התנועה הלאומית המאוחדת (גאורגיה)

מפלגה בגאורגיה

התנועה הלאומית המאוחדת היא מפלגה פוליטית בגאורגיה, שהוקמה על ידי מיכאיל סאקשווילי, שעלתה לשלטון בעקבות מהפכת הוורדים.

התנועה הלאומית המאוחדת
ერთიანი ნაციონალური მოძრაობა
מדינה גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד מיכאיל סאקשווילי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים מיכאיל סאקשווילי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות אוקטובר 2001 – הווה (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות פופוליזם[1]
שמרנות ליברלית[2]
תמיכה באיחוד האירופי
מטה טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים בינלאומיים מפלגת העם האירופית, איחוד הדמוקרטיה הבין-לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
חברי פרלמנט 15 (הפרלמנט של גאורגיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://unm.ge
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה
 
שלט תמיכה נאט"ו בעריכת התנועה, המפלגה השלטת של גאורגיה.

המפלגה הוקמה באוקטובר 2001 על ידי מיכאיל סאקשווילי. זו מפלגה רפורמיסטית המעדיפה קשרים הדוקים יותר עם נאט"ו והאיחוד האירופי, כמו גם השבת שליטתה של טביליסי במדינות אבחזיה ודרום אוסטיה שהכריזו על עצמאות חד-צדדית.

במקור הייתה מפלגת מרכז-שמאל, והיא העבירה את עמדתה למרכז-ימין מאז מהפכת הוורדים ומשלבת ליברליזם פוליטי, כלכלי ותרבותי עם לאומיות אזרחית. סדרי העדיפויות העיקריים שלה כוללים גם שיפור השירותים החברתיים לעניים, בסיס התמיכה העיקרי של התנועה; להילחם בשחיתות ולצמצם חסמים מנהליים לביצוע עסקים. מנהיגי המפלגה מתייגים את עצמם כליברלים-שמרניים ובספטמבר 2007 הפכה המפלגה לחברת משקיפה במפלגת העם האירופית הימנית.

סאקשווילי ומנהיגי אופוזיציה אחרים הקימו את "ברית העם המאוחדת" בנובמבר 2003 כדי למזג את התנועה הלאומית המאוחדת, הדמוקרטים המאוחדים, איחוד הסולידריות הלאומית ותנועת הנוער "כמארה" בברית רופפת נגד ממשלתו של הנשיא אדוארד שוורדנדזה.

התנועה הלאומית המאוחדת ושותפיה באופוזיציה מילאו תפקיד מרכזי במשבר הפוליטי בנובמבר 2003 שהסתיים בהתפטרותו הכפויה של הנשיא שוורדנדזה. מפלגות האופוזיציה התמודדו בתוקף עם תוצאות הבחירות לפרלמנט ב-2 בנובמבר 2003, אשר משקיפים מקומיים ובינלאומיים מתחו ביקורת על אי סדרים רבים במהלכה.[3] לאחר נפילת שוורדנדזה, המפלגה איחדה כוחות עם הדמוקרטים המאוחדים ואיגוד הסולידריות הלאומית לקידום סאקשווילי כמועמד עיקרי לאופוזיציה בבחירות לנשיאות ב-4 בינואר 2004, בו זכה ברוב מוחץ. התנועה הלאומית המאוחדת והדמוקרטים המאוחדים התמזגו ב-5 בפברואר 2004; המפלגה שמרה על שמה אך הסיעה הפרלמנטרית נקראה התנועה הלאומית-דמוקרטים. בבחירות לפרלמנט בשנת 2008 זכתה המפלגה ב-51.1% מהקולות. עם זאת, בבחירות 2012 הם צנחו ל-40.3%, והפכו למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט אחרי החלום הגאורגי.

