התערוכה הארץ-ישראלית
התערוכה הארץ-ישראלית הוא כינוי של תערוכות שונות שהוצגו מחוץ לארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט.
-PHG-1002420.png)
בתקופה העות'מאנית עריכה
ניסיונות מוקדמים לשליחת מוצרי היישוב לתערוכות נעשו מסוף המאה ה-19. ב-1896 נשלח דוד שוב, איש ראש פינה, לייצג את תוצרת מושבות ארץ ישראל בתערוכת התעשייה הגדולה בברלין(אנ'). התוצרת הארץ-ישראלית שכללה בעיקר בקבוקי יין ומוצרי אמנות, הוצגה כחלק מביתן שהוקדש לארצות המזרח הקרוב, וכונה "רחוב בקהיר"[1][2].
ב-1904 הוצגה תערוכה ארץ-ישראלית בווינה, בחסות הסניף המקומי של יקבי כרמל. התערוכה כללה מוצרי חקלאות ואמנות[3].
בתקופת המנדט עריכה
בתקפת המנדט, התערוכה הארץ-ישראלית הייתה תערוכה נודדת שהוצגה מחוץ לארץ-ישראל המנדטורית, נועדה להצגת תוצרי החקלאות, התעשייה והמסחר של היישוב, לשם חשיפת אפשרויות כלכליות בארץ ישראל[4]. יזמי התערוכה היו חברה פרטית לפיתוח כלכלי, "מסחר ותעשייה", בראשות אלכסנדר עזר יבזרוב[5] ושלמה יפה[6], שיזמו במקביל גם ירידים דומים בתל אביב, הוציאו לאור דו-שבועון באותו שם והקימו לשכת ייעוץ למסחר ותעשייה. יזם נוסף של התערוכה היה האגרונום זליג סוסקין[7].
התערוכה הוצגה לראשונה במסגרת הקונגרס הציוני העולמי ה-14 בווינה, שהתקיים בין 18-31 באוגוסט 1925[8]. מאות אורחים נכחו באירוע פתיחת התערוכה, ביניהם דיפלומטים ועיתונאים ממדינות אירופה. בין הנואמים היו יושב ראש הוועד הפועל הציוני הרב צבי פרץ חיות, חיים ויצמן, חיים ארלוזורוב, זליג סוסקין[9].
בהמשך נדדה התערוכה לוורשה[6] והוצגה שם בין 6 בדצמבר 1925 - 17 בינואר 1926. בעקבותיה נפתחה בישראל לשכת מסחר רשמית של ממשלת פולין, לקשרי מסחר עם ארץ ישראל, מצרים וסוריה[10].
זאב ז'בוטינסקי סקר את התערוכה בקונגרס ה-14 במאמר ביקורת מפורט[7]. לפיו, התערוכה כללה מגוון מוצגים מרשים, אך תנאי התצוגה הצפופים פגמו בהתרשמות מהם. ז'בוטינסקי תיאר את האיכות הגבוהה של המוצגים החקלאיים, אך הדגיש כי אינה מעידה על התוצרת הממוצעת אלא על פוטנציאל החקלאות. הוא פירט את המגוון הרב של יוזמות תעשייתיות בשלל ענפי תעשייה, אך ציין כי האיכות של רובם אינה מספקת עדיין. הוא תהה גם מי קהל היעד של התוצרת המקומית ומה סיכויי ההצלחה של התעשייה, בארץ בה ידם של רוב התושבים אינה משגת לרכוש מוצרים, והשוק המקומי מוצף תוצרת מיובאת, זולה יותר ואיכותית יותר. הוא מבקר את הנהגת היישוב שאינה פועלת לאור אינטרס לאומי לייצא את התוצרת, ומשבח את היוזמה הפרטית, כגון חברת "מסחר ותעשייה", שיזמה את התערוכה.
באוגוסט 1941 הוצגה התערוכה הארץ-ישראלית במצרים[11]. חשיבותה הייתה בחשיפת התפתחות התעשייה והמסחר הארץ-ישראלית, ובפרט הצגת תרומתה למאמץ המלחמתי של הבריטים במלחמת העולם השנייה, להשגת שיתופי פעולה כלכליים עם שלטונות המנדט וגורמים נוספים במצרים. בתערוכה ביקרו נכבדים רבים ביניהם חוסיין סירי ראש ממשלת מצרים, פארוק, מלך מצרים ופרידה, מלכת מצרים, השר הבריטי אוליבר ליטלטון וראש פיקוד המזרח התיכון קלוד אוקינלק וחיים נחום אפנדי הרב הראשי של יהודי מצרים.
ב-1945 הוצגה התערוכה הארץ-ישראלית באיסטנבול. הצגת התערוכה עם סיום מלחמת העולם השנייה נועדה בעיקר כתעמולה להצגת יכולות הייצור של היישוב בארץ ישראל, ולא למכירות, עקב מגבלות סחר שעדיין נותרו מתקופת המלחמה[12].
הערות שוליים עריכה
- ^ בחוץ לארצנו, המליץ, 29 באפריל 1896
- ^ בתום התערוכה העברית הראשונה, המליץ, 2 בנובמבר 1896
- ^ תערוכת המושבות העבריות של א"י בווינא, הצפה (ורשה), 28 במרץ 1904
- ^ פתיחת התערוכה הארצישראלית, העולם, 18 באוגוסט 1925
- ^ תל אביב/שבו, דבר, 1 באוקטובר 1925
- ^ 1 2 בעולם היהודי/מסדרי התערוכה הארץ-ישראלית בוורשה, דואר היום, 6 בדצמבר 1925
- ^ 1 2 זאב ז'בוטינסקי, על התערוכה הארץ-ישראלית, בתוך: הרוויזיוניזם הציוני בהתגבשותו/קובץ מאמרים בראזסוויט לשנים 1925–1929, הוצאת מכון ז'בוטינסקי בישראל, תשמ"ה - 1985, עמודים 118–123. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ טלגרמות מיוחדות לדבר/מקום הקונגרס וזמנו, דבר, 3 ביולי 1925
- ^ טלגרמות/מסביב לקונגרס - התערוכה הארצישראלית, הארץ, 18 באוגוסט 1925
- ^ ביפו ובתל אביב/התערוכה הא"י בווארשא, הארץ, 20 בינואר 1926
- ^ עם התערוכה הארצישראלית בקאהיר, העולם, 28 באוגוסט 1941
- ^ חיים בלצן, התערוכה הא"י באיסטאנבול, הארץ, 8 ביוני 1945