ויקטור וקסלברג
ויקטור פליקסוביץ' וקסלברג (ברוסית: Виктор Феликсович Вексельберг, באוקראינית: Віктор Феліксович Вексельберг; נולד ב-14 באפריל 1957, בדרוהוביץ', מערב אוקראינה) הוא איש עסקים ואוליגרך רוסי יליד אוקראינה ממוצא יהודי, מן האוליגרכים הרוסים הפעילים בעשורים הראשונים של המאה ה-21.
 | |
| לידה |
14 באפריל 1957 (בן 67) דרוהוביץ', ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה |
Виктор Феликсович Вексельберг |
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
וקסלברג הוא הבעלים והנשיא של קונצרן הענק רנובה (אנ'), והונו נאמד לפי המגזין "פורבס", נכון לנובמבר 2014 ב-15.4 מיליארד דולר. הוא דורג ב-2013 כאדם השלישי בעושרו ברוסיה.
קורות חיים עריכה
נולד ב-1957 בדרוהוביץ' שבמערב אוקראינה לאב יהודי ואם רוסית נוצרייה, סיים את לימודיו במכון להנדסת רכבות במוסקבה (אנ'), והחל לעבוד כמהנדס ומנהל מחקר בחברה ממשלתית לייצור משאבות. בשנת 1988, לאחר ששלטונו של מיכאיל גורבצ'וב הקל על פתיחת עסקים עצמאיים ברוסיה, כחלק ממדיניות הפרסטרויקה וגלאסנוסט, וקסלברג ייסד את NPO Komev חברה אשר ביצעה פרויקטים עבור מפעל האלומיניום של אירקוטסק. בשנת 1990 הוא ייסד את תאגיד רנובה יחד עם חברו ללימודים לאונרד בלווטניק. חברת Komvek בבעלות וקסלברג החזיקה ב-67% מהונה של רנובה ואילו חברת Access Industries בבעלות בלוונטניק החזיקה ב-33% הנותרים. וקסלברג הפיק הון רב מהפרטת תעשיית האלומיניום ברוסיה, בשנת 1993, בתקופת שלטון ילצין. בשנת 1996 הוא היה אחד ממייסדי חברת האלומיניום סיביר-אוראל (אנ') לאחר איחוד מפעלי האלומיניום באוראל ובאירקוטסק (חברה שמוזגה מאוחר יותר לתאגיד הענק רוסאל). ברווחיו מעסקי האלומיניום הוא רכש מניות מיעוט בתאגיד TNK, אחת מחברות הנפט והגז הגדולות ברוסיה. בשנת 1997 רכש את השליטה בחברת TNK והתמנה למועצת המנהלים של החברה ובשנת 1998 היה ליושב ראש מועצת המנהלים. מאוחר יותר איחד את נכסיו ב-TNK ונכסים אחרים בהם החזיק, לתוך תאגיד רנובה, תוך שהוא מאציל סמכויות לדרג הניהול בחברות.
בשנת 2003 הכריז תאגיד רנובה, יחד עם חברת Access Industries (בבעלות בלווטניק) וקבוצת אלפא (בבעלות מיכאיל פרידמן, גרמן חאן ואלכסיי קוזמיצ'ב) על שותפות אסטרטגית לאחזקת נכסי הנפט שלהן ברוסיה ובאוקראינה ויצירת תאגיד AAR. באותה שנה מוזג תאגיד AAR עם נכסי האנרגיה של תאגיד BP ברוסיה בחלקים שווים. התאגיד החדש נקרא בשם TNK-BP והיה העסקה המסחרית הגדולה ביותר עד לאותה עת בהיסטוריה של רוסיה. כיושב ראש מועצת המנהלים של TNK, וקסלברג נטל תפקיד מרכזי בהוצאתה לפועל של העסקה.
לוקסלברג אזרחות ישראלית, הוא תרם לארגונים והשקיע בחברות ישראליות. אחת מאלה היא חברת הסייבר "הממד החמישי" שהיו"ר שלה היה בני גנץ.[1]
הוא נשוי למרינה ואב לבן ובת. וקסלברג, צאצא לנישואים בין-דתיים, מזהה את עצמו כרב-לאומי ואינו מבקר בבית כנסת או בכנסייה. עם זאת, הוא מרבה לתרום למוסדות אמנות המזוהים עם היהדות, ותרם 4.5 מיליון דולר לבניית מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה, והוא משמש כיו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון.
עומד בראש מכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה שמושבו במרכז ההשקעות סקולקובו.
אוסף האמנות עריכה
וקסלברג מחזיק ברשותו אוסף אמנות גדול, בין היתר, רכש וקסלברג בשנת 2004 את האוסף הגדול ביותר של ביצי פברז'ה שנמצא מחוץ לקרמלין, במכירה פומבית בסותבי'ס, בסכום של למעלה מ-90 מיליון דולרים; האוסף ובו 9 ביצים נאסף בידי מלקולם פורבס. בסך הכל מצויות ברשותו של וקסלברג 11 ביצים קיסריות, שתי ביצים שהוכנו בידי פברז'ה עבור משפחת קלץ', ושתים ממקורות אחרים. בראיון משנת 2013 ל-BBC טען וקסלברג כי מעולם לא הציג את הביצים בביתו והוא רכש אותן מכיוון שהאמין כי הן חשובות להיסטוריה ולתרבות הרוסית והוא רואה בהן את התכשיטים הטובים בעולם. ב-19 בנובמבר 2013 חנך וקסלברג את מוזיאון פברז'ה בסנקט פטרבורג, שם הן מוצגות.[2]
בחודש ספטמבר 2006 שילם וקסלברג כעשרה מיליון דולר לכיסוי הוצאות העברת 18 הפעמונים ממגדל הפעמונים בבית לואל, באוניברסיטת הרווארד, בארצות הברית, חזרה למקומם המקורי במנזר דנילוב במוסקבה ולרכוש עבור אוניברסיטת הרווארד פעמונים חלופיים,[3] הפעמונים ההיסטוריים הושבו למוסקבה ב-12 בספטמבר 2008.
