ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יהושע דסכנין

רבי יהושע דסכנין היה אמורא בן הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל. חי ופעל במאה הרביעית לספירה.

מקום מגוריו היה בכפר סכנין בגליל התחתון, שם גם מזוהה מקום קברו וקבר אשתו בסמוך לקברו של רבי שמעון דסכנין. במשך הדורות שימש הקבר מקום עלייה לרגל. עולה רגל אלמוני תיאר קבר זה במאה ה-14: "ומשם הלכנו לכפר סכנין, שם רב יהושע דכפר סכנין, בארון של אבן וכיסוי של אבן נאה עליו, כלי נאה מאד, ושני צדיקים אצלו בארונות... והם בתוך בית אחד".^[1] בפי הערבים הוא כונה "נבי א-סאדיק" ונראה שקברו היה מקודש גם להם.^[2]

רבי יהושע דסכנין היה תלמידו של רבי לוי ומחכמי האגדה הבולטים בארץ ישראל. בתלמוד הירושלמי ובמדרשים מובאים למעלה ממאה דברי אגדה שמסר רבי יהושע בשם רבו, רבי לוי. בתלמוד הבבלי הוא מוזכר פעם אחת בלבד^[3].

מאמרותיו

ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: גדול השלום שכל הברכות והתפילות חותמין בשלום (דרך ארץ זוטא).
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים (בראשית רבה).
ר' יוסי ממילחייא ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמרו: תינוקות שהיו בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא, היו יודעים לדרוש את התורה בארבעים ותשע פנים טמא, וארבעים ותשע פנים טהור... ואחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין, על ידי שהיה בהן דלטורין (=רכלנים, מספרי לשון הרע)... אבל דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היו בהן דלטורין יוצאין למלחמה ונוצחין (מדרש תנחומא).