אמיר ברנע

כלכלן ישראלי

אמיר ברנע (נולד ב-1939) הוא כלכלן המתמחה במימון, בנקאות, ביטוח וממשל תאגידי בחברות ציבוריות. פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ודיקן מייסד של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה (שהפך לאוניברסיטת רייכמן). במקביל לתפקידיו האקדמיים, ברנע יועץ לחברות וגופי ממשל בנושאי ניהול פיננסי, השקעות פיננסיות והערכת שווי נכסים וחברות.

אמיר ברנע
Amir-Barnea.gif
לידה 1939 (בן 83 בערך)
פתח תקווה
ענף מדעי מימון, בנקאות, ביטוח וממשל תאגידי בחברות ציבוריות
מקום לימודים תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים, באוניברסיטה העברית
דוקטורט בכלכלה ניהולית באוניברסיטת קורנל
בת זוג רותי ברנע
מספר צאצאים 3

ביוגרפיהעריכה

אמיר ברנע נולד בפתח תקווה לנחמה ויוסף בורשטין. אביו היה פעיל ב"הגנה" ומורה להיסטוריה בבית הספר "אחד העם". בהמשך כיהן כמנהל מחלקת ההסברה של ההסתדרות הכללית וכסגן ראש עיריית תל אביב יפו. אמו הייתה קצינת יחסי ציבור במשטרת ישראל, ובהמשך כיהנה כמזכירה אקדמית של השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית.

ברנע שרת כקצין בחטיבת הצנחנים בגדוד 890. במלחמת ההתשה בבקעת הירדן (1969), נפצע קשה במארב מחבלים.

ברנע נשוי לרותי ואב לשני בנים ובת. אחיו הוא העיתונאי נחום ברנע.

לימודים ופעילות אקדמית מקצועיתעריכה

ברנע סיים תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1972 השלים לימודי דוקטורט בכלכלה ניהולית באוניברסיטת קורנל במדינת ניו יורק בהנחיית הפרופסורים Harold Bierman Jr.[1] ו-Seymour 'Sy' Smidt[2]. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בניתוח פעילות מומחה (Specialist) בבורסת ניו יורק.

במהלך הקריירה האקדמית כיהן כחבר סגל בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, וקודם בשנת 1983 לדרגת פרופסור מן המניין. בראשית שנות ה-90 הצטרף לגרעין שריכז פרופ' אוריאל רייכמן להקמת המרכז הבינתחומי הרצליה וייסד את בית ספר אריסון למנהל עסקים. בשבע שנות כהונתו כדיקן התרחב בית הספר במספר תלמידיו, קיבל את אישורי המל"ג להענקת תואר ראשון ושני וגיבש צוות של מורים וחוקרים. ברנע לימד קורסים מתקדמים בנושא כלכלת הפירמה, תורת ההשקעות ושוק ההון. בתחילת שנות ה-70 בנה קורס חדש בתורת ההשקעות, ששילב תיאוריה מימונית מתקדמת עם נתוני שוק ההון בישראל. בנוסף כיהן כמרצה אורח ומרצה עם קביעות באוניברסיטאות ניו יורק, קורנל, ויסקונסין-מדיסון ורייס בארצות הברית.

מחקריו של ברנע הם בתחום מימון הפירמה, תפקוד שוק ההון, ניהול סיכונים פיננסיים והערכת שווי ניירות ערך. הוא כתב שני ספרים וכ־60 מאמרים מקצועיים שפורסמו בכתבי עת בישראל ומחוצה לה, בין היתר Journal of Financial and Quantitative Analysis, Journal of Finance, Journal of Business, Accounting Review והוצגו בכנסים מדעיים.

בשנים האחרונות מפרסם ברנע מאמרים המנסים להציע פתרונות לסוגיות מהותיות בשוק ההון בישראל, בהם מתכונת לקביעת יכולת פירעון, ממשל תאגידי, מחיר הון, מתודולוגיות להערכות שווי, והצעות רכש וניגודי עניינים בעת הצבעות של בעלי יותר מסדרת אג"ח אחת[3].

