גדודי עז א-דין אל-קסאם

הזרוע הצבאית של חמאס, שהוגדרה על ידי ישראל כארגון טרור

גדודי עז א-דין אל-קסאםערבית: كتائب الشهيد عز الدين القسام, בתעתיק מדויק: כתאיב אלשהיד עז אלדין אלקסאם) הם הזרוע הצבאית של ארגון הטרור האסלאמיסטי-סוני הפלסטיני חמאס. הארגון ידוע בפיגועי ההתאבדות שיזם באינתיפאדה השנייה, ברקטות שפעיליו משגרים לעבר יישובים ישראליים, ובמתקפת הפתע על ישראל שאותה הוביל. זהו הארגון הצבאי הגדול והחמוש ביותר ברצועת עזה. נכון ל-2019 היו לארגון כ-30,000 פעילים, כ-7,000 אנשי עתודה וכ-15,000 רקטות[2].

גדודי עז א-דין אל-קסאם
كتائب الشهيد عز الدين القسام
סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
סמלו של ארגון עז א-דין אל-קסאם. בחלק העליון מצוטט קטע מפסוק 17 מסורת אל-אנפאל בקוראן: "לא אתם הרגתם אותם, כי אם אלוהים הרגם"[1]
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
אידאולוגיה לאומנות פלסטינית
אסלאמיזם סוני
פונדמנטליזם אסלאמי
אנטי-ציונות
אנטישמיות
קבוצות אתניות ערבים פלסטינים
מייסדים
מנהיגים מוחמד דף
יחיא סנוואר
מרוואן עיסא (נהרג)
מפקד נוכחי מוחמד דף עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה עזה, הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
דוחה, קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
אזורי פעילות הרשות הפלסטינית, ישראל
מדינה מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים 30,000 ו-7,000 אנשי עתודה[2]
חלק מ חמאס
בעלי ברית איראןאיראן איראן
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
האחים המוסלמים
מתנגדים ישראלישראל ישראלארצות הבריתארצות הברית ארצות הבריתבריטניהבריטניה בריטניה
קרבות מבצע קשת בענן, מבצע ימי תשובה, מבצע גשמי קיץ, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע חגורה שחורה, מבצע גן סגור, מבצע שומר החומות, מתקפת שמחת תורה, מלחמת חרבות ברזל
www.alqassam.ps
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדודי אל-קסאם נכללו באופן מפורש ברשימות ארגוני הטרור של האיחוד האירופי, אוסטרליה, ניו זילנד, מצרים, ובריטניה. ארגון האם של הגדודים, חמאס, נכלל ברשימות ארגוני הטרור של ארצות הברית וקנדה. מפקד הארגון, מוחמד דף, הוכרז כטרוריסט באופן רשמי על ידי ארצות הברית.

שם הארגון עריכה

 
עז א-דין אל-קסאם

שם הזרוע מורכב מהמילים הערביות עז (תמיכה, דבקות או גאווה) א-דין (דת) אל-קסאם (מחיצה או שבירה)[3]. כמו כן, הארגון קרוי על שם השייח' עז א-דין אל-קסאם, אבי ההתנגדות הפלסטינית, שנהרג באזור ג'נין ב־1935 בידי הבריטים.

תאים חמושים של הארגון מכנים עצמם בשמות מחבלים, כגון "הסטודנטים של עיאש", "הסטודנטים של המהנדס" או "חוליות יחיא עיאש", לזכרו של המחבל יחיא עיאש ("המהנדס"), שחוסל על ידי זרועות הביטחון של ישראל בשנת 1996.

אידאולוגיה עריכה

אידאולוגית הארגון מבוססת על שלושה עקרונות עיקריים:

  1. עקרון הסוּמוּד (صمود): היצמדות עיקשת לקרקע עליה נולדו הפליטים הפלסטינים, בין אם זו בשטחי הרשות הפלסטינית או בשטחי מדינת ישראל.
  2. עקרון הסַבְּר (صبر): אורך רוח וסבלנות לנהל את המאבק ככל שיידרש במשך דורות.
  3. עקרון השורא (شورى): התייעצות או התוועדות בין ראשי הארגון לצורך קבלת החלטות וגיבוש מדיניות.

היסטוריה עריכה

הקמת הארגון עריכה

בשנת 1984 השייח' אחמד יאסין, הד"ר איבראהים מקאדמה, השייח' סלאח שחאדה ואחרים החלו להיערך להקמת ארגון חמוש להתנגדות למדינת ישראל. מאמציהם התרכזו בהשגת כלי נשק לפעילויות הטרור בעתיד. בשל כך חברי הקבוצה נעצרו ואמצעי הלחימה הוחרמו. באותו הזמן הקבוצה עדיין לא נקראה "חמאס" או "גדודי עז א-דין אל-קסאם".

בשנת 1986 הקים השייח' שחאדה רשת של תאי טרור בשם "אל-פלסטיניין אל-מוג'אהדין" (לוחמי הקודש הפלסטינים). הרשת התמקדה בפיגועים נגד מדינת ישראל ובטיפול במשתפי פעולה לראייתם מקרב המחנה הפלסטיני. הרשת המשיכה לעבוד עד 1989; פעולותיהם המפורסמות ביותר היו חטיפתם של שני חיילי צה"ל אילן סעדון ואבי סספורטס. חמאס, שהוקם באופן רשמי ב-14 בדצמבר 1987, יצר רשתות טרור דומות אחרות, כגון "גדודי עבדאללה עזאם" ו"מג'ד", אשר תפקידן היה איתור משת"פים. באמצע שנת 1991 נודעו גדודי עז א-דין אל-קסאם כזרוע הצבאית של חמאס.

פעולות מוקדמות עריכה

במאי 2004 ישראל פתחה במבצע קשת בענן בעקבות רצח טלי, מרב, הילה, רוני והדר חטואל והסתיים בהריגת 40 לוחמי הארגון.

בספטמבר 2004 ישראל פתחה במבצע ימי תשובה בעקבות מותם של ילד קטן ופעוטה בשדרות מרקטת קסאם. המבצע הסתיים בהרג 87 מחבלים.

