מנחם מיכלסון

עיתונאי ישראלי

מנחם מיכלסון (נולד ב-1947) הוא סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי.

מנחם מיכלסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1947 (בן 76 בערך)
בני ברק, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר ועיתונאי
שפות היצירה עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מנחם מיכלסון גדל והתחנך בבני ברק, למד בבית ספר תיכון עירוני דתי בני ברק. שירת בנח"ל ושימש כתב צבאי של "במחנה נח"ל". בוגר אוניברסיטת בר-אילן בחוגים לספרות עברית ומדע המדינה, ונמנה עם מקימי המגמה לתקשורת ביחידה ללימודי המשך באוניברסיטה.

משנת 1969 הוא חבר מערכת ידיעות אחרונות והיה עורך חדשות בעיתון, עורך-משנה של מוסף "7 ימים", מעורכי המוסף הפוליטי וכתב לעניינים כלליים. בנוסף היה עורך "זרעים" - ירחון בני עקיבא, ומעורכי "בת-קול", עיתון הסטודנטים של בר-אילן.

בשנת 1983 זכה בפרס זיו לעיתונות.

בשנים 1985–1987 כיהן כשליח עלייה וכאחראי על יחסי הציבור של מחלקת העלייה בבריטניה.

בשנים האחרונות הוא מגיש תוכניות רדיו בקול ישראל. היה בין המייסדים של רדיו קול חי, אך עם התחרדות התחנה פרש יחד עם אורי אורבך.[1]

ספריועריכה

  • מנחם מיכלסון, מרטין גילברט, חיים פזנר האיש שידע - הידיעה על הפתרון הסופי ומאמצי ההצלה, הוצאת יד ושם, 2007 .
  • מנחם מיכלסון, הלל ממוצב המזח, ספרית בית-אל.
  • מנחם מיכלסון, מאת שליחנו ללונדון, הוצאת ידיעות אחרונות.
  • מנחם מיכלסון, הצופה לבית ישראל: סיפור חייו ויצירתו העיתונאית של עורך עיתון הצפה, משה אישון 2018 .
  • בעריכתו: חיים טופול, חיים מספר על טופול, הוצאת ידיעות אחרונות, 1983 .
  • מנחם מיכלסון, רואים את הקולות - סיפורו של בית חינוך עיוורים ירושלים, הוצאת ראובן מס, 2019 .
  • מנחם מיכלסון, יד ימינו - סיפור חייו של יחיאל קדישאי מזכירו האישי של מנחם בגין, הוצאת גפן, 2013, זוכה פרס ז'בוטינסקי 2015 .
  • מנחם מיכלסון, אגד, קווים ונקודות, הוצאת ׳כרמל׳ 1992 .

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.