במסגרת פעילותו האקדמית הוביל ברנע בשנות ה-70 וה-80 סדרת ימי עיון שעסקו בניתוח רווחיות הבנקים הישראלים, שדוחותיהם הכספיים שובשו עקב שיעורי אינפלציה גבוהים ששררו באותה תקופה. ימי העיון זכו להד ציבורי, ודווחו בהבלטה בעיתונות הכלכלית וברבעון לכלכלה. נחשף בהם הפער בין שווי מניות הבנקים שבתקופה ההיא שמחירן ווסת על ידי מנהלי הבנקים, ובין רווחיותם הכלכלית של הבנקים[4]. תוצאות אלה הוצגו כעדות במשפט הבנקאים שנערך בראשית שנות ה-90, ואליו זומן ברנע כעד מטעם המדינה. בית המשפט התבסס על עדות זו כחלק מפסק הדין[5].

בשנת 2011 ייסד ברנע בשיתוף עם שלומי שוב ורקפת שני את "פורום שווי הוגן" (FVF - Fair Value Forum)[6], שמהווה במה לדיון בסוגיות מרכזיות בתחום הפיננסי, החשבונאי והרגולטורי[7], בין היתר באמצעות סיקור נרחב של דיוניו בתקשורת[8][9][10][11].

ועדות ציבוריותעריכה

ברנע כיהן כיו"ר וחבר במגוון ועדות ציבוריות שעסקו בנושאי שוק ההון. בהן: ועדת ברודט לשיקום חברות ציבוריות, ועדת בן בסט למיסוי, ועדה מייעצת לפיקוח על הבנקים וועדת אריאב.

ברנע כיהן כיו"ר ועדה שעסקה בניסוח מתכונת דיווח עסקי לחברה ציבורית[12]. מתכונת זו, שמרחיבה את דיווחי החברה על מצבה העסקי ומפשטת אותם ("דוח ברנע"), אומצה על ידי רשות ניירות ערך. כללי הדיווח עליהם המליצה מחייבים את כל החברות הציבוריות בישראל[13].

כיהן כיו"ר ועדה שהמליצה על פריסת רשת ביטחון ממשלתית להגנה בפני ירידת ריבית לקרנות פנסיה מאוזנות. המלצות וועדה זו אומצו על ידי הרשויות ומופעלות באופן שוטף בישראל[14][15][16].

בנוסף, כיהן ברנע כיועץ מיוחד במנהל הכנסות המדינה בנושא יישום מתכונת למדידת רווח חייב מס בתקופת אינפלציה[17] שהוצעה על ידי יצחק סוארי ואדוארד נאווי, והופעלה החל משנות ה-80 לקביעת הכנסה חייבת בסקטור העסקי.

חברות בדירקטוריוניםעריכה

ברנע כיהן כחבר במספר דירקטוריונים, שהעיקריים שבהם היו דירקטוריון הבורסה לניירות ערך בתל אביב, אמות השקעות[18], קבוצת הביטוח מגדל[19] ובנק הפועלים[19].

בתקופת כהונתו כדירקטור חיצוני בבנק הפועלים החליפה בעלת השליטה את שלמה נחמה בדני דנקנר בתפקיד יו"ר הבנק (2006). ברנע חלק בדירקטוריון ומול הרגולטור על דרך ההחלפה ומעורבות בעלת השליטה, ולביקורתו היה הד ציבורי נרחב שהתייחס לשאלות של ממשל תאגידי ועצמאות הדירקטוריון. בסמוך לכך, התבקש ברנע על ידי נציגי בעלת השליטה לפרוש מהבנק בשנת 2007[20][21][22][23].

ייעוץ כלכליעריכה

בנוסף לפעילותו האקדמית עוסק ברנע, עם שותפים ואחרים, בהערכות שווי[24], בדיקות הוגנות ומתן חוות דעת כלכליות לחברות מרכזיות במשק בהן, בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת ותשתיות.

