פורבס

פורבס
Forbes
תדירות	14 יממה
מו"ל	פורבס
מייסד	Walter Drey, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
בעלים	פורבס
תאריכי הופעה	1917 – הווה
שפה	אנגלית, פורטוגזית, יפנית, סינית, אסטונית, קוריאנית, גאורגית, פולנית, רוסית, ערבית
מערכת	ניו יורק
מדינה	ארצות הברית
ISSN	0015-6914, 2609-1445
	אתר רשמי

ערך זה עוסק במגזין דו-שבועי עסקי אמריקאי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פורבס (פירושונים).

פוֹרְבְּס (באנגלית: Forbes) הוא כתב עת דו-שבועי עסקי שיוצא לאור בארצות הברית ומסקר נושאי כלכלה, עסקים, יזמות, חדשנות וטכנולוגיה. מטה החברה הוא בג'רזי סיטי שבמדינת ניו-ג'רזי. לפורבס מהדורות מקומיות היוצאות לאור ביותר מ-40 מדינות, בהן גם ישראל.

כתב העת ידוע בזכות הדירוגים והרשימות שלו ובהם דירוג עשירי ארצות הברית, הידוענים העשירים בארצות הברית, החברות המובילות בעולם, הצעירים המבטיחים ודירוג המיליארדרים הבין-לאומי.

יו"ר הקבוצה והעורך הראשי הוא סטיב פורבס והמנכ"ל הוא מייק פדרל. בעל השליטה בכתב העת הוא אוסטין ראסל, שמחזיק ב-82% ממניות החברה.

היסטוריה

העיתון נוסד בשנת 1917 על ידי ברטי צ'ארלס פורבס. לאחר מותו בשנת 1954 ומות בנו הבכור, ברוס, הפך בשנת 1964 מלקולם סטיבנס, הבן השני של ברטי צ'ארלס פורבס, למוציא לאור עד מותו, בשנת 1990. לאחר מותו, הפך בנו מלקולם סטיבנס פורבס ג'וניור למוציא לאור.

כתב העת נמצא בבעלות חברת פורבס מדיה, ובבעלותה גם כתבי עת נוספים. בשנת 2007 החברה קנתה את האתר RealClearPolitics – אתר החדשות המתמחה בסקרים פוליטיים.

לאחר המשבר הפיננסי ב-2010 מכרה החברה את הבניין המפורסם שלה בגריניץ' וילג' לאוניברסיטת ניו יורק, אך כתב העת המשיך לעבוד מתוכו. ב-2014 העבירה החברה את משרדיה ואת מערכת כתב העת לג'רזי סיטי. ב-2014 רכשו את השליטה בפורבס מדיה קבוצת השקעות הונג-קונגית בשם Integrated Whale Media. על-פי הערכות הקבוצה רכשה את השליטה בפורבס לפי שווי של 475 מיליון דולר. במאי 2023 רכש אוסטין ראסל את השליטה לפי שווי של 800 מיליון דולר. ראסל רכש את השליטה מידי קבוצת ההשקעות Integrated Whale Media. בנוסף, רכש את האחזקות שהיו בידי משפחת פורבס ולא נמכרו בעבר, שאיבדו סופית את האחזקה בחברה^[1].

דירוג עשירי תבל של פורבס

ערך מורחב – המיליארדרים העולמיים

העיתון פורבס מפרסם מעת לעת דירוגים שונים, שהידוע בהם הוא דירוג עשירי תבל. נכון לספטמבר 2022 נמצאים בראש הרשימה:


דירוג	שם	שווי נקי בדולרים	גיל	לאום	מקור העושר
1	אילון מאסק	334 מיליארד	50	ארצות הברית	SpaceX, טסלה
2	ג'ף בזוס	171 מיליארד	58	ארצות הברית	אמזון
3	ברנאר ארנו	158 מיליארד	73	צרפת	LVMH
4	ביל גייטס	129 מיליארד	66	ארצות הברית	מיקרוסופט
5	וורן באפט	118 מיליארד	91	ארצות הברית	ברקשייר האת'ווי
6	לארי פייג	111 מיליארד	49	ארצות הברית	גוגל
7	סרגיי ברין	107 מיליארד	48	ארצות הברית	גוגל
8	לארי אליסון	106 מיליארד	77	ארצות הברית	אורקל
9	סטיב באלמר	91.4 מיליארד	66	ארצות הברית	מיקרוסופט
10	מוקש אמבאני	90.7 מיליארד	64	הודו	ריליאנס אינדסטריז

רשימת 100 הנשים החזקות ביותר בעולם

הפורבס מפרסם מדי שנה את רשימת הנשים החזקות בעולם. לרשימה נבחרות נשים המובילות מדינות או ארגונים כלכליים גדולים או ללא כוונת רווח. שני גורמים משפיעים על הבחירה: היקף החשיפה בעיתונות העולמית וגודל הארגון או המדינה בראשן הן עומדות. בארבע השנים 2004–2007 נכללה ברשימה אורית גדיש, יו"ר חברת הייעוץ ביין ושות'. בארבע השנים עד 2009 נבחרה אנגלה מרקל קאנצלרית גרמניה, למקום הראשון. בשנים 2007 ו-2008 נבחרה ציפי לבני למקומות ה-30 וה-52 בהתאמה. בשנת 2009 נבחרה למקום ה-93 אפרת פלד, מנכ"ל אריסון אחזקות (שבשליטת שרי אריסון) וחברת מועצת המנהלים של בנק הפועלים.