לאחר תכנית ההתנתקות עריכה

בעקבות תוכנית ההתנתקות הכריז חמאס על הקמת "הצבא העממי" או ה"מוראביטון" ברצועת עזה. ה"מוראביטון" אמור לפעול בדומה למיליציות של חזבאללה ולמעשה להפוך את הרצועה לשטח הנמצא בפועל בשליטתה של חמאס. ה"מוראביטון" לא נועד רק נגד ישראל, אלא גם כדי להרתיע את הרשות הפלסטינית מנקיטת פעולות נגד חמאס.

במהלך שנת 2006, לאחר ניצחונה של חמאס בבחירות והקמת הממשלה בראשותו של אסמאעיל הנייה, הכריזה התנועה על הקמת כוח מבצעי ברחבי רצועת עזה. הדבר גרר את עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה, וכך בהדרגתיות (ובכוח) נטל חמאס את האחריות הביטחונית בעזה מידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הרשמיים, המזוהים עם תנועת פת"ח.

בנובמבר 2006 ישראל פתחה במבצע גשמי קיץ בעקבות הרג שני חיילי צה"ל וחטיפת חייל אחד. המבצע הסתיים עם הרג 270 מחבלי הארגון.

בפברואר 2008 ישראל פתחה במבצע חורף חם שהחל ברצח אזרח ישראל במכללת ספיר והסתיים עם 112 מחבלים הרוגים.

בשלהי שנת 2008 ישראל פתחה במבצע עופרת יצוקה בעקבות ירי לעבר ישראל, מבצע שהסתיים עם 871 מחבלים הרוגים.

בשנת 2012 ישראל פתחה במבצע עמוד ענן עם חיסול מפקד הארגון בפועל, אחמד ג'עברי, והסתיים עם 155 מחבלים הרוגים.

בשנת 2014 פעילי הארגון ביהודה ושומרון רצחו את שלושת הנערים איל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל. במקביל, החל ירי רקטי כבד על ישראל מרצועת עזה. בעקבות זאת צה"ל פתח במבצע צוק איתן שהסתיים עם 1,408 מחבלים הרוגים.

בשנת 2018 הארגון הוביל את העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה. במהלך העימותים אלף רקטות שוּגְרוּ מרצועת עזה לעבר ישראל. בתגובה צה"ל בִּיצַע 865 תְקיפות ברצועה, רובן נגד חמאס, והושמדו 15 מנהרות של גדודי עז א-דין אל-קסאם[4].

  קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במבצע "מבול אל-אקצא" – מתקפת פתע על ישראל – שבמסגרתו חדרו כ-3,000 מחבלים ליישובי עוטף עזה, טבחו ביותר מ-1,200 ישראלים ואזרחים ממדינות אחרות, פצעו יותר מ-2,500, חטפו כ-250 אזרחים וחיילים לרצועת עזה, וביצעו מעשי אונס ועינויים. בתגובה יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל, שכללה הפצצה נרחבת ברצועת עזה[5], ובהמשך תמרון קרקעי במסגרתו נכבשו חלקים גדולים מרצועת עזה בידי צה"ל.

מבנה עריכה

לפי מרכז המידע למודיעין וטרור, בשנת 2008 מנה הארגון כ-20,000 מחבלים חמושים[6]. עד 2019 התעצם לכ-30,000 פעילים ועוד 7,000 אנשי עתודה[7]

מבנה הארגון הוא כשל צבא. הוא מחולק לחמש חטיבות גרעיניות, בהתאם לערים המרכיבות את הרצועה: עזה, ח'אן יונס, צפון הרצועה, מחנות המרכז ורפיח. כל חטיבה מורכבת ממספר גדודים, וכל גדוד מורכב ממספר פלוגות כגון פלוגת נוח'בה, פלוגת חיל רגלים, קומנדו ימי, וכו'. כמו כן הפלוגות מחולקות למחלקות וחוליות. בעבר הגדודים היו מאורגנים בתצורה של 6 חטיבות מרחביות[8][9].

נוסף לכך לארגון ישנן יחידות מטה כגון המודיעין הצבאי, הייצור, ההסברה, התקשורת וכו'.

חטיבות מרחביות עריכה

חטיבת צפון הרצועה עריכה

חטיבת צפון הרצועה היא החטיבה השנייה בגודלה בארגון הטרור חמאס[10]. המסגרת הארגונית שלה פורקה[11], וערב מלחמת חרבות ברזל מנתה כ-5,500 מחבלים[12][13].

עד למלחמת חרבות ברזל עמד בראשה אחמד ע'נדור.

  • גדוד בית לאהיא. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו נסים אבו עג'ינה[14].
  • גדוד בית חאנון. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו חסין פיאצ׳.[15]
  • גדוד מערב ג'באליה.
  • גדוד מזרח ג'באליה.
  • גדוד מרכז ג׳באליה. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו אבארהים ביארי[14]
  • גדוד כפר ג'באליה
  • גדוד סיוע. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ראפת סלמאן[14]

חטיבת העיר עזה עריכה

חטיבת עזה היא החטיבה הגדולה בארגון הטרור חמאס[16], ובעבר הייתה מחולקת לחטיבת צפון העיר עזה ודרום העיר עזה[8]. המסגרת הארגונית שלה פורקה[17], וערב מלחמת חרבות ברזל מנתה כ-9,000 מחבלים[18][13].

מפקד החטיבה הוא עז א-דין אל חדאד[19][20]. מ-2017 ועד למבצע שומר החומות ב-2021 פיקד עליה באסם עיסא[21][22][23]. כמו כן בעבר פיקד עליה גם ראאד סעד.

  • גדוד שאטי. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו הית'ם חואג'רי[24]
  • גדוד שג'אעייה. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ווסאם פרחאת[25]
  • גדוד צברא תל אל-הווא. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו מוסטפא דלול[26].
  • גדוד זייתון[27]. מפקד עליו עימאד אסלים[28].
  • גדוד אל פורקן (שיח' רדואן). מפקד עליו ג'בר חסן עזיז[28].
  • גדוד דרג' תופאח. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ראפת עבאס[29][30].

חטיבת מחנות המרכז עריכה

חטיבת מחנות המרכז אחראית על מרחב מחנות הפליטים שבמרכז רצועת עזה. במהלך מלחמת חרבות ברזל החטיבה נפגעה באופן משמעותי ושלוש מתוך ארבע מגדודי החטיבה חדלו מלתפקד כמסגרת צבאית[31][32].