בין חוות דעת הבולטות נמנות הערכת שווי מניות בנק הפועלים (2002)[25][26][27], מודל פירוק הבנק לפיתוח התעשייה (2004)[28][29], הסדרי חוב אפריקה ישראל (2009)[30], דלק נדל"ן (2010)[31][32] ו-אי.די.בי פיתוח בע"מ (2013)[33][34][35] ומיזוג בנק אגוד עם בנק מזרחי טפחות (2020)[36].

במספר חוות הדעת הוצגו קריטריונים כלכליים לבחינה והערכה של פעילות חברות ציבוריות, שחלקם אומצו על ידי בית המשפט. לדוגמה, בחוות דעת אי.די.בי פיתוח בע"מ (2013) גובשה מתכונת לקביעת יכולת פירעון של חברות ממונפות שיושמה לבחינת חדלות פירעון שנדרשת לעמידה בדרישות החוק בהקשר לתשלומי דיבידנדים לבעלי מניות. בחוות דעת אפריקה ישראל (2009) הוצגה מתכונת להסדרי חוב בחברות בעלות מבנה חוב מגוון (קצר וארוך, מובטח ולא מובטח וכו')[30][37][38].

ספריועריכה

מאמרים נבחריםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על פרופ' Harold Bierman
  2. ^ על פרופ' Seymour 'Sy' Smidt, באתר אוניברסיטת קורנל
  3. ^ אמיר ברנע, אלן פפרמן, לפני שתעמדו מול שוקת שבורה: למה כדאי לשים לב בפנסיה שלנו?, באתר TheMarker‏, 27 בדצמבר 2017
  4. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏"הרפתקה פיננסית עד איבוד שליטה", באתר גלובס, 4 בספטמבר 2003
  5. ^ ת"פ 524/90 מדינת ישראל נגד בנק לאומי ואחרים, ניתן ב-10 באפריל 1994
  6. ^ האתר הרשמי של "פורום שווי הוגן" (FVF - Fair Value Forum) במרכז הבינתחומי הרצליה
  7. ^ "פורום שווי הוגן" - סיכום פעילות השנה האקדמאית תשע"ג
  8. ^ מן העיתונות, הפורום לשווי הוגן
  9. ^ יניב רחימי, כמה שווה קורונה? "ניאלץ לחתום על הדו"חות ולסתום את האף", באתר כלכליסט, 22 באפריל 2020
  10. ^   עמרי זרחוביץ', אפרת נוימן, חשש בענף ההיי-טק בעקבות תוכנית המיסוי החדשה: "המנהלים הבכירים יעזבו", באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2021
  11. ^ רון שטיין, ‏גואטה בביקורת על התנהלות ברקת בכלל ביטוח: "יוצר תת שווי שקשה יהיה לתקן אותו באמצעות השוק", באתר גלובס, 9 בנובמבר 2020
  12. ^ דוח הוועדה לבחינה מחודשת של מודל הדיווח על עסקי החברה בתשקי­ף ובנגזרותיו, דוח ברנע, באתר רשות ניירות ערך
  13. ^   אסא ששון, בכירה ברשות ני"ע: "אני קוראת דו"חות רבים, והם לא מלמדים דבר על החברות", באתר TheMarker‏, 7 במאי 2018
  14. ^ גיא קצוביץ', ‏ועדת ברנע: 11 מיליארד ש' כ"כרית ביטחון" לקרנות פנסיה, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2011
  15. ^ רחלי בינדמן, כרית הביטחון לקרנות הפנסיה הוותיקות: 11 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2011
  16. ^ אושר סופית: כרית ביטחון לקרנות הפנסיה הוותיקות, מפני סיכוני ירידת הריבית, באתר הכנסת
  17. ^ ברנע ישמש יועץ האוצר למניעת מיסוי אינפלציוני, דבר, 16 מרץ 1982
  18. ^ מינוי פרופסור אמיר ברנע לדירקטור חיצוני בדירקטוריון החברה לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, אמות השקעות