ישראל

ערך מורחב – פורבס ישראל

המגזין האמריקני מאפשר לפרסם במדינות שונות בעולם מהדורות מקומיות בתנאי זיכיון. נכון ל-2019 כתב העת פורבס מתפרסם בזכיינות מקומית ביותר מ-40 מדינות ביניהן רוסיה, יפן, ברזיל, מקסיקו, פולין, הונגריה, רומניה, קוריאה ועוד.

בשנת 2004 החלה לצאת לאור בישראל, בידי הוצאת SBC מהדורה בעברית של פורבס, ובה מאמרים מתורגמים. ב-2009 רכשה את הזיכיון בישראל קבוצת ג'רוזלם פוסט, ומ-2011 מנוהל המותג בישראל בידי R&B Media, שבבעלות רפי רוזנפלד וניר ברזילי. ב-2012 עלה לאוויר אתר האינטרנט של "פורבס ישראל" ופותחו סדרה של מוצרים דיגיטליים. שנה אחר כך עבר הזיכיון במלואו לבעלותה של חברת R&B Media.

המהדורה המקומית גיבשה במהלך השנים האחרונות אופי ייחודי, וזכתה לחשיפה תקשורתית נרחבת בעיקר בזכות הדירוגים המיוחדים לה – בין השאר רשימת הפוליטיקאים העשירים, הרבנים העשירים, הנשים המשפיעות וגם הרופאים הטובים בישראל.

בנובמבר 2014 פרסם כתב העת תחקיר מקיף אשר דירג את 10 ארגוני הטרור העשירים בעולם^[2]. התחקיר זכה לתהודה רחבה וצוטט על ידי כלי תקשורת רבים ברחבי העולם – החל מעיתון "סאנדיי טיימס" היוקרתי^[3] ו"אל מונדו" (אנ') הספרדי^[4] ועד למהדורות החדשות המובילות בקולומביה, בניגריה ובארגנטינה. בעקבות הפרסום הנרחב אף הותקפו שרתי אתר האינטרנט של "פורבס ישראל" על ידי האקרים^[2].

בחודש אפריל 2016 קיים כתב העת פורבס את הוועידה הבין-לאומית הראשונה של הצעירים עד גיל 30 – בישראל. לוועידה הגיעו 400 צעירים מארצות הברית ומאירופה שנבחרו על ידי כתב העת האמריקני ו-200 צעירים ישראלים שנבחרו בידי פורבס ישראל.

ישראלים המופיעים ברשימת עשירי העולם של "פורבס"

נכון לשנת 2018:

דירוג	שם	שווי נקי בדולרים	גיל
168	אייל עופר	9.6 מיליארד	68
335	סטף ורטהיימר	5.8 מיליארד	92
374	שרי אריסון	5.4 מיליארד	60
608	יצחק תשובה	3.9 מיליארד	69
630	עידן עופר	3.9 מיליארד	62
710	ארנון מילצ'ן	3.4 מיליארד	73
713	טדי שגיא	3.4 מיליארד	47
737	שאול שני	3.4 מיליארד	54
807	יקיר גבאי	3.1 מיליארד	52
901	גיל שויד	2.8 מיליארד	50
1041	אדם נוימן	2.5 מיליארד	39
1068	אלכסנדר משקביץ	2.4 מיליארד	64
1345	שמואל חרל"פ	1.9 מיליארד	73
1529	מריוס נכט	1.6 מיליארד	56
1691	מורי ארקין	1.5 מיליארד	59
1991	דן גרטלר	1.2 מיליארד	45
2026	צדיק בינו	1.2 מיליארד	74
2111	ליאורה עופר	1.1 מיליארד	65
2189	לב לבייב	1 מיליארד	61
2190	בני שטיינמץ	1 מיליארד	62
2237	מוריס קאהן	1 מיליארד	88

בנוסף להם, יש גם ישראלים לשעבר, שבילו חלק מחייהם בישראל או קשורים אליה, שהופיעו במקומות גבוהים ברשימת עשירי "פורבס", בהם שלדון אדלסון (במקום ה-21 ברשימת 2018), חיים סבן, פויו זבלודוביץ' ואחותו רבקה בלדגרין (סולתם מערכות).

במקביל מפרסם פורבס ישראל מדי שנה את רשימת 100 עשירי ישראל, במקום הראשון ברשימה לשנת 2019 ניצבת מרים אדלסון.

ביקורת

משנת 2010 מאפשר אתר האינטרנט של פורבס לפרילנסרים (המכונים "תורמים"), שאינם חלק מצוות כתב העת, לפרסם תכנים תמורת תשלום^[5]. התשלום הוא יחסי למספר הצפיות בתוכן^[6]. רבים הסתייגו ממודל עסקי זה וטענו שהוא מאפשר פרסום יחסי ציבור במסווה של מידע עיתונאי. חלק ניכר מהאתר מכיל תוכן שנוצר על ידי תורמים חיצוניים, ובמספר מקרים פורסם תוכן שנוי במחלוקת. בשנת 2019 פורסמו בכל יום באתר האינטרנט 100 מאמרים שנוצרו על ידי 3,000 פרילנסרים. בסקירה של האתר שפרסמה אוניברסיטת הרווארד תואר אתר האינטרנט של פורבס כ"פלטפורמה לרמאות, הונאות, ועיתונות גרועה".^[7]