עד למלחמת חרבות ברזל פיקד על החטיבה איימן נופל. בעבר פיקד עליה גם ע'אזי אבו טמאעה (נהרג במלחמת חרבות ברזל ביחד עם מרואן עיסא)[33].

  • גדוד דיר אל-בלח. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו ואיל עספה[34].
  • גדוד אל-בורייג'. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו איאד טיב.[35] ערב המערכה מנה כ-1,000 מחבלים.[36]
  • גדוד נוסייראת. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו אסמאעיל סראג'.[14]
  • גדוד מע'אזי.

חטיבת ח'אן יונס עריכה

מפקד החטיבה הוא ראפע סאלמה[20]. בעבר פיקד עליה מחמד סנואר. במהלך מלחמת חרבות ברזל פורקה המסגרת הארגונית של החטיבה.[37]

  • גדוד מזרח ח'אן יונס
  • גדוד מערב ח'אן יונס. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו מדחת מבאשר[38].
  • גדוד דרום ח'אן יונס
  • גדוד צפון ח'אן יונס. עד למלחמת חרבות ברזל פיקד עליו תיסיר מבשאר[39]

חטיבת רפיח עריכה

חטיבת רפיח בנויה מאלפי מחבלים חמושים, אך נחשבת לקטנה וחלשה יותר ביחס לחטיבות חמאס האחרות.[40][41]

מפקד על החטיבה מוחמד שבאנה[42]. עד למבצע צוק איתן ב-2014 פיקד עליה ראאד אל-עטאר.

  • גדוד דרום רפיח
  • גדוד מזרח רפיח. מפקד עליו "אבו אחמד" אל-בוואב.[43]
  • גדוד מערב רפיח
  • גדוד צפון רפיח

הזרוע היבשתית "הנוח'בה" עריכה

חלק מפלוגות הזרוע משתייכות ליחידת עילית הנקראת א-נוח'בהערבית: النخبة – "המובחרת") ובה כ-5,000 לוחמים נכון לשנת 2016[44]. מטרת היחידה לבצע תקיפות בשטח ישראל דרך המנהרות ההתקפיות אך היא מתאמנת גם בפעולות הגנה בשטח הרצועה. הם מתמקדים בחדירה לשטח ישראל, בהסתערות על מוצבים וסיורים, בהרג חיילים ובהשמדת אמצעי לחימה[44]. כמו כן הם מתאמנים על נסיגה דרך המנהרות עם שבויים או עם גופות חיילים, כדי שישמשו קלפי מיקוח לשחרור אסירים ביטחוניים[44][45]. לוחמיה מתאמנים באינטנסיביות והם מצוידים באמצעי לחימה מתקדמים ומדויקים[44]. אנשי הנוח'בה מתמחים בקרבות גרילה, בירי נ"ט מתקדם, בצליפה, בניווט, בחבלה, בהסוואה, בלחימה במנהרות ובמבצעים מיוחדים. הם נחשבים כנשק יום הדין של חמאס בביצוע פיגועים מורכבים[46]. היחידה מחולקת לפלוגות ולכיתות, והן מפוזרות בין הגדודים שונים, המוצבים לפי חלוקה גאוגרפית. רמת המידור של היחידה היא מהגבוהות שיש בארגון. במהלך מבצע צוק איתן, ניסו מחבלים מהיחידה לחדור לשטח ישראל באמצעות מנהרות חוצות גבול. במהלך המבצע נהרגו 11 חיילים ישראלים בשלושה מקרי חדירה לשטח ישראל.

הנוח'בה הובילה ב־7 באוקטובר 2023 את מתקפת הפתע על ישראל, במהלכה השתלטו אנשיה על מוצבי צה"ל בעוטף עזה, רצחו, חטפו, עינו ואנסו ישראלים רבים, בהם זקנים, נשים, תינוקות וילדים. בבלימת הפלישה הרגו כוחות צה"ל למעלה מ־1,500 מהמחבלים[47]. ב-14 באוקטובר נהרג עלי קאדי, מפקד כוח בנח'בה, על ידי כלי טיס של צה"ל, במהלך מלחמת חרבות ברזל[48].

הקומנדו הימי עריכה

הקומנדו הימי משמש לביצוע פעולות מורכבות בשטח ישראל. בשונה מהנוח'בה, הקומנדו הימי מיועד לבצע פעולות נגד כלי שיט ישראליים, נכסים אסטרטגיים כגון אסדות גז ונמלים ולחדור לשטח ישראל באמצעות החפה או צלילה על מנת לתקוף יעד יבשתי. היחידה נחשפה באופן רשמי במרץ 2014, אולם היא הוקמה כמה שנים לפני כן[49]. ביום הראשון של מבצע צוק איתן, ב-8 ביולי 2014, חדרה חוליית מחבלים מהיחידה לחוף זיקים וחוסלה על ידי כוחות צה"ל. עם זאת, לאחר כ־40 דקות של שהייה על החוף אחד מהם הצליח להצמיד מטען חבלה לטנק ולפוצץ אותו, אך לא היו נפגעים[50].

לאחר מבצע צוק איתן חמאס השקיע רבות בקידום הקומנדו הימי. באמצעות המימד התת-ימי, חמאס מתכנן לבצע פיגועים בעומק האסטרטגי של ישראל. כך למשל לשגר טילי נ"ט מקרוב לעבר ארובות תחנת הכוח רוטנברג שבדרום אשקלון. על ידי כך ישיג "תמונת ניצחון". אפשרות נוספת היא צלילה למרחב שבין אשקלון לאשדוד ושיגור טילים מהקרקע לעבר אונייות סוחר העוגנות בנמל אשדוד[51]. זאת כדי לשתק את הסחר הימי של ישראל בתקופת הלחימה. באוגוסט 2016 נחשף מעגן שנבנה עבור היחידה הימית של חמאס, הכולל מגדל פיקוח ותצפית[52].