תרומות עריכה
וקסלברג תרם 4.5 מיליון דולר להקמת מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה, אשר עלותו הכוללת הייתה כ-60 מיליון דולר והוא עומד בראש חבר הנאמנים של המוזיאון.[4] וקסלברג אף תורם לשיפוץ ואחזקת בתי כנסת ברחבי רוסיה.
מחלוקות עריכה
- בשנת 2008 תיווך וקסלברג בעסקה בין ממשלות רוסיה והונגריה שעיקרה היה רכישת בניין שגרירות לשעבר של הונגריה בסכום של 21 מיליון דולר ומכירתה המיידית לממשלת רוסיה בסכום של 116 מיליון דולר, בעוד שערך השוק של הבניין הוערך בכ-50 מיליון דולר. חקירת מסמכי העסקה על ידי אלכסיי נבלני חשפה מסמכים מזויפים ואשר אינם חוקיים, דבר שהעלה חשד למעשה מרמה.
- באפריל 2009 פתח משרד האוצר הפדרלי של שווייץ בחקירה פלילית נגד וקסלברג בחשד לעבירות במסחר במניות במדינה. כתוצאה מן החקירה וקסלברג נקנס על ידי שלטונות שווייץ, בשנת 2010, יחד עם שני שותפים, ב-120 מיליון פרנק שווייצרי.[5] אולם וקסלברג ערער על הפסיקה ובית המשפט בשווייץ ניקה אותו מן החשדות בעבירה ופטר אותו מן הקנס.[6]
- בחודש מרץ 2018 חוקרים מטעם רוברט מולר, התובע המיוחד לחקירת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 חקרו את וקסלברג מיד לאחר שמטוסו נחת בנמל תעופה באזור ניו יורק.[7]
- בחודש אפריל 2018 הכריז משרד האוצר של ארצות הברית על הטלת סנקציות על וקסלברג ו-23 אנשים נוספים בעלי אזרחות רוסית, במטרה לפגוע באנשים מהחוג הפנימי של פוטין, בשל ניסיונותיה המתמשכים של רוסיה "לערער את הדמוקרטיות המערביות", זאת במסגרת "החוק לפעולה נגד אויביה של ארצות הברית באמצעות סנקציות".[8][9]
- במרץ 2022, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, הודיעו ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה על שורה של סנקציות אישיות נגד וקסלברג ואוליגרכים רוסים נוספים המקורבים לפוטין, בניסיון לפגוע בכלכלה הרוסית ולשבש את מאמצי המלחמה של פוטין.[10] הסנקציות כוללות בין השאר הקפאת נכסים ומגבלות תנועה. בין השאר הוחרמה היאכטה של וקסלברג.[11]
קישורים חיצוניים עריכה
שוקי שדה ורפאלה גויכמן, האיש שכבר הצליח לנטרל את בני גנץ, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2018- סופי שולמן, המיליארדר שמחבר בין פוטין, טראמפ, גנץ, הייטק ויד ושם, באתר כלכליסט, 6 ביוני 2019
- הפרופיל של ויקטור וקסלברג, באתר המגזין "פורבס"
- סטנלי גרין, ויקטור וקסלברג מגדיל את אחזקותיו בשווייץ, באתר "jewishbusinessnews", 9 באפריל 2013 (באנגלית)
- תני גולדשטיין, האוליגרך הרוסי, הסנקציות ו"הממד החמישי" של גנץ, באתר זמן ישראל, 16 במרץ 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ תני גולדשטיין, האוליגרך הרוסי, הסנקציות ו"הממד החמישי" של גנץ, באתר זמן ישראל, 16 במרץ 2022
- ^ The Fabergé Museum has offcially opened in the Shuvalov Palace in St. Petersburg. The Link of Times
- ^ Elif Batuman, The Bells. The New Yorker, April 27, 2009
- ^ Ilya Arkhipov and Henry Meyer, Peres Inaugurates Jewish Museum Funded by Putin, Vekselberg. Bloomberg, November 8, 2012
- ^ Matthew Allen, Russian tycoon Viktor Vekselberg is set to challenge the Swiss finance ministry’s authority by contesting a massive fine for alleged breaches of stock market rules. SWI, September 15, 2010
- ^ UPDATE 1-Oerlikon's Vekselberg cleared of record fine. Reurters, September 23, 2010
- ^ Adam Goldman, Ben Protess and William K. Rashbaum, Viktor Vekselberg, Russian Billionaire, Was Questioned by Mueller’s Investigators. New York Times, May 4, 2018
- ^ Ukraine-/Russia-related Designations and Identification Update; Syria Designations; Kingpin Act Designations; Issuance of Ukraine-/Russia-related General Licenses 12 and 13; Publication of New FAQs and Updated FAQ. U.S. Department of the Treasury, April 6, 2018
- ^ [1]
- ^ עוד לחץ על האוליגרכים: סנקציות אוסטרליות על וקסלברג ודריפסקה, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2022
- ^ ארה"ב החרימה את היאכטה של האוליגרך הישראלי-רוסי ויקטור וקסלברג בספרד, באתר TheMarker, 4 באפריל 2022