ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:שצ"מ חנכ"ל

שצ"מ חנכ"ל הם ראשי התיבות של שבעת כוכבי הלכת כולל את השמש והירח. בחז"ל נמצאים כמה פעמים התייחסויות לכוכבים בסדר הזה כאשר לכל כוכב יש שעה שבו הוא משמש.

שימוש המזלות

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. יש להוסיף מקורות.

מבריאת העולם שאז נבראו המאורות ביום רביעי, המזלות משמשים בכל שעה לפי הסדר מתחילת הלילה: שעה ראשונה שבתאי שניה צדק שלישית מאדים רביעית נוגה חמישית חמה שישית כוכב שביעית לבנה, וחוזר חלילה. כאשר מחשבים 12 שעות ליום ו-12 ללילה, מוצאים שהכוכב שמשמש בתחילת יום הוא השישי מהכוכב ששימש בתחילת הלילה שלפניו. לכן תחילת יום רביעי הוא של כוכב. קיים סימן לסדר הלילות של כל השבוע וכן לסדר הימים. תחילות הלילות, מתחילת ליל ראשון: כצנ"ש חל"מ ואילו תחילות הימים חל"מ כצנ"ש. את הסדר הזה אפשר לראות גם בשמות שנתנו לימות השבוע בשפות שונות.

הסמלים האסטרונומיים של שצ"מ חנכ"ל כאשר הקווים המחברים ביניהם הם לפי סדר הכוכבים המשמשים בתחילות הימים

שימוש הכוכבים לפי שעות הימים

יום ראשון	יום שני	יום שלישי	יום רביעי	יום חמישי	יום שישי	יום שבת
כ	צ	נ	ש	ח	ל	מ
ל	מ	כ	צ	נ	ש	ח
ש	ח	ל	מ	כ	צ	נ
צ	נ	ש	ח	ל	מ	כ
מ	כ	צ	נ	ש	ח	ל
ח	ל	מ	כ	צ	נ	ש
נ	ש	ח	ל	מ	כ	צ
כ	צ	נ	ש	ח	ל	מ
ל	מ	כ	צ	נ	ש	ח
ש	ח	ל	מ	כ	צ	נ
צ	נ	ש	ח	ל	מ	כ
מ	כ	צ	נ	ש	ח	ל
ח	ל	מ	כ	צ	נ	ש
נ	ש	ח	ל	מ	כ	צ
כ	צ	נ	ש	ח	ל	מ
ל	מ	כ	צ	נ	ש	ח
ש	ח	ל	מ	כ	צ	נ
צ	נ	ש	ח	ל	מ	כ
מ	כ	צ	נ	ש	ח	ל
ח	ל	מ	כ	צ	נ	ש
נ	ש	ח	ל	מ	כ	צ
כ	צ	נ	ש	ח	ל	מ
ל	מ	כ	צ	נ	ש	ח
ש	ח	ל	מ	כ	צ	נ

מנין השעות

את השעות מונים מתחילת הלילה.

בעלי התוספות הקשו על הכלל של שמואל לפיו תקופת ניסן תמיד בתחילת הלילה או בחצות הלילה וכן ביום, וכן על הכללים הדומים על שאר התקופות, שהם יוצרים סתירה, מכיון שהתקופות צריכות להיות באורך שווה, מספר הימים השלמים הוא 91 יום ואחר כך עוד 7.5 שעות שוות. לפי זה נידרש לומר שבכל הימים יש 24 שעות שמהם 12 ביום ו-12 בלילה. אך בפועל בתקופת תמוז הימים ארוכים והלילות קצרים, ובתקופת טבת להיפך, ולכן אם נחלק את היום תמיד ל-12 שעות, אז השעות יהיו לעתים ארוכות ולעתים קצרות, מאידך, אם נתייחס לשעות שוות בלבד, אז מספר השעות בכל יום לא יהיה זהה ולא מתקיים הכלל אין תקופה מושכת מחברתה אלא חצי שעה. כמו כן אם שימוש המזלות הוא לפי שעות שוות, לא יתקיימו דברי הגמרא שביום שלישי מאדים בשעה זוגית ובימים אחרים לא, כי זה תלוי באורך הימים.

תירוץ אפשרי לקושיה זו הוא: השעות אכן שוות באורכן אבל מונים לפי ימים שווים, ואילו בימים קצרים מתחילים למנות את השעות של היום לפני זריחת השמש, וכן בלילות קצרים מונים את שעות הלילה מלפני שקיעת השמש, הנימוק לזה הוא מה שנאמר שבתקופת תמוז היום לווה מן הלילה, כלומר שהשעות הללו בעצם שייכות ללילה וכן להיפך בתקופת טבת^{[דרוש מקור]}.

בהלכה ובאגדה

ברכת החמה

בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד ב' נאמר ”תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית ואימת הוי אמר אביי כל כ"ח שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע” כלומר כל 28 שנה חוזרת תקופת ניסן להיות בתחילת הלילה ובשימושו של שבתאי כמו שהיה בבריאת העולם, ולפיכך יש לברך עליה אז.

זהירות מהקזת דם

ביום שלישי אין להקיז דם, משום שמאדים משמש בו בשעה זוגית, ויש לחשוש לסכנה. וביום שישי שגם בו מאדים משמש בשעה זוגית נאמר בגמרא שמותר משום שבני אדם התרגלו להקיז בו, ועל זה נאמר "שומר פתאים ה'".

שעת לידתו של אדם

לדעת רבי חנינא המזל המשמש בשעת לידת האדם משפיע על תכונותיו או על מה שיקרה לו. לדוגמה, הנולד בשעת שבתאי יהיו מחשבתיו בטלים ויש אומרים מה שחושבים עליו יתבטל. הנולד בשעת צדק יהיה צדקן במצוות, הנולד בשעת מאדים יהיה שופך דמים, וכיו"ב.

חישוב תקופות ומזלות

על פי שיטת שמואל אם תקופת ניסן היתה בתחילת ליל רביעי בתחילת שעת שבתאי, תקופת תמוז תהיה בחצי שעה משעת שבתאי ותקופת תשרי שלאחריה תהיה בתחילת שעת צדק וכן הלאה.

אם תקופת ניסן חלה בשעת צדק וגם מולד הלבנה של ניסן בשעת לבנה או צדק, אז יהיו הרבה סערות באותה תקופה, ואם תקופת טבת תהיה בשעת צדק ומולד הלבנה של טבת בשעת לבנה או צדק, יהיה חסר גשם באותה תקופה.

ראו גם

• כוכבי הלכת באסטרולוגיה
• גלגל המזלות

לקריאה נוספת

ספר צבא השמים - חלק ד' נסים וידאל ירושלים ה'תשס"ו עמודים 19–24

קישורים חיצוניים

• הערך Jewish views on astrology בויקיפדיה האנגלית
• מאמר באתר הידברות בנושא

הערות שוליים

קטגוריה:אסטרולוגיה