על פי המידע של מספן המודיעין בחיל הים הישראלי, הקומנדו הימי מונה עשרות עד מאות לוחמים מאומנים, ומצויד בעשרות ערכות צלילה מהמתקדמות בעולם ובעלות יכולת צלילה בעומק, של עד ארבע שעות[51]. בנוסף, הלוחמים מצוידים בשעוני מחשב צלילה מתקדמים ואף בסקוטרים תת-ימיים, המגדילים את מרחק הצלילה ואת מהירותה כדי שהצוללן לא יתעייף לפני הלחימה על החוף[53]. הקומנדו הימי של חמאס מקפיד על מידור מבצעי. לוחמי היחידה עוברים אימונים קשים ונמרצים, הכוללים צלילה מבצעית תוך נשיאת אמצעי לחימה רבים, חבלה ימית, הפעלת כלי שיט (כדוגמת סירות ואופנועי ים) לתקיפה, לוחמה אמפיבית, לוחמת חי"ר ושימוש במגוון רחב של כלי נשק.

במבצע שומר החומות נחשף כי הקומנדו הימי מחזיק בצוללות אוטונומיות בלתי מאוישות (אנ') היכולות לשאת 50 קילוגרם של חומר נפץ[54].

הזרוע האווירית עריכה

לאחר השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, החלו בזרוע הצבאית לפתח את מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, על בסיס ידע שנרכש באיראן ובסוריה[55]. אבי התוכנית היה בכיר חמאס עדנאן אל־ע'ול, שנהרג בידי ישראל ב־2004. כלי הטיס של הארגון בעלי יכולת צילום, אך אינם יכולים לשאת נשק תקני. המזל"טים בעלי יכולת טיסה למרחקים ארוכים ומסוגלים להגיע צפונה לגוש דן[56]. קיים חשש שהמזל"טים יישאו חומר נפץ באופן מאולתר וישמשו כמזל"טי נפץ "מתאבדים", אם כי פוטנציאל הנזק שלהם קטן משל רקטות[57].

חיל האוויר הישראלי תקף במספר מקרים את מחסני המזל"טים של חמאס. כך במבצע 'עמוד ענן' תקף מחסן מזל"טים בשלבי פיתוח מתקדמים, שהיו בעלי יכולות תקיפה מדויקות ויכולות איסוף מודיעין איכותי[56]. במבצע 'צוק איתן' חיל האוויר יירט מזל"ט של הזרוע הצבאית אשר חדר לשטח ישראל[58]. חמאס מנסה כל העת לשקם ולשכלל את מערך המזל"טים שלו. ב־25 ביוני 2015 התרסק מזל"ט בסמוך לגדר המערכת[59]. ב־20 בספטמבר 2016 יורט מזל"ט שטס על קו החוף ברצועה, אף על פי שלא חדר לשטח מדינת ישראל[60]. ב-15 בדצמבר 2016 נורה למוות מוחמד א-זווארי, ליד ביתו בתוניסיה. א-זווארי היה מהנדס תעופה ומומחה טיסה וכן חבר בזרוע הצבאית של חמאס. הוא התמחה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים[61] וסייע לארגון לשפר את מערך המל"טים. הוא אף הסתנן לרצועה דרך מנהרה כדי לאמן את מחבלי החמאס לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות באמצעות מל"טים. מצד גדודי עז א-דין אל-קסאם נטען ש"המוסד" עמד מאחורי המבצע[62].

בנוסף למזל"טים, חמאס מנסה להפעיל אמצעים אוויריים אחרים. בשנת 2010 מפקד חוליה שנחקר על ידי השב"כ סיפר כי גויס לכוח מיוחד שנשלח למלזיה לצורך אימונים במצנחי רחיפה. עמו יצאו כעשרה פעילים נוספים מגדודים שונים, אשר התאמנו כשבוע בהטסת מצנחי רחיפה, כדי לבצע פיגוע חדירה בישראל. ארבע שנים לאחר מכן זומנו הפעילים לאימון נוסף, הפעם ברצועה[63].

ב-2019, כלי טיס בלתי מאויש הטיל מטען על רק"מ מחטיבת גולני. לא היו נפגעים ונגרם נזק קל. לאחר שעה תקף צה"ל מספר עמדות של חמאס וירה לעבר החוליה המשגרת, ללא נפגעים. באותו לילה צה"ל יצא למספר גלי תקיפות בעזה בתגובה לפיגוע. בתקיפות לא היו נפגעים, אך נגרם נזק גדול באזורי התקיפה ובסביבתה.

חמאס ממשיך להצטייד בכלי טיס, ועל פי הערכה, ב-2023 בידי אנשיו מאות בודדות של מל"טים, טיסנים ורחפנים[64].

ב-14 באוקטובר 2023 נהרג ראש המערך האווירי מוראד אבו מוראד בתקיפת צה"ל בעזה על מפקדה מבצעית של חמאס שממנה נוהלה הפעילות האווירית של הארגון[65].

מטה הגדה המערבית עריכה

יחידת לחימה שהוקמה על ידי משוחררי עסקת שליט שמקורם בגדה המערבית אך שוחררו לרצועת עזה עקב התנגדות של ישראל. מטרתה הבלעדית של היחידה ליזום פיגועי טרור בתוך שטחי יהודה ושומרון באמצעות הקשר שאנשיה מנהלים עם אנשי קשר בגדה. בראש היחידה עמד מאזן פוקהא עד לחיסולו ב-24 במרץ 2017. חברים אחרים ביחידה הם סאלח אל-ערורי אשר שולט ביחידה מחו"ל ועבד אל-רחמן רנימאת. היחידה שילחה מספר פיגועי התאבדות ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים במסגרת "אינתיפאדת הסכינים". פיגועים רבים נוספים נמנעו וסוכלו על ידי פעילות שירות הביטחון הכללי והרשות הפלסטינית.

אמצעי לחימה עריכה

ברשות הארגון כמה עשרות אלפי רובי סער AK-47, מאות אלפי רימוני יד, כמה עשרות משגרים ניידים ונייחים וכמה מאות רקטות המאוחסנות בדירים תת-קרקעיים ברצועת עזה, לרוב מתחת לגני ילדים ובתי עלמין.

המערך הרקטי עריכה

  ערך מורחב – ארטילריה רקטית

מאז סגירת מנהרות ההברחה ממצרים בשנת 2013 על ידי עבד אל-פתאח א-סיסי מיוצרות הרקטות במפעלים תת-קרקעיים ברצועת עזה.

ערב מבצע 'צוק איתן' היו בידי חמאס כ־11 אלף רקטות, רובן לטווחים קצרים ומקצתן לטווחים ארוכים (עד כ־160 קילומטרים). בתום הלחימה, כתוצאה מירי מסיבי לעבר ישראל (כ-4,000 רקטות) ותקיפות מצד ישראל, נותר בידי חמאס כשליש ממספר הרקטות המקורי. לפיכך הציב חמאס בעדיפות גבוהה את הגדלת מלאי הרקטות ופצצות המרגמה ושיפור יכולותיהן הטכניות. לאור לקחי הלחימה במבצע 'צוק איתן' וכן עקב קשיים להבריח לשטח הרצועה מחצי־האי סיני רקטות תקניות ארוכות טווח, חמאס מדגיש את ההצטיידות בנשק תלול מסלול לטווחים קצרים. כשנה וחצי אחרי 'צוק איתן' הוערך בישראל כי חמאס הספיק לחדש את מלאי הרקטות שהיה בידיו ערב העימות, אם כי רובן קצרות טווח. מכיוון שרובן מייצור מקומי, דיוקן נופל מזה של רקטות תקניות. במהלך המבצע הידלדלה כמות הרקטות של הארגון בכשני שלישים. זאת בעקבות השיגור המסיבי לצד התקפות ישראליות על מחסני הארגון. לאחר המבצע חידש את המערך וב-2018 כבר היה ברשותו מאגר גדול יותר. פעילות צה"ל ברצועה לאורך 2018 הפחיתה את מספר הרקטות לכ-6,000. עשרות רקטות לטווח של 100 ק"מ, מאות לטווח של 80 ק"מ, 1,500 לטווח של עד 45 ק"מ ואלפים בודדים לטווח של 20[7]

ערב "מלחמת חרבות ברזל" היו לחמאס על פי הערכות כ-18,000-20,000 רקטות לטווחים שונים, כגון רקטות מדגם באדר לטווח קצר, פאג'ר 5 לטווח של 75–80 ק"מ הכולל את אזור גוש דן עם 90 ק"ג חומר נפץ, רקטה מדגם R-160 או באדר 3 לטווח 160 ק"מ וכושר נשיאה של 250 ק"ג חומר נפץ ודגם עייש שמגיע למרחק 250 ק"מ[70].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, חמאס ירה לשטח מדינת ישראל מעל 9,000 רקטות ופצצות מרגמה. במהלך התמרון צה"ל השמיד אלפי רקטות מדגמים וסוגים שונים, ולפי הערכות מחודש ינואר 2024 לחמאס נשארו כמה מאות בודדות[71].

  • פצצות מרגמהכלי ירייה ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח, אשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד.
  • קסאם – רקטה פרימיטיבית קצרת-טווח (עד 10 ק"מ) בייצור מקומי. הרקטה מורכבת מצינור מתכת פשוט הממולא בחומר נפץ. הדגמים הראשונים היו עשויים מעמודי תמרורים. בעלת דיוק נמוך.
    • קסאם 1: בעלת טווח מרבי של 3 ק"מ וראש נפץ במשקל חצי קילו.
    • קסאם 2: בעלת טווח של עד 8 ק"מ וראש נפץ במשקל 5–7 ק"ג.
    • קסאם 3: בעלת טווח של 10 ק"מ וראש נפץ במשקל 10–20 ק"ג.
  • גראד - רקטה רוסית לטווח קצר-בינוני (עד 40 ק"מ) ובעלת ראש נפץ במשקל 20 ק"ג.
    • WS-1E – שדרוג סיני של הגראד שהגיע לטווח של 45 ק"מ עם ראשי נפץ במשקל 18–22 ק"ג.
    • S-40 – רקטה בעלת טווח קצר-בינוני (40 ק"מ) וראש נפץ של 20 ק"ג.
  • S-55 – רקטה בעלת טווח בינוני (55 ק"מ) וראש נפץ של 40 ק"ג.
  • פג'ר – רקטה איראנית מתקדמת לטווח בינוני-ארוך, תלוי בדגם.
    • פג'ר 3 – רקטה לטווח קצר-בינוני (עד 45 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 45 ק"ג.
    • פג'ר 5 – רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ של 90 ק"ג.
    • M-75 – רקטה ארוכת-טווח (עד 75 ק"מ) הנושאת ראש נפץ במשקל 10 ק"ג ומהווה גרסה מקומית של פאג'ר 5 האיראני. הרקטה אינה מצוידת במערכת הנחיה כך שדיוקה מוגבל. נקראת על שם ד"ר איבראהים מקאדמה.
  • SH-85 – רקטה ארוכת-טווח (עד 85 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס.
  • J-80 – רקטה ארוכת-טווח (עד 80 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס, עם ראש נפץ במשקל 20 ק"ג. כינויה ניתן לה על שם בכיר חמאס לשעבר אחמד ג'עברי, שנהרג ב-2012.
  • J-90 – רקטה ארוכת-טווח (עד 90 ק"מ) המיוצרת על ידי חמאס.
  • A-120 – רקטה ארוכת-טווח (עד 120 ק"מ) בעלת ראש קרב של כ-100 ק"ג. נעשה בה שימוש ראשון במסגרת מבצע שומר החומות כששוגרה לעבר אזור ירושלים. קרויה על שמו של ראאד אל-עטאר[72].
  • R-160 – רקטה ארוכת-טווח (עד 160 ק"מ) בעלת ראש קרבי קטן. במבצע 'צוק איתן' רקטה מדגם זה הגיעה עד חיפה (120 ק"מ). נקראת על שם עבד אל-עזיז א-רנתיסי.
  • M-302 – רקטה ארוכת-טווח (עד 90–200 ק"מ, תלוי בדגם) המהווה שכפול סורי של רקטה סינית דומה.
    • M-302 A: בעלת טווח מרבי של 90 ק"מ וראש נפץ במשקל 170 ק"ג.
    • M-302 B: בעלת טווח של עד 100 ק"ג וראש נפץ במשקל 175 ק"ג.
    • M-302 C: בעלת טווח של 140 ק"מ וראש נפץ במשקל 140 ק"ג.
    • M-302 D: בעלת טווח של 160 ק"מ וראש נפץ במשקל 144 ק"ג.
    • M-302 E: בעלת טווח של 200 ק"מ וראש נפץ במשקל 125 ק"ג.
  • עיאש 250 – רקטה ארוכת-טווח (עד 250 ק"מ) הקרויה על שמו של יחיא עיאש. שוגרה לראשונה במהלך מבצע שומר החומות לעבר נמל התעופה רמון[73].

