ועדת בן בסט (מיסים)

ועדת בן-בסט הוא השם שבו נודעה ועדה לרפורמה במיסוי הישיר - ועדה ציבורית לרפורמה במיסים שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' אבי בן-בסט. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת 2000, ועיקרן הקטנת מיסוי העבודה ומימון צעד זה בהגברת מיסוי ההון וביטול הקלות מס.

הקמת הוועדה עריכה

הוועדה מונתה על ידי שר האוצר, אברהם בייגה שוחט. כתב המינוי של הוועדה ניתן ב-31 באוקטובר 1999, והיא הגישה את המלצותיה ב-4 במאי 2000.[1] יושב ראש הוועדה היה מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' אבי בן-בסט, והיו חברים בה עוד עשרה חברים, מהמגזר הציבורי (ציפי גל-ים, רו"ח יוני קפלן, יוסי תמיר), מהאקדמיה (הפרופסורים אמיר ברנע, דוד גליקסברג, שלמה יצחקי ויצחק סוארי) ומהמגזר העסקי (רו"ח אבידור אבני, דוד ברודט, ד"ר אמנון רפאל).

כתב המינוי של הוועדה הורה לה לבחון ולהציע שינויים במערכת המס הישיר על יחידים ועל חברות תוך התייחסות לנושאים הבאים:[2]

  1. מערכת הפטורים וכלל הטבות המס, במטרה לצמצמם וכך להרחיב את בסיס המס. כן תתייחס הוועדה לאפשרות לרווח את מדרגות המס ותבחן את שיעור המס השולי על ההכנסה החייבת, תוך התחשבות בעלות התקציבית של המלצותיה.
  2. המיסוי של תושבי ישראל בחו"ל ותושבי חו"ל בארץ וקביעת כללים למקור ההכנסה.
  3. קשרי הגומלין בין השינויים המוצעים במערכת המיסוי הישיר לבין מיסוי נדל"ן, מס חברות ותחומים משיקים אחרים, והמלצה על שינויים בהם, על מנת לשמור על עקביות מערכת המיסוי הכוללת.
  4. השלכות השינויים המוצעים על הסכמי השכר, עלות העבודה ואי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק.
  5. צעדים לשיפור האכיפה והגבייה ובכלל זה בדיקת הצורך והכדאיות בהפעלת דיווח כללי בישראל.

המלצות הוועדה עריכה

עיקרי המלצות הוועדה:[3]

  • הורדה הדרגתית של שיעורי המיסוי הישיר (מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות).
  • מיסוי ההכנסות משוק ההון: מס על הכנסות מריבית ריאלית, בשיעור שלא יעלה על 25%. המס על הכנסות מדיווידנד יישאר ללא שינוי - 25%. מס על הכנסות מרווחי הון ריאליים מניירות ערך שנסחרים בבורסה בשיעור של 25%. מס על הכנסות מרווחי הון ריאליים ממכירת נכסים שאינם נסחרים בבורסה בשיעור של 25%. הכנסות פיננסיות של קופות גמל לגיל פרישה יהיו פטורות ממס.
  • קביעת שני מסלולי מיסוי לקבלת אופציות או מניות על ידי עובדים.
  • חיסכון בקופות גמל: הטבות מס יינתנו רק לחיסכון לגיל פרישה. הפקדות לקופות גמל שניתן לפדותן לפני גיל פרישה לא יזכו בהטבות מס. העובד יחויב במס מלא על הפקדות המעסיק לקרן השתלמות.
  • הטלת מס שבח מקרקעין בשיעור 25% על מכירת דירת מגורים המשמשת למגורים, תוך מתן ניכוי מצטבר אישי של 500 אלף ש"ח, לניצול במהלך חיי היחיד.
  • הטלת מס עיזבון בשיעור 10% על עיזבון העולה על שני מיליון ש"ח.
  • הקלות מס אישיות להשגת יעדים חברתיים:
  • מיסוי בינלאומי: יונהג מיסוי פרסונלי, כלומר תושבי ישראל יחויבו במס על הכנסתם בכל העולם (בלי תלות במקום שבו הופקה), תוך מניעת כפל מס. תושבי חוץ יחויבו במס על הכנסותיהם שהופקו בישראל.
  • תורחב האוכלוסייה החייבת בהגשת דו"ח שנתי לפקיד השומה.

מימוש המלצות הוועדה עריכה

במכתב המלווה את המלצותיה כתבה הוועדה: "המלצות הוועדה מהוות מקשה אחת, משמע ביטול הפטורים ממס והורדת שיעורי המס על עבודה כרוכים זה בזה ללא הפרד."[1] ממשלת ישראל, בראשות אהוד ברק, אישרה עקרונית את קבלת המלצות הדו"ח,[4] וביולי 2000 אישרה הממשלה הגשה של הצעת חוק למימוש המלצות הוועדה,[5] אך מרבית המלצות הוועדה לא מומשו,[6] ומיעוטן מומשו במועד מאוחר יותר. ההסתדרות החדשה, בראשות עמיר פרץ, הביעה התנגדות לביטול הפטור ממס להפקדת המעסיק לקרן השתלמות, לביטול חצי נקודת זכות לאישה ולביטול ההטבות לעובדי משמרות בתעשייה,[7] והצעות אלה לא מומשו. גם מרבית ההמלצות האחרות לא מומשו. ההמלצות בעניין הורדת שיעורי מס הכנסה, מיסוי רווחים בשוק ההון, קביעת שני מסלולי מיסוי לקבלת אופציות או מניות על ידי עובדים והנהגת מיסוי פרסונלי מומשו במסגרת תיקון משנת 2002 לפקודת מס הכנסה,[8] שנחקק לאחר שוועדה נוספת, שמינה שר האוצר סילבן שלום ובראשה עמד יאיר רבינוביץ, הגישה המלצות דומות.[9]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה