השתלטות חמאס על רצועת עזה

סכסוך צבאי בין הפת"ח לחמאס

השתלטות חמאס על רצועת עזה היה סכסוך אלים פנים פלסטיני בין פת"ח לחמאס שהתרחש ברצועת עזה בין 10 ל-15 ביוני 2007. זה היה אירוע בולט בעימות חמאס–פת"ח, שבמרכזו המאבק על השלטון לאחר ההפסד של ארגון הפת"ח בבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית ב-2006. מחבלי ארגון החמאס הצליחו בדרך אלימה להשתלט על רצועת עזה[1] ולהדיח מהשלטון בעזה את בכירי ארגון הפת"ח. הקרב הביא לפירוק ממשלת האחדות הפלסטינית, ולחלוקה בפועל של השטחים הפלסטיניים לשתי ישויות - שטחים ביהודה ושומרון באחריות הרשות הפלסטינית ורצועת עזה אשר נשלטת על ידי ממשל חמאס.

השתלטות חמאס על רצועת עזה (2007)
תאריכי הסכסוך 10 ביוני 2007 – 15 ביוני 2007 (6 ימים)
מקום רצועת עזה (הרשות הפלסטינית)
קואורדינטות 31°31′00″N 34°27′00″E / 31.516667°N 34.45°E / 31.516667; 34.45
תוצאה ניצחון של החמאס
הצדדים הלוחמים

פת"חפת"ח פת"ח

חמאסחמאס חמאס

מנהיגים
מחמוד עבאס  ח'אלד משעל
אסמאעיל הנייה 
אבדות בשני הצדדים:
120 לוחמים
39 אזרחים
2 אנשי או"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום העריך שבמהלך הקרבות, שנמשכו בין 10 עד 15 ביוני, לפחות 118 אנשים נהרגו ומעל ל-550 אנשים נפצעו.

בעקבות ההשתלטות ארגון החמאס הצליח גם להשתלט על מצבור של אלפי רובי סער ועשרות כלי רכב קרביים שסופקו לרשות הפלסטינית על ידי ארצות הברית, מצרים וירדן.[2]

הקרבות עריכה

ב-10 ביוני 2007 העימות בין הפת"ח והחמאס הגיע פרצו עימותים מזוינים בין כוחות הביטחון הלאומי והמשמר הנשיאותי הפלסטיני של הפת"ח מול גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס. חמושים של חמאס השליכו את מוחמד סווירקי, קצין המשמר הנשיאותי הפלסטיני, מגג המגדל הגבוה ביותר בעזה אז, שהיה בן 15 קומות. כנקמה, חמושים מפת"ח רצחו את מוחמד אל-ריפאתי, האימאם של המסגד הגדול בעזה. הם גם פתחו באש על ביתו של ראש הלשכה המדינית של החמאס, אסמאעיל הנייה. מעט לפני חצות הושלך לוחם של ארגון החמאס מבניין בן 12 קומות.[3]

ב-11 ביוני בוצע ירי באמצעות אקדחים ופגזים הן על בית המגורים של מחמוד עבאס, מנהיג הפת"ח ונשיא הרשות הפלסטינית, והן על בית המגורים של ראש ממשלת הרשות הפלסטינית אסמאעיל הנייה.[4][5]

ב-12 ביוני תקף חמאס עמדות של ארגון הפת"ח. חמאס הקציב לאנשי הפת"ח שאיישו אותן שעתיים לעזוב, ולאחריהן מאות לוחמי חמאס השתלטו עליהן. בהמשך הם ההשתלטו גם על בסיס מרכזי של ארגון הפת"ח בג'באליה. קרבות קשים התחוללו באותו היום גם במפקדה המרכזית של הפת"ח בעיר עזה, כאשר לוחמי חמאס תקפו את המקום באמצעות מטולי רקטות נגד טנקים ונשק אוטומטי.[6]

ב-13 ביוני ארגון החמאס השתלט על מפקדת כוחות הביטחון הלאומי אשר הייתה ממוקמת בחלק הצפוני של רצועת עזה ואשר הייתה באותה העת תחת שליטת ארגון הפת"ח. לוחמים משני הצדדים נלחמו זה בזה על השליטה בבניינים רבי הקומות אשר שימשו כעמדות צלפים ולטענת ארגון החמאס לוחמי הארגון הצליחו להפיל באמצעות בולדוזרים מוצב של ארגון הפת"ח אשר השקיף על הכביש הראשי שלחוצה את עזה מצפון לדרום. כמו כן באותו היום אירע פיצוץ הרסני במטה של שירות הביטחון המסכל בעיר ח'אן יונס אשר מקושר לארגון הפת"ח, אשר בו נהרגו חמישה בני אדם.[7]

ב-14 ביוני השתלטו לוחמי חמאס על מטה שירות הביטחון המסכל ברצועת עזה.[8] לפחות 10 בני אדם נרצחו בפעולה. ארגון החמאס הציג בהמשך בשידורים בטלוויזיה את כל כלי נשק שהם מצאו בתוך המבנה וכן ג'יפים, פצצות מרגמה ואפודי מגן שנתפסו במתחם, אשר לטענת ארגון החמאס ישראל והאמריקאים הבריחו לארגון הפת"ח בחודשים האחרונים דרך הגבול עם מצרים.[9] שירות הביטחון המסכל זוהה באותה העת עם בכיר פת"ח מוחמד דחלאן, שהפך לדמות שנואה במיוחד בקרב האסלאמיסטים ברצועת עזה. לוחמי החמאס שנכנסו למתחם ערכו בו בתחילה תפילה ולאחר מכן הניפו על גג הבניין את דגל חמאס. בהמשך, שינה חמאס את שם השכונה בה שכן המטה מ"תל אל-הווא" ל"תל אל-אסלאם".[9]

בשעות אחר הצהריים של 14 ביוני השתלט ארגון החמאס על העיר הדרומית רפיח. באותו יום פיזר עבאס את ממשלת האחדות הפלסטינית.

ב-15 ביוני השלים חמאס את ההשתלטות על כל רצועת עזה.[10][11]

תפיסת כלי נשק עריכה

במהלך ההשתלטות של החמאס על רצועת עזה הועברו לשליטת הארגון אלפי כלי נשק קלים ושמונה כלי רכב קרביים משוריינים, שסופקו לרשות הפלסטינית מארצות הברית, מצרים וירדן.[12] חמאס העביר לרשותו כ-15,000 כלי נשק אשר שימשו את כוחות הביטחון הפלסטינים. עם זאת התקבלה החלטה שלא לאסוף לרשות הארגון את 400,000 כלי הנשק[דרושה הבהרה] שהיו בידי החמולות בעזה. זאת כדי להתמקד בכלי הנשק שעלולים לשמש נגד ארגון, ולא באלו המשמשים ללחימה בישראל.

על פי מוחמד עבדל-אל מוועדות ההתנגדות העממית, עם ההשתלטות חמאס על הרצועה, נתפס חומר מודיעיני רב, כולל תיקי CIA. אבו עבדאללה מגדודי עז א-דין אל-קסאם הודיע שחמאס יפרסם חלק מהמסמכים, כדי לחשוף את היחסים החשאיים בין ארצות הברית למדינות ערב "הבוגדות".

אחרית דבר עריכה

ב-14 ביוני 2007, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן הגיב להשתלטות של ארגון החמאס על רצועת עזה בהכרזה על מצב חירום. הוא פיזר את ממשלת האחדות בראשות אסמאעיל הנייה, ובצו נשיאותי מינה במקומו את סלאם פיאד.[13][14][15] הנייה סירב לקבל את פיטוריו, והאשים את עבאס על כך שלקח חלק במזימה אמריקאית להדיחו.[13] על פי חוק היסוד הפלסטיני, רשאי הנשיא לפטר את ראש הממשלה, אך הממשלה שהודחה תמשיך לתפקד כממשלה זמנית, עד שתקום ממשלה חדשה ותקבל אמון מרוב מוחלט של המועצה המחוקקת הפלסטינית.[16][17] בפועל מעולם לא התקיימה הצבעה כזו.[16] בצו נשיאותי של הנשיא עבאס מספטמבר 2007 שיטת ההצבעה של המועצה המחוקקת הפלסטינית שונתה למערכת בחירות בשיטה היחסית.[18] עם פירוק ממשלת האחדות בראשות החמאס, השטחים הפלסטיניים פוצלו בפועל לשתי ישויות שלטון: ממשל חמאס ברצועת עזה, ואש"ף בחלק מיהודה ושומרון.[19]