עפיפוני תבערה – עפיפון אליו קשור בחוט מכל דלק קטן ובו רצועת בד בוערת. העפיפון משוגר ונישא על גבי רוחות מערביות מעבר לגדר. כשנוחת בצד הישראלי הוא מצית שדות חקלאיים או יערות בישובי הנגב המערבי.

בלוני תבערה (או פצצת בלון) – מספר בלונים המנופחים בעזרת גז קל וקשורים אחד לשני. הם נושאים חומרי דליקה ובעירה ונעים עם הרוח. מטרתם להצית שריפות בשדות חקלאיים צמודי גבול.

בלוני נפץ – מספר בלונים הקשורים לחומר נפץ ונעים עם הרוח מרצועת עזה לכיוון ישראל. מטרתם להפריע לתושבי עוטף עזה בעזרת פיצוצים רועשים. בחודש יוני 2019, הופרח לראשונה רימון מאולתר שאף נועד לפגוע פיזית בתושבים אך לא עשה כן.

היתרון העיקרי של השלושה האחרונים הוא שהם חמורים מספיק כדי להפריע לחייהם של תושבי עוטף עזה וחקלאיהם אך לא חמורים מספיק כדי לגרור תגובה נרחבת מצד ישראל (למעט הרחבת וצימצום מרחב הדיג העזתי).

פרויקט המנהור עריכה

  ערכים מורחבים – מנהרות הברחה ברצועת עזה, מנהרות לחימה ברצועת עזה

הנשק האסטרטגי החשוב ביותר של הגדודים הוא מנהרות הלחימה וההברחה משלושה סוגים שונים[74]:

בסה"כ קיימות ברצועת עזה כ-5,000 מנהרות המשמשות לפיקוד, בקרה, תנועה ואספקה[75]. בעבר החזיק הארגון במספר מנהרות על ציר פילדלפי, אשר נהרסו ברובן על ידי צבא מצרים[76].

שיתופי פעולה עריכה

הארגון נוהג לשתף פעולה עם עוד שמונה ארגונים ברצועת עזה[77]. לעיתים מתאם איתם את הירי לעבר ישראל ולעיתים מקבל או כופה עליהם להשתתף בהפסקות אש:

כמו כן משתף הארגון פעולה עם ארגונים אחים בטריטוריות אחרות: חזבאללה בלבנון, גדודי חללי אל-אקצא ברשות הפלסטינית, וארגון מג'לס שורא אל-מוג'אהדין פי אכנאף בית אל-מקדס בסיני.

פעילים בולטים עריכה

פעילים שנהרגו עריכה

הכרה כארגון טרור עריכה

בישראל וארצות הברית הן הלשכה המדינית והן הזרוע הצבאית של חמאס מוגדרים כארגון טרור. בדצמבר 2014 הוצא מרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי[99]. ימים ספורים לאחר מכן הוכרז הארגון כארגון טרור על ידי בית המשפט המצרי[100].