  19. ^ 1 2 רון שטיין, ‏אמיר ברנע יתפטר מדירקטוריון מגדל כדי למנוע ניגוד עניינים בתפקידו כדח"צ בבנה"פ, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2006
  20. ^ עמית בן-ארויה, אמיר ברנע: "כשחבר דירקטוריון בבנק הפועלים שאל מדוע מינו את דני דנקנר ומה כישוריו, הוא הושתק", באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2010
  21. ^ אבי שאולי, בגלל שרי אריסון - פרופ' ברנע התפטר מבנק הפועלים, באתר ynet, 2 בספטמבר 2007
  22. ^ שרון שפורר, אשראי מנופח ומינויים מפוקפקים - מה קרה בבנק הפועלים בעשור האחרון?, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2014
  23. ^ עירן פאר והדס מגן, ‏בנק הפועלים מודה: דני דנקנר הציע לפרופ' אמיר ברנע לפרוש מתפקידו כדח"צ, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2007
  24. ^ אסא ששון, מיכאל רוכוורגר, ליאור זנו, "תחום הערכות השווי הופיע יש מאין - והוא די פרוץ", באתר TheMarker‏, 13 באוגוסט 2012
  25. ^ פרופ' אמיר ברנע: ההערכת השווי של הפועלים תהיה נמוכה מהפעם הקודמת, באתר וואלה!‏, 16 במרץ 2003
  26. ^ מאת שלומי שפר, ברנע יפחית הערכת השווי של בנק הפועלים - כנראה להון העצמי, באתר הארץ, 16 במרץ 2003
  27. ^ דפנה צוקר, ‏הערכת השווי המעודכנת של ברנע לבנה"פ: 16.3-14.6 מיליארד שקל, באתר גלובס, 20 במרץ 2003
  28. ^ ליאור כגן, הנהלת בנק לפיתוח התעשייה בחרה בפרופסור אמיר ברנע לביצוע הערכת השווי לתיק הנכסים של הבנק, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2002
  29. ^ שרון שפורר, המדינה תנסה למכור את הבנק לפיתוח התעשייה במחיר שנקבע לפני המשבר, באתר הארץ, 13 באפריל 2009
  30. ^ 1 2 גולן חזני, "כלכליסט", אפריקה ישראל: פרופ' אמיר ברנע ינהל את המו"מ, באתר ynet, 11 באוקטובר 2009
  31. ^ דלק נדל"ן הולכת להסדר: תשובה יזרים כסף, פרופ' אמיר ברנע יגבש מתווה, בביזפורטל, 17 בנובמבר 2011
  32. ^ מיכאל רוכוורגר, הטאלנטים של תשובה: פרופ' ברנע יגבש את הסדר החוב בדלק נדל"ן, באתר TheMarker‏, 10 בנובמבר 2011
  33. ^ יצחק דנון, גבאי מבקש לצרף את אמיר ברנע לבדיקת מצבה של אי.די.בי פתוח, באתר כלכליסט, 6 במאי 2013
  34. ^ רון שטיין, ‏"פירעון IDB פתוח תלוי ביכולת למכור מחצית מכלל ביטוח", באתר גלובס, 5 ביוני 2013
  35. ^ “אם אי.די.בי פתוח לא תמכור מחצית מכלל בתוך 4 חודשים – היא תתקשה לפרוע את חובותיה”, במגזין פורבס ישראל, 5 ביוני 2013
  36. ^   מיכאל רוכוורגר, פרופ' אמיר ברנע: "לא ציפיתי שרשות ההגבלים תתקע את מיזוג מזרחי-אגוד", באתר TheMarker‏, 22 במאי 2018
  37. ^ גולן חזני, אפריקה ישראל: פרופ' אמיר ברנע ינהל המו"מ עם המוסדיים, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2009
  38. ^ נעמה סיקולר, פרופ' אמיר ברנע: "ההסדר של אפריקה הוא לא תספורת הוא השתלת שיער", באתר כלכליסט, 11 בנובמבר 2009