וילאייט מנאסטיר
וילאייט מנאסטיר (בטורקית עות'מאנית: ولايت مناستر)[1] היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, שהוקם בשנת 1874, התפרק בשנת 1877 והוקם מחדש בשנת 1879.[2] הווילאייט נכבש במלחמת הבלקן הראשונה בשנת 1912 וחולק בין ממלכת יוון לבין ממלכת סרביה,[2] כאשר חלקים אחדים הפכו לחלק מהנסיכות החדשה של אלבניה.
.svg) | |
.png) | |
| ממשל | |
|---|---|
| עיר בירה | מנאסטיר |
| היסטוריה | |
| הקמה | חוק הווילאייטים |
| תאריך | 1874 |
| פירוק | מלחמת הבלקן הראשונה |
| תאריך | 1912 |
| ישות קודמת |
 איילט רומליה |
| ישות יורשת |
.svg){kind=small} אלבניה העצמאית  ממלכת יוון  ממלכת סרביה |
  | |
חטיבות מנהליות
עריכה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: נדרש תעתיק לחלק מהשמות..jpg)
בתחילה היו בווילאייט הסנג'קים הבאים:[3]
- סנג'אק מנאסטיר
- סנג'אק פריזרן
- סנג'אק דיברה
- סנג'אק סקוטרי
לאחר רפורמות אדמיניסטרטיביות בשנים 1867 ו-1877 נמסרו חלקים מסוימים של הווילאייט לידי וילאייט סקוטארי (1867) ווילאייט קוסובו (1877) שהוקמו לאחרונה.
חטיבות אדמיניסטרטיביות של וילאייט מנאסטיר עד 1912:[4]
- סנג'ק מנאסטיר: קאזות (אנ') מנאסטיר (ביטולה), Pirlepe (פרילפ), פלורינה, Kıraçova (קיצ'בו) ואוחריד.
- סנג'ק סרפיצ'ה (בין 1864–1867 ו-1873–1892): קאזות סרפיצ'ה (Servia המודרנית), Kozana (קוזאני המודרנית), Alasonya (Elasson המודרנית), Kayalar (Ptolemaida ), Nasliç (ניאפוליס המודרנית, קוזאני) וGrebne (המודרני גריבנה).
- סנג'ק דיברה: קאזות מדברה-אי באלה (דבאר), מאט, דברה-זיר (מרכזו היה פיסקופויה ), רקאלאר (אזור סביב נהר ראדיקה (שמו המקומי הוא אזור נהר.
- סנג'ק אלבסן (İlbasan): קאזות İlbasan, Grameç ו-Peklin.
- סנג'ק גריג'ה: קאזות גריג'ה (קורצ'ה), איסטארובה (פוגרדץ), קולוניה (ארסקה) (מרכזה היה ארסק) וקסריה (קסטוריה).
דמוגרפיה
עריכה1897
עריכהלדברי הקונסול הרוסי בווילאייט מנאסטיר, א' רוסטקובסקי, שסיים את המאמר הסטטיסטי בשנת 1897, סך האוכלוסייה היה 803,340, כאשר רוסטקובסקי קיבץ את האוכלוסייה לקבוצות הבאות:[5]
- טורקים, עות'מאנים: 78,867
- אלבנים, גגים:[דרושה הבהרה] 144,918
- אלבנים, טוסקים:[דרושה הבהרה] 81,518
- אלבנים, נוצרים: 35,525
- סלאבים, אקסארכיסטים:[דרושה הבהרה] 186,656
- סלאבים, פטריארכיסטים: 93,694
- סלאבים, מוסלמים: 11,542
- יוונים, נוצרים: 97,439
- יוונים, מוסלמים: 10,584
- ולאכים (ארומנים): 53,227
- יהודים: 5,270
1906/07
עריכהעל פי מפקד האוכלוסין העות'מאני 1906/07 בווילאייט היו אוכלוסייה כוללת של 824,828 בני אדם, הכוללים אתנית:[6]
- מוסלמים: 328,551
- נוצרים יוונים: 286,001
- בולגרים נוצרים: 197,088
- וולכים: 5,556
- יהודים: 5,459
- צוענים: 2,104
- ארמנים: 8
- פרוטסטנטים: 5
- לטינים: 3
- אזרחים זרים: 53
1912
עריכהעל פי הערכה שפורסמה במגזין בלגי,[דרוש מקור] ההרכב האתני בשנת 1912 עם פירוק המחוז במהלך מלחמת הבלקן הראשונה היה:
- בולגרים אורתודוקסים: 331,000
- אלבנים מוסלמים: 219,000
- ולאכים אורתודוקסים: 65,500
- יוונים אורתודוקסים: 62,000
- בולגרים מוסלמים: 24,000
- טורקים מוסלמים: 11,500
- מעורב: 35,000
במהלך מלחמות הבלקן (1912–1913), הצבא הסרבי היה אחראי על 80 אחוז מההרס של כפרים מוסלמים בווילאייט מנאסטיר.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Salname-yi Vilâyet-i Manastır ("Yearbook of the Vilayet of Monastir"), Manastır vilâyet matbaası, Manastır [Macedonia], 1292 [1875]. in the website of Hathi Trust Digital Library.
- ^ 1 2 Birken, Andreas (1976). Die Provinzen des Osmanischen Reiches. Beihefte zum Tübinger Atlas des Vorderen Orients (בגרמנית). Vol. 13. Reichert. pp. 71–72. ISBN 9783920153568.
- ^ Gjurmime albanologjike (בסרבית). Pristina: Albanološki institut u Prištini. 1968. p. 177. נבדק ב-4 בינואר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ http://tarihvemedeniyet.org/documents/makaleler/20.%20yy%20Osmanli%20Vilayetleri.pdf Ottoman Provinces before 1908
- ^ "Jedna statistika iz srednje Maćedonije". Nova Iskra (15–16): 251. 26 ביולי 1899.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Kemal Karpat (1985), Ottoman Population, 1830-1914, Demographic and Social Characteristics, The University of Wisconsin Press, p. 168-169
- ^ Michailidis, Iakovos D. (2018). "Cleansing the Nation: War related Demographic Changes in Macedonia". In Boeckh, Katrin; Rutar, Sabine (eds.). The Wars of Yesterday: The Balkan Wars and the Emergence of Modern Military Conflict, 1912-13. Berghahn Books. p. 330. ISBN 9781785337758.