פתיחת התפריט הראשי

ואניר - אחת משתי קבוצות האלים במיתולוגיה הנורדית, לצד אלי האסיר. הואניר קשורים באדמה, מים פריון, תבונה וניבוי עתידות. מקורם בואנאהיים, שם שכנו עד למלחמה בין האסיר והואניר. לאחר המלחמה הם הפכו לתת קבוצה של האסיר.

הואניר מוזכרים בשירה הסקאלדית וחיבוריו של הסופר סנורי סטורלוסון ובפרט באדה הפרוזאית, באדה הפואטית ובמחזור העולם.

בכל המקורות מזוהים האלים פרייה, פריי וניורד כאלי ואניר. במחזור העולם מוזכרים גם אחותו של ניורד וקבסיר בחברים בקבוצה זו. בנו של המלך Sveigðir נקרא ואנלנדי (Vanlandi, בנורדית עתיקה ״בן ארץ הואניר[1])[2]. למרות שאין התייחסות מפורשת לעניין במקורות, ישנן תאוריות שהיימדייל[3] ואול[4] שייכים לקבוצה זו גם כן. באדה הפרוזאית נקראים חזירי בר ״ילדי ואן״.

אטימולוגיהעריכה

ישנן תאוריות רבות באשר לאטימולוגיה של השם ״ואניר״. החוקר ריימונד איאן פייג׳ טוען שלמרות שיש אפשרויות רבות למקור השם, מפתה לקשר בין ״ואניר״ למילה ידיד (vinr) בנורדית עתיקה ולאלת האהבה הרומית ונוס[5].

מקורותעריכה

אדה פואטיתעריכה

באדה הפואטית הואניר מוזכרים במספר פואמות. כך למשל, בסטנזה בפואמה Völuspá מסופר שבמסגרת מלחמת האסיר-ואניר אלי ואניר פרצו למצודתם של האסיר[6], בפואמה Þrymskviða נכתב על היימדייל שיש לו יכולת ניבוי עתידות המשתווה לזו של אלי הואניר[7], בפואמה Sigrdrífumál מתואר התמד הקדוש של אלי ואניר[8] ובSkírnismál הענקית Gerðr שואלת את שליחו של האל פריי האם פריי הוא אלף, איסר או חלק מ״ואניר הנבונים״ֿ[9].

בפואמה Vafþrúðnismál[10]. האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את הענק Vafþrúðnir על מקורותיו של האל ניורד. גאגנראד'ר מצביע על כך שאף שניורד חולש על מזבחים ומקדשים רבים, הוא לא אחד מאלי האייסיר. הענק עונה שניורד נוצר בואנאהיים על ידי כוחות תבוניים ומזכיר שניורד הוחלף כשבוי כחלק מהמלחמה בין האסיר לוואניר ויחזור לוואניר בראגנארוק.

אדה פרוזאיתעריכה

אלי הואניר מוזכרים בשניים מתוך ארבעת חלקי האדה הפרוזאית - "התרמית על גילפי״ (Gylfaginning) ו״שפת השירה״ (Skáldskaparmál).

בפרק 23 ב״תרמית על גילפי״, ״השלישי״ טוען שהאל ניורד גדל בואנהיים והוחלף באל האסירי הוניר במסגרת עסקת החלפת שבויים שהובילה להסכם שלום בין האסירים לואנירים[11]. בפרק 35 נאמר שאחד משמותיה של האלה פרייה הוא ״הליידי של ואניר״.

ב״שפת השירה״ ניתן הסבר למקורות השירה. לפי הסיפור, במסגרת כינוס שלום בין האיסר לואניר הם חתמו על הפסקת אש על ידי יריקה למיכל. המיכל נשמר כדי לסמל את השלום בין הקבוצות ומתוכנו נוצק קבסיר. קבסיר נרצח בהמשך על ידי גמדים ומדמו נוצר תמד השירה[12]. ב״שפת השירה״ ניתנים שמות פואטיים לאל ניורד, ביניהם ״צאצא ואניר״, לאלה פרייה, ביניהם ״אשת-ואן״, ״ליידי-ואן״ ו״אלת ואניר״ ולחזירים - ״ילדי ואן״.

מחזור החייםעריכה

בפרק הרביעי בסאגת ינגלינגה ב״מחזור החיים״ מתוארת עסקת החלפת השבויים בסיום מלחמת אסיר-ואניר. במסגרת העסקה האסיר שלחו את הוניר ומימיר לואניר וואניר שלחו את ניורד ופרייה לאסיר. כשקיבלו את מימיר, החליטו ואניר לשלוח את קבסיר, החכם ביותר מביניהם, לאסיר. ואניר הפכו את הוניר למנהיג, אך בשל הססתנותו בקבלת החלטות הם הרגו אותו ושלחו את ראשו הערוף לאסיר[13]. האלים שהתקבלו מואניר קיבלו מקום של כבוד בין אלי האיסר. פרייה לימדה את האסיר את הקסם הואנירי ובהחלטת אודין, פרייה וניורד התווספו לנמעני טקס הבלוט.

על פי הספר, ניורד היה נשוי לאחותו ופרייה ופריי היו שני ילדיהם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ואניר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ McKinnell, John (2005). Meeting the Other in Norse Myth and Legend. DS Brewer. ISBN 1-84384-042-1. pp. 70.
  2. ^ Hollander, Lee Milton (Trans.) (2007). Heimskringla: History of the Kings of Norway. University of Texas Press.ISBN 978-0-.292-73061-8. pp. 15
  3. ^ Dumézil, Georges, trans. John Lindow. "The gods: Aesir and Vanir". in: Gods of the Ancient Northmen. ed. Einar Haugen. Publications of the UCLA Center for the Study of Comparative Folklore and Mythology 3. Berkeley: University of California Press, 1973. ISBN 9780520020443. pp. 3–25.
  4. ^ Simek, Rudolf (Dec 2010). "The Vanir: An Obituary". Retrospective Methods Network Newsletter. University of Helsinki: University of Helsinki. Dec 2010: 12. Retrieved 4 February 2019.
  5. ^ Page, R. I. (1990). Norse Myths. University of Texas Press. ISBN 0-292-75546-5.
  6. ^ Larrington, .Carolyne (Trans.) (1999). The Poetic Edda. Oxford World's Classics. ISBN 0-19-283946-2. pp. 7
  7. ^ Larrington (1999:99).
  8. ^ Larrington (1999:169).
  9. ^ Larrington (1999:169).
  10. ^ האדה הפרוזאית, Vafþrúðnismál, קטע 38-39. ראו תרגום לאנגלית כאן.
  11. ^ Faulkes, Anthony (Trans.) (1995). Edda. Everyman. ISBN 0-460-87616-3. pp. 23.
  12. ^ Faulkes (1995:61–62).
  13. ^ Hollander (2007:8).


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.