הקהילה הבינלאומית הכירה בממשלת החירום הפלסטינית. מספר ימים לאחר מכן ארצות הברית הכירה בממשלת פיאד וסיימה חרם כלכלי-פוליטי בן 15 חודשים על הרשות הפלסטינית. זאת במטרה לחזק את משילות הרש"פ. באופן דומה, חידש האיחוד האירופי את הסיוע הישיר לפלסטינים, וישראל הפשירה את כספי המיסים שעצרה מאז ההשתלטות חמאס על המועצה המחוקקת.[20] הקוורטט לענייני המזרח התיכון הצהיר על מחויבתו לתמוך בעבאס וחידש את המגעים עם הרשות הפלסטינית. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון קרא לתמיכה בינלאומית במאמצי עבאס "להשיב את החוק והסדר".[13][21]

ביוני 2007 ישראל ומצרים הטילו סגר על רצועת עזה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Guardian, 15 June 2007, Hamas takes control of Gaza
  2. ^ Middle East Newsline -, web.archive.org, ‏2007-06-16
  3. ^ Haaretz/Associated Press, 10 June 2007, Palestinian gunmen target Haniyeh's home in Gaza. On web.archive.org
  4. ^ Abraham Rabinovich, Deadly escalation in Fatah-Hamas feud. The Australian, 12 June 2007. On web.archive.org
  5. ^ "Palestinian rivalry". CBC News. נבדק ב-2023-12-12.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  6. ^ Hamas launches new Gaza attacks, BBC News Online, 12 June 2007.
  7. ^ "Hamas battles for control of Gaza". London: BBC News Online. 13 ביוני 2007. נבדק ב-15 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "A pyrrhic victory". The Guardian. 16 ביוני 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 We'll execute Fatah leaders, Israel News, 14 June 2007.
  10. ^ Black, Ian; Tran, Mark (15 ביוני 2007). "Hamas takes control of Gaza". The Guardian. London. נבדק ב-14 באוקטובר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Abrahams, Fred; Human Rights Watch (2008). Internal fight: Palestinian abuses in Gaza and the West Bank. Human Rights Watch. pp. 14–15.
  12. ^ Hamas seizes US-financed weapons, equipment, Middle East Newsline, 14 June 2007.
  13. ^ 1 2 3 Gaza on the Boil, Institute for Defence Studies and Analyses (IDSA), S. Samuel C. Rajiv, 21 June 2007
  14. ^ "Abbas Dissolves Palestinian Authority Government in Wake of Hamas-Fatah War". Fox News. 14 ביוני 2007. אורכב מ-המקור ב-16 ביוני 2007. נבדק ב-14 ביוני 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Levinson, Charles; Matthew Moore (14 ביוני 2007). "Abbas declares state of emergency in Gaza". The Daily Telegraph. London. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2007. נבדק ב-14 ביוני 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Abrahams, Fred; Human Rights Watch (2008). Internal fight: Palestinian abuses in Gaza and the West Bank. Human Rights Watch. p. 14.
  17. ^ Framers of Palestinian constitution challenge Abbas (אורכב 24.11.2014 בארכיון Wayback Machine). Adam Entous, Reuters, 8 July 2007
  18. ^ PCHR Position on the Presidential Decree on the Election Law. PCHR, 4 September 2007
  19. ^ Erlanger, Steven (13 ביוני 2007). "Hamas Forces Seize Control Over Much of Gaza". The New York Times. נבדק ב-26 באפריל 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ U.S. ends embargo on Palestinian Authority in move to bolster Fatah. Helene Cooper, International Herald Tribune, 19 June 2007
  21. ^ "Key powers back Abbas government". London: BBC News Online. 18 ביוני 2007. נבדק ב-18 ביוני 2007. {{cite news}}: (עזרה)