ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/33/פורטלים
מאת Deror avi מהי אנציקלופדיה ומה מטרתהעריכההאנציקלופדיה הראשונה (לפי מה שידוע לנו כיום), הייתה ספרו של פליניוס הזקן "תולדות הטבע" שפורסם במאה הראשונה לספירה. הספר הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים. הספר כלל 27 כרכים, כאשר כל כרך היה בנושא אחר, ומי שהתעניין בנושא מסוים, היה פונה אל הכרך הרלוונטי. כך לדוגמה מי שחיפש מידע על דגים – היה צריך לקרוא את כרך 9 כולו על מנת למצוא את המידע; וזו הייתה הדרך היחידה לחפש מידע בספר כי חיבורו של פליניוס הזקן היה מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכר לנו היום. האנציקלופדיות המודרניות, שאפו להיות מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע. רק בשנת 1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי. בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 מוכרנים בארצות הברית המתפרבתת עברו מבית לבית ומכרו מינויים לאנציקלופדיה (שסיסמתם הייתה "אתם מחזיקים את עתיד ילדיכם בידיים שלכם" – כשהם נתנו את טופס המנוי לקונים). האנציקלופדיה העברית שהחלה לצאת לאחר קום מדינת ישראל, נכתבה בהתלהבות רבה, ובעת שיצאה לא ידעו כמה כרכים יהיו לה. בהקדמה מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת 1980 – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה הוצאתה לאור. בשנת 1985, חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "מפתח". הכלי המאפשר לקורא למצוא את הערך שהוא מחפש היה ה"מפתח" – תוכן עניינים המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש. קוראי האנציקלופדיה העברית, בחפשם מידע, על פי רוב קראו דפים רבים (להנאתם) מבלי לדעת אם יגיעו אל הערך או לא. יתרונותיה של ויקיפדיה על אנציקלופדיות מודפסותעריכהלוויקיפדיה מספר יתרונות מובנים על אנציקלופדיה מודפסת:
באנציקלופדיה העברית – כדי למצוא את התשובה כנראה אצטרך לקרוא את כל הערך "ארצות הברית" (שבאנציקלופדיה העברית). חסרונותיה של ויקיפדיה על אנציקלופדיות מודפסותעריכהחלק מיתרונות אלה הם גם החסרונות של ויקיפדיה:
האם יצא שכרה של ויקיפדיה בהפסדה? מהו פורטל – וכיצד הוא פותר חסרונות אלה?עריכהפורטל הופך את ויקיפדיה הכללית ל"ויקיפדיה מתמחה"עריכההפורטל הוא מעין "עמוד ראשי" של ויקיפדיה מתמחה – ויקיפדיה נושאית – הפורטל מוביל (בשאיפה) לכל הנושאים הקשורים לתת נושא מסוים. פורטל:גרמניה הוא למעשה שער לאנציקלופדיה העוסקת אך ורק בגרמניה, ומכילה ערכים רבים, וגם תמונות, אירועים היסטוריים. מה עוד עושה פורטל?עריכה1. "אני לא יודע על מה לכתוב בוויקיפדיה" – הפורטל יגיד לךעריכהכאמור לעיל, פורטלים במקורם החלו כמעין "דף מיזם" – פירוט רשימת ערכים חסרים בנושא מסוים. מאז הם התפתחו מאד, וקיבלו אוטומציה, שמאפשרת להם להיות "עמוד ראשי נושאי" כאמור לעיל. אך הם לא איבדו את דרכם המקורית. 2. אני מחפש משהו ואני לא יודע מהו – הפורטל יגיד לךעריכהאני מחפש מידע על רכבל שיש לו רצפת זכוכית. אני זוכר שהוא בהונג קונג, אבל לא זוכר איך קוראים לו. קטגוריה:רכבלים לא ממש עוזרת, וגם אם אקרא את כל הערך הונג קונג לא אמצא את התשובה.
הפורטל ייתן לי אותה – גם בגלריית התמונות, וגם בקופסת ה"תחבורה" של הפורטל. 3. אני מחפש תמונה יפה או קטע מוזיקה – הפורטל ימצא לךעריכהאני מחפש תמונה יפה בנושא מסוים. בערך ברלין לדוגמה, יש 10 תמונות של ברלין (מעט מהן יפות, לדעתי), ו-3 תמונות היסטוריות. כיף לשמור ולטפח פורטל. מדוע?עריכההשליטה של אחראי פורטל על פורטל היא רבה ביותר. הוא יכול לבחור "תמונה מומלצת" שתופיע ותתחלף באתר, או תופיע ביום מסוים באופן קבוע, לפי שיקול דעתו. הוא יכול לכתוב קטעי "הידעת" שמעניינים אותו ולפרסם אותם שם. איך יראה פורטל אידיאליעריכהפורטל אידיאלי יכיל מידע מתעדכן באופן שוטף –
באו וקחו אחריות על פורטלעריכהאני לקחתי על עצמי את תפקיד "אחראי הפורטלים" אבל זה לא אומר שאני אחראי על כל הפורטלים – אני אחראי רק לסגור דיוני הצעת הקמת פורטל (לא כל אחד יכול להקים פורטל – הן בשל הזמן הרב שנדרש – פורטל טוב לוקח יותר זמן מכתיבת ערך מומלץ, וכן נדרש ידע טכני רב). וכן אחראי שיופיע פורטל מתאים במועדים מסוימים בעמוד הראשי (כך לדוגמה, שלא יופיע פורטל:הומור ביום השואה), ולמצוא לכל פורטל לפחות שני מועדים בהם יופיע פורטל נבחר. כל אחד יכול לקחת אחריות על פורטל שאין לו אחראי – ולדאוג לתחזוקתו. למרבית הפורטלים אין אחראים מי רוצה לבוא ולסייע? |
- ^ ראו הערך ויקיפדיה העברית, כאן