לאחר הבחירות ב-2012, המפלגה סבלה מכמה עריקות של חברי הפרלמנט למפלגות חדשות. כולל זה של המרכז הפוליטי החדש הליברטריאני-גירצ'י (אנ') על ידי חבר הפרלמנט לשעבר של המפלגה זוּרָאבּ גָּ'אפָּארִידזֶה (אנ') ושלושה אחרים.[4] יש הסבורים כי עריקות אלה זכו לעידוד של קואליציית "החלום הגאורגי" השלטת על מנת להחליש את יריבתה העיקרית.[5]

המפלגה קיבלה 27.11% מהקולות בבחירות לפרלמנט בגאורגיה בשנת 2016. זמן קצר לאחר מכן התפצלה המפלגה ב-12 בינואר 2017, כתוצאה מסכסוך בין דוד באכרדזה, ראש עיריית טביליסי לשעבר גיגי אוגולאווה, תומכיהם וחברי המפלגה הנאמנים לנשיא לשעבר מיכאיל סאקשווילי. סאקשווילי דחה את החלטת המפלגה להיכנס לפרלמנט לאחר הבחירות והתנגד בנוסף ליוזמת חברי המפלגה למנות יו"ר במקומו, תפקיד שהיה פנוי רשמית בשל מעמדו הגולה של סאקשווילי. ביום הפיצול קבע אוגולאווה: "אדם אחד אחראי על פירוק המפלגה - האדם שהקים את המפלגה." רוב רשימת הבחירות של המפלגה ערק לתנועת גאורגיה האירופית והשאיר את המפלגה עם שישה חברים בפרלמנט.

ב-24 במרץ 2019 התפטר סאקשווילי ממשרת יו"ר המפלגה. הוא הוחלף על ידי המועמד שלו, גריגול ואשאדזה.[6] ב-15 בדצמבר 2020 התפטר ושאדזה כיו"ר המפלגה. בבחירות הבאות ניצח ניקה מליה, נגד לְוָאן וַארְשָׁלוֹמִידזֶה (אנ').

תוצאות בחירות

עריכה

הבחירות לפרלמנט

עריכה
בחירות מנהיג קולות % מושבים +/– עמדה ממשלה
2003 מיכאיל סאקשווילי 345,197 18.1
32 / 150
מפלגה חדשה 3 אופוזיציה
2004 נינו בורג'נדזה 1,027,070 67.0
135 / 150
  103   1 ממשלה
2008 דוד בָּאכְּרַדזֶה (אנ') 1,050,237 59.18
119 / 150
  16   1 ממשלה
2012 ואנו מראבישווילי 873,233 40.34
65 / 150
  54   2 אופוזיציה
2016 דוד באכרדזה (אנ') 477,143 27.11
27 / 150
  38   2 אופוזיציה
2020 וחטנג קיקבידזה 523,127 27.18
36 / 150
  9   2 אופוזיציה

הבחירות לנשיאות

עריכה
שנת בחירות מועמד סיבוב ראשון סיבוב שני
מספר מכלל הקולות אחוז מכלל הקולות מספר מכלל הקולות אחוז מכלל הקולות
2004 מיכאיל סאקשווילי 1,692,728 96% (זכה)
2008 מיכאיל סאקשווילי 1,060,042 53.73% (זכה)
2013 דוד באכרדזה (אנ') 354,103 21,72%
2018 גרִיגול ואשאדזה (אנ') 601,224 37.74% 780,680 40.48%

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Ghia Nodia, Álvaro Pinto Scholtbach: The Political Landscape of Georgia: Political Parties: Achievements, Challenges and Prospects. Eburon, Delft 2006, ISBN 90-5972-113-6
  • Lincoln A. Mitchell: Uncertain Democracy: U.S. Foreign Policy and Georgia's Rose Revolution. University of Pennsylvania Press 2008, ISBN 0-8122-4127-4

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Lecarte, Jacques (בינואר 2015). "Georgia: political parties and the EU" (PDF). European Parliamentary Research Service. נבדק ב-16 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Nordsieck, Wolfram (2008). "Georgia". Parties and Elections in Europe. אורכב מהמקור ב-25 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  3. ^ Sydney Morning Herald, Shevardnadze quits to avoid bloodshed
  4. ^ http://www.civil.ge/eng/article.php?id=28803
  5. ^ "Georgia: Proposed Reform Could Tilt Electoral Field Toward Incumbents", Eurasianet, 10 באפריל 2017 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ "UNM Elects New Chairman, Governing Body". Civil Georgia. 25 במרץ 2019. נבדק ב-28 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)