קישורים חיצוניים עריכה

ד"ר מיכאל מילשטיין, מהי הנחבה, הכוח המיוחד של חמאס?, אתר מערכות, 2023

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי תרגום הקוראן של אורי רובין, 2005, עמ' 145
  2. ^ 1 2   יניב קובוביץ, ראשי נפץ של 90 ק"ג וטווחים של יותר ממאה ק"מ: זהו מערך הרקטות של חמאס, באתר הארץ, 5 במאי 2019
  3. ^ ההסבר באתר החמאס הרשמי
  4. ^ יואב זיתון, סיכום 2018: אלף שיגורים מעזה, 16 הרוגים בפיגועים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
  5. ^ צה"ל תוקף מטרות בעזה: "מנסים לפגוע במנהרות חמאס ובמפקדים", באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  6. ^ nrg מעריב, 'מההתנתקות גדל חמאס ל-20 אלף חמושים', באתר nrg‏, 10 באפריל 2008
  7. ^ 1 2 יואב זיתון, גלנט: "חטיבת חאן יונס הוכרעה, חמאס מחפש מחליף לסינוואר", באתר ynet, 18 בפברואר 2024
  8. ^ 1 2 מרכז המידע למודיעין וטרור, התנהלות חמאס ואופיו של הטרור מרצועת עזה, ‏מרץ 2010
  9. ^ ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏ינואר 2018
  10. ^ חיל האוויר, חיל האוויר חיסל שורה של בכירים בארגון הטרור חמאס, באתר Twitter, ‏5.12.23
  11. ^ טל לב רם, ‏דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה", באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2024
  12. ^ דובר צהל, דובר צהל עושה לכם סדר - איך נראת הלחימה בשטח>>, באתר www.instagram.com
  13. ^ 1 2   זו הפגיעה שהשפיעה על תפקוד חמאס, באתר צה"ל, 13 בנובמבר 2023
  14. ^ 1 2 3 4 ספיר ליפקין, ‏מפקדי חמאס ובכירי הארגון שחוסלו ב"חרבות ברזל", באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2023
  15. ^ צה"ל ושב"כ חיסלו את מפקד גדוד בית חאנון של ארגון הטרור חמאס במרחב תת קרקעי בג'באליא, באתר ערוץ 7
  16. ^ חיל האוויר, חוסלו שורה של בכירים בחטמ"ר עזה של חמאס, באתר Twitter, ‏5.12.23
  17. ^ השתלטות מלאה על צפון הרצועה - חיונית לקידום יעדי המלחמה, באתר www.inss.org.il
  18. ^ Instagram, www.instagram.com
  19. ^ שחר קליימן, היעד הבא: נחשף תיעוד חדש של מח"ט העיר עזה בחמאס, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2023
  20. ^ 1 2 אליאור לוי, על הכוונת של צה"ל: "אנשי הצללים" בהנהגת חמאס נחשפים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בדצמבר 2023
  21. ^ מבצע "שומר החומות" - הודעות שיצאו לעיתונות, באתר השב"כ, ‏21.5.2021
  22. ^ יואב זיתון, התקיפה המשמעותית ביותר: חוסלו מקורבים למוחמד דף | זו הרשימה, באתר ynet, 12 במאי 2021
  23. ^ אלה בכירי "פורום המטה הכללי" של חמאס שחוסלו במבצע המיוחד, באתר צה"ל, ‏12.5.2021
  24. ^ לילך שובל, פיקד על מתווי הפשיטה באוקטובר: כך חוסל מפקד גדוד שאטי של חמאס, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2023
  25. ^ רועי רובינשטיין, יואב זיתון, חוסל מג"ד שג'אעיה, שהיה אחראי לאסון הנגמ"ש ב"צוק איתן" | תיעוד התקיפה, באתר ynet, 2 בדצמבר 2023
  26. ^   חוסל מפקד גדוד צברא תל אלהוא בחמאס, מוצטפא דלול, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
  27. ^   לוחמי גולני בהיתקלות עם מחבלים. צפו בתיעוד, באתר צה"ל, 18 בנובמבר 2023
  28. ^ 1 2 דובר צה"ל בעברית, צה"ל ממשיך לפרק את חטיבת עזה. מתוך 7 מפקדים בכירים, 4 חוסלו. נותרו 3 מפקדים בשרשרת הפיקוד: מפקד החטיבה ושני מפקדי גדודים, באתר טוויטר, ‏21.12.2023
  29. ^ ספיר ליפקין, ‏אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 18 בדצמבר 2023
  30. ^ צה"ל בהכוונה מודיעינית מדויקת של שב"כ ואמ"ן, חיסלו את מפקד גדוד דרג' תפאח של ארגון הטרור חמאס, ראפת עבאס, באתר טוויטר, ‏26.10.2023
  31. ^ דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024, נבדק ב-2024-04-07
  32. ^ ספיר ליפקין, ‏לפני הכניסה לרפיח: הקרב שמתחולל על מחנות המרכז | תמונת המצב ברצועה, באתר ‏מאקו‏, 19 בפברואר 2024
  33. ^ 1 2   צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 11 במרץ 2024
  34. ^ חיל האוויר הישראלי, חיל-האוויר חיסל במהלך הלילה את המחבל ואיל עספה, מפקד גדוד דיר אל-בלח של ארגון הטרור חמאס בחטיבת מחנות המרכז, בהכוונת שב"כ ואמ"ן., באתר טוויטר, ‏6.11.2023
  35. ^ חיסולים וחקירות, באתר צה"ל, ‏2.4.2024
  36. ^ "הם פוגשים ברגעים אלה את עוצמת צה"ל": לאחר סג'עייה - אוגדה 36 מסתערת על מחנות המרכז, באתר www.israelhayom.co.il
  37. ^ זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
  38. ^ צבא ההגנה לישראל, צה"ל ושב"כ חיסלו הלילה את מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב חאן יונס בארגון הטרור חמאס., באתר טוויטר, ‏27.10.2023
  39. ^ הישג נוסף: חוסל מפקד גדוד גזרת צפון של חאן יונס, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2023
  40. ^ חטיבת רפיח, באתר www.israelhayom.co.il
  41. ^ N12 - ארבעה גדודים ואלפי מחבלים: חטיבת רפיח - מבט מבפנים, באתר N12, ‏2024-05-05
  42. ^ אליאור לוי, רשימת החיסול של צה"ל: אלו ה"אסים" של חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בנובמבר 2023
  43. ^ שחר קליימן, מפקד חטיבת רפיח נחשף: בניו מחבלי נוח'בה שחוסלו, כוחותיו בורחים מהעיר | פרופיל, באתר ישראל היום
  44. ^ 1 2 3 4 ענת קורץ, אודי דקל, בנדטה ברטי, משבר רצועת עזה: מענה לאתגר (עמ' 45), באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, ‏2018
  45. ^ יואב זיתון, "הפתעה ועוצמה רבה". תוכנית צה"ל למלחמה הבאה בעזה, באתר ynet, 14 באפריל 2016
  46. ^ אמיר בוחבוט‏, מה סיפר מפקד החוליה בקומנדו של חמאס, באתר וואלה‏, 31 ביולי 2014.
  47. ^ צה"ל: 1,500 גופות של מחבלים אותרו בעוטף עזה, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
  48. ^ לילך שובל, תיעוד: כך חוסל אחד המפקדים שהובילו את מתקפת הטרור על ישראל, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023.
  49. ^ ניר דבורי, ‏האיום של חמאס מתחת למים - והמענה, באתר ‏מאקו‏, 28 במאי 2018
  50. ^ גילי כהן, תיעוד מסווג של צה"ל מתקרית חדירת המחבלים לזיקים דלף, אתר פלסטיני העלה אותו לרשת, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2014
  51. ^ 1 2 יואב זיתון, קומנדו חמאס מתעצם; היעד: אשקלון ואשדוד, באתר ynet, 20 באוגוסט 2015
  52. ^ יואב זיתון, כך נראה מעגן הקומנדו שבנה חמאס מכספי האו"ם, באתר ynet, 10 באוגוסט 2016
  53. ^ אמיר בוחבוט‏, אבירי חמאס: הצצה ליחידת הקומנדו הימי בעזה שמדאיגה את צה"ל, באתר וואלה‏, 11 בספטמבר 2018
  54. ^ איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, צוללות אוטונומיות, וניסיונות לפגוע באסדת גז: האיום הימי של חמאס נחשף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 במאי 2021
  55. ^ אמיר בוחבוט‏, עם רוח גבית מאיראן ומסוריה: כך ייסד חמאס את מערך המל"טים, באתר וואלה‏, 17 בדצמבר 2016
  56. ^ 1 2 יואב זיתון, צפו: המזל"ט של חמאס שיכול להגיע עד לת"א, באתר ynet, 16 בנובמבר 2012
  57. ^ יואב זיתון, המזל"טים המתאבדים של חמאס, באתר ynet, 10 ביולי 2014
  58. ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2014
  59. ^ יואב זיתון, מזל"ט מעזה חדר והתרסק בשטח ישראל, באתר ynet, 25 ביוני 2015
  60. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, חיל האוויר יירט בהצלחה מזל"ט של חמאס, באתר ynet, 20 בספטמבר 2016
  61. ^ רועי קייס, בנה מל"טים לחמאס וחיזבאללה: צפו במומחה הטיסה שחוסל בפעולה שמיוחסת למוסד, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
  62. ^ אסף גבור, חמאס מאשימה את ישראל: 'דם המהנדס לא נשפך לשווא', באתר nrg‏, 17 בדצמבר 2016
  63. ^ חקירתו של פעיל חמאס צבאי שהתאמן במלזיה לביצוע פיגוע חדירה באמצעות מצנחי רחיפה, באתר שירות הביטחון הכללי, ‏29 ביולי 2014
  64. ^ ניר דבורי, ‏הזמנות באינטרנט והברחות - וידע מאיראן ומסוריה: כך מקים חמאס "מערך אווירי", באתר ‏מאקו‏, 6 באפריל 2023
  65. ^ צה"ל: "חוסל ראש המערך האווירי בעזה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  66. ^ 1 2   Melanie Swan, ‏Hamas ‘using massive stockpile of Chinese weaponry’ in Gaza, The Telegraph, 5 January 2024
  67. ^ פרש צבא וביטחון - זיהוי מקלע גרמני
  68. ^ יואב זיתון, מסוריה לסיני - ומשם לעזה: המסלול של חלק מהאמל"ח ששימש בפלישת חמאס, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
  69. ^ 1 2 בנואה פוקו וסונה אנגל רסמוסן, ‏טילים מצפון קוריאה, מרוסיה ומאיראן: ניתוח הנשק של חמאס, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
  70. ^ 30,000 לוחמים, אלפי רקטות ורחפנים מתאבדים: יכולות חמאס, באתר www.inss.org.il
  71. ^ במערכת הביטחון מעריכים: לחמאס נשארו מאות רקטות בלבד, באתר www.israelhayom.co.il
  72. ^ אליאור לוי, על שם מח"ט רפיח שחוסל בצוק איתן: זו הרקטה החדשה שנורתה לאזור ירושלים, באתר ynet, 11 במאי 2021
  73. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, סיון חילאי, רן בוקר, ירון דרוקמן, מאיר אוחיון, באמצע היום: עשרות רקטות ליישובי המרכז, חלקן יורטו; רקטה בשטח פתוח בערבה, באתר ynet, 13 במאי 2021
  74. ^ Gaza Underground Infrastructure Photos באתר cryptome
  75. ^   אשר שכטר, איך נהפכו המנהרות לעורק הכלכלי הראשי בעזה, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2014
  76. ^ רועי קייס, מצרים מטביעה את מנהרות חמאס, באתר ynet, 18 בספטמבר 2015
  77. ^ האלמנט החסר: חמאס לא לבד בעזה באתר מידה
  78. ^ החמאס מול הג'יהאדיסטים באתר ממרי
  79. ^ רועי קייס, ישראל חשפה את דובר הזרוע הצבאית?, באתר ynet, 25 ביולי 2014
  80. ^ ישראל חיסלה את המבוקש מס\' 1 מהחמאס מחמוד אבו הנוד - 25/11/01, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2001
  81. ^ כתבי ynet, סלאח שחאדה חוסל עם 15 אזרחים נוספים, באתר ynet, 23 ביולי 2002
  82. ^ מאת עמוס הראל, צה"ל הרג את ראש הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, באתר הארץ, 1 ביולי 2002
  83. ^ דו-חיים: חיל הים יוצא מהמים, באתר וואלה‏, 11 בדצמבר 2014
  84. ^ פליקס פריש ועלי ואקד, החמאס ספג מכה אנושה: שניים מבכיריו נהרגו, באתר ynet, 18 במרץ 2003
  85. ^ יהונתן ליס,עמוס הראל,ארנון רגולר, כוח ימ"מ הרג אמש את בכיר החמאס, עבדאללה קוואסמה בחברון, באתר הארץ, 21 ביוני 2003
  86. ^ פליקס פריש ועלי ואקד, חברון: נהרג בכיר החמאס שהתבצר בבניין, באתר ynet, 22 בספטמבר 2003
  87. ^ פליקס פריש ועלי ואקד, לוחם השייטת נהרג בפעולת צה"ל בשכם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2003
  88. ^ עלי ואקד וחנן גרינברג, 4 נהרגו בפיצוץ בעזה, בהם בכירי חמאס ותינוקת, באתר ynet, 12 ביוני 2008
  89. ^ מ"המהנדס" לרמטכ"ל חמאס - היסטוריה של חיסולים באתר וואלה!
  90. ^ חנן גרינברג, צה"ל: חוסל מפקד מערך הרקטות בעיר עזה, באתר ynet, 10 בינואר 2009
  91. ^ מערכת תכניות קשת, ‏דקה אחר דקה: כך חוסל מחמוד אל-מבחוח, באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2015
  92. ^ שני בכירי חמאס חוסלו בתקיפת חיל האוויר ברצועה, באתר וואלה‏, 16 בנובמבר 2012
  93. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, צה"ל חיסל 3 בכירים בזרוע הצבאית של חמאס, בהם את מפקד חטיפת שליט, באתר ynet, 21 באוגוסט 2014
  94. ^ דורון פסקין, חוסל: האיש שעמד בראש קן הצרעות של רפיח, באתר כלכליסט, 21 באוגוסט 2014
  95. ^ הצבא התנקש באיש חמאס מוחמד אל-ע'ול. אשה ושלושה ילדים נוספים נהרגו בעזה - שיחה מקומית, באתר שיחה מקומית, ‏ביולי 2014
  96. ^ אליאור לוי, 4 יריות לראש, עם משתיק קול: כך חוסל בכיר חמאס, באתר ynet, 25 במרץ 2017
  97. ^   פזית רבינא, ‏אין בראכה: קצין חמאס שחוסל בחאן יונס, בעיתון מקור ראשון, 16 בנובמבר 2018
  98. ^ חוסלו אחראי מערך הנ"ט וראש המודיעין של חמאס, באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
  99. ^ רויטרס ואיתמר אייכנר, אירופה הוציאה את חמאס מהרשימה השחורה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2014
  100. ^ רועי קייס ואליאור לוי, בית המשפט במצרים: חמאס הוא ארגון טרור, באתר ynet, 28 בפברואר 2015