ויליאם דיוור
ויליאם ג'פרי דיוור (באנגלית: William G. Dever; נולד ב-27 בנובמבר 1933) הוא ארכאולוג אמריקאי המתמחה בהיסטוריה של המזרח התיכון, הלבנט וישראל בתקופת המקרא. הוא שימש כפרופסור באוניברסיטת אריזונה בטוסון בין השנים 1975 ל-2005. כיום מלמד ב-Lycoming College בפנסילבניה.
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1933 (בן 89) לואיוויל, קנטקי, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת אריזונה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיהעריכה
אביו של דיוור היה מטיף נוצרי אוונגליסטי וממנו קיבל את האהבה למקרא אולם עם הזמן איבד את האמונה, התגייר ליהדות הרפורמית אולם כיום רואה את עצמו כהומניסט חילוני.
הוא למד לתואר ראשון ב-Milligan College שבטנסי (1955), תואר שני ב-Butler University (1959), וסיים דוקטורט בארכאולוגיה סורית-ארצישראלית מאוניברסיטת הרווארד. הוביל מספר משלחות מחקר וחפירות בישראל ובירדן ובקפריסין. הוא שימש כמנהל של המוזיאון השמי באוניברסיטת הרווארד. בין השנים 1966 ל-1971 הוביל את החפירות בגזר מטעם ההיברו יוניון קולג' ובין השנים 1968–1971 הוביל חפירות בחורבת אל כום שליד חברון. בין השנים 1971 ל-1975 שימש כמנהל מכון אולברייט לארכאולוגיה (אנ') בירושלים.
בשנת 1982 קיבל, יחד עם הארכאולוג יוסף אבירם, את פרס פרשיה שימל. הפרס ניתן לו על ניהול מכון אולברייט לארכאולוגיה.[1]
מחקריועריכה
דיוור השתמש ברקע שלו בארכאולוגיה של המזרח הקרוב כדי לטעון בספרו משנת 2005, "האם לאלוהים הייתה אישה? ארכאולוגיה ודת עממית בישראל העתיקה" (Did God Have a Wife?: Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel), שפולחן האלה אשרה היה נפוץ ביותר בפולחן העממי של תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת הברזל. זאת על בסיס עדויות ארכאולוגיות נרחבות ממגוון אתרים בארץ ישראל, שתוארכו בין המאות ה-12 וה-8 לפנה"ס[2].
דיוור טוען כי דת 'עממית' זו, עם המזבחות המקומייות וחפצי הפולחן, הקמעות והמנחות, מייצגת את השקפת רוב האוכלוסייה, וכי "דת הספרים" שבמרכזה ירושלים של החוג הדויטרונומיסטית, המופיעה בתנ"ך, הייתה רק נחלתה של אליטה, אידיאל דתי "לא מעשי ברובו". דעותיו של דיוור על פולחן האלה אשרה מבוססות במידה ניכרת על כתובות בח'רבת אל-כום ובכונתילת עג'רוד וטרקוטה שנמצאה בתל תענך, וכן על אלפי פסלוני אשרה, שארכאולוגים מצאו במקומות שונים בארץ ישראל, כולל מזבלה ליד מיקום בית המקדש הראשון (מזבלה שהוא מייחס למאמצי הרפורמה האיקונוקלסטית של יאשיהו)[3].
מספריועריכה
- ויליאם ג' דיוור, גזר: צומת דרכים בארץ ישראל הקדומה; תרגמה אביבה טאפט; עורך הספר: יצחק כפכפי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד; החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1998.
- What Did the Biblical Writers Know and When Did They Know It? What Archaeology Can Tell Us about the Reality of Ancient Israel, Eerdmans, 2001
- Who Were the Early Israelites and Where Did They Come from?, 2003
- Did God Have a Wife?: Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel, Eerdman, 2005
קישורים חיצונייםעריכה
- קורות חיים (באנגלית)
- מגן ברושי, בין מונותאיזם טהור לאשתו של אלוהים, באתר הארץ, 29 בינואר 2008
הערות שולייםעריכה
- ^ פרס ליוסף אבירם וויליאם דיוור באתר Biblical Archaeology Society
- ^ Dever, William G. (2008) Did God Have a Wife? Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel (paperback edition). Cambridge: Eerdmans, page 90
- ^ Dever, William G. (2008) Did God Have a Wife? Archaeology and Folk Religion in Ancient Israel (paperback edition). Cambridge: Eerdmans, pages 153-54, 219-21.