וירג'יניה הול

וירג'יניה הולאנגלית: Virginia Hall;‏ (6 באפריל 19068 ביולי 1982) הייתה מרגלת אמריקאית, אשר בעת מלחמת העולם השנייה פעלה, בשליחותם של שירותי הביון הבריטים והאמריקאים, בחלק של צרפת הכבוש על ידי הנאצים ובחלק הנתון לשלטון וישי וביצעה פעולות ריגול וחבלה, חרף היותה קטועת רגל.

וירג'יניה הול
Virginia Hall
לידה 6 באפריל 1906
בולטימור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביולי 1982 (בגיל 76)
Adventist HealthCare Shady Grove Medical Center, רוקוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Druid Ridge Cemetery (14 ביולי 1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
  • Military Intelligence Hall of Fame (1988)
  • היכל התהילה של נשות מרילנד (2019)
  • צלב השירות המצוין (ספטמבר 1945)
  • חבר במסדר האימפריה הבריטית (יולי 1943)
  • צלב המלחמה 1939-1945
  • אבירה בלגיון הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית דרכה עריכה

וירג'יניה הול נולדה בשנת 1906 למשפחה עשירה בעיר בולטימור. לימודיה היסודיים והתיכוניים היו בבתי ספר יוקרתיים, ולאחר מכן למדה בקולג' שבמסגרת אוניברסיטת קולומביה, בו למדה את השפות צרפתית, גרמנית ואיטלקית. היא השלימה את לימודיה במסגרת מסע בצרפת, גרמניה ואוסטריה, ורכשה יכולת לדבר באופן שוטף בשלוש השפות שלמדה. עם סיום לימודיה בשנת 1931 מונתה לשמש בתפקיד קונסולרי בשגרירות ארצות הברית בוורשה בירת פולין.

בשנת 1932 ארעה לה תאונה קשה; בעת שביקרה בטורקיה היא יצאה למסע ציד ובמהלכו ירתה לעצמה בשגגה ברגל והרופאים נאלצו לקטוע את רגלה השמאלית מתחת לקרסול והוצמדה לה תותבת מעץ. נכותה שמה קץ לתקוותה לפתח קריירה דיפלומטית ובשנת 1939 היא פרשה משירות החוץ. היא נאלצה לעשות זאת מאחר שתקנות מחלקת המדינה של ארצות הברית, שנהגו באותה עת, אסרו על העסקת עובד שאחד מאבריו נקטע.

מרגלת עריכה

כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמצאה וירג'יניה הול בפריז בירת צרפת. היא התנדבה לשירות האמבולנסים הצרפתי. בשנת 1940, לאחר שצרפת נכבשה וחולקה לחלק הכבוש על ידי הנאצים ולחלק הנתון לשלטון וישי ששיתף פעולה עם הכובש, נמלטה וירג'יניה הול לאנגליה שם החלה לעבוד בשגרירות ארצות הברית.

בשנת 1941 התגייסה וירג'יניה הול למנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית, ארגון שאסף מודיעין וביצע פעולות חבלה במדינות הכבושות באירופה. באוגוסט 1941 היא חזרה לשטח צרפת שבשלטון וישי במסווה של כתבת העיתון ניו יורק פוסט.

עם נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה, במסגרת מבצע לפיד, ב-8 בנובמבר 1942, החליט היטלר לכבוש אף השטחים שבשלטון וישי, הן בצרפת והן במושבותיה. ב-12 בנובמבר הסתיים מבצע כיבושו של האזור שבשלטון ישי. אז כבר הייתה הול ברשימת המבוקשים של הנאצים תחת הכינוי "הגברת הצולעת", והיא נאלצה לברוח לספרד ומשם שבה ללונדון.

באנגליה הצטרפה הול בחודש מרץ 1944 לשורות המשרד לשירותים אסטרטגיים ה-OSS, ארגון הביון, המודיעין הצבאי והמבצעים המיוחדים של ארצות הברית במלחמה.

היא ביקשה לשלוח אותה שוב לצרפת. הארגון נעתר לבקשתה וב-21 במרץ היא הונחתה מספינה בריטית בחוף ברטאן, כהיא נושאת מסמכי זהות על שם "מרסל מונטאן". היא חמקה מן הגסטפו, שכבר ידע על דבר קיומה של הסוכנת קטועת הרגל, וחברה למחתרת הצרפתית במרכז צרפת. היא עסקה במיפוי אתרים המתאימים להצנחת לוחמי קומנדו ואמצעי לחימה, אספה מידע רב ערך על הצבא הגרמני והצליחה לדווח כי המטה של הכוחות הגרמניים בצרפת הועתק מן העיר ליון לעיר לה פוי-אן-ולה.

לאחר הנחיתה בנורמנדי ביוני 1944 ארגנה הול פעולות גרילה של אנשי המחתרת הצרפתית בעורף הצבא הגרמני, עד שבספטמבר 1944 כבשו כוחות בעלות הברית את האזור במרכז צרפת בו פעלה ובהמשך את כל יתר צרפת, ובזאת הסתיים תפקידה במלחמה.

לאחר המלחמה עריכה

לאחר המלחמה המשיכה הול לעבוד במשרד לשירותים אסטרטגיים. בשנת 1945 החליט הנשיא הארי טרומן להעניק לה את צלב השירות המצוין, עיטור המוענק עבור גבורה יוצאת דופן תוך חירוף נפש, אך היא סירבה לקבלו מאחר ששאפה להמשיך ולעבוד בשירות הביון מבלי שזהותה תיחשף, על כן הוענק לה האות על ידי הגנרל ויליאם דונובן, מפקד ה-OSS בטקס פרטי במשרדי הארגון. בכך הייתה לאישה היחידה שזכתה בעיטור זה.

בשנת 1947 פורק המשרד לשירותים אסטרטגיים ובמקומו הוקמה סוכנות הביון המרכזית (CIA). הול המשיכה לעבוד בסוכנות החדשה כאנליסטית מומחית לענייני צרפת. בשנת 1950 נישאה לאחד מעובדי הסוכנות. היא המשיכה לעבוד בסוכנות עד להגעתה בשנת 1966 לגיל 60 שהיה אז גיל פרישת החובה.

וירג'יניה הול נפטרה בשנת 1982 והיא בת 76 שנים במותה.

לקריאה נוספת עריכה

ספרות לועזית
  • Sonia Purnell, A Woman of No Importance: The Untold Story of Virginia Hall, WWII's Most Dangerous Spy (2002).
  • Vincent Nouzille, L’espionne: Virginia Hall, une américaine dans la guerre, (Fayard, 2007), ביוגרפיה מפורטת על המרגלת (בצרפתית), פרי תחקיר מקיף (465 עמודים) של העיתונאי והסופר הצרפתי ונסן נוזי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא וירג'יניה הול בוויקישיתוף