ז'אק ליפשיץ
ז'אק ליפשיץ (Jacques Lipchitz; 22 באוגוסט (על פי הלוח היוליאני: 10 באוגוסט) 1891, דרוסקינינקאי, רוסיה (ליטא) – 16 במאי 1973, קאפרי) היה פסל יהודי-צרפתי קוביסטי יליד ליטא.
"ז'אק וברטה ליפשיץ", צייר ידידו אמדאו מודיליאני, 1916 | |
לידה |
22 באוגוסט 1891 דרוסקינינקאי, ליטא |
---|---|
פטירה |
26 במאי 1973 (בגיל 81) קאפרי, איטליה |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | פיסול |
זרם באמנות | אמנות מופשטת |
יצירות ידועות | אתר ההנצחה לג'ון פ. קנדי |
קורות חיים
עריכהז'אק ליפשיץ נולד בשם חיים יעקב ליפשיץ בעיירה דרוסקינינקאי בליטא, אז בתחומי האימפריה הרוסית. הוא למד בבית הספר בביאליסטוק והמשיך ללימודי הנדסה בווילנה. בשנת 1909 עבר ליפשיץ לפריז, שינה את שמו הפרטי לז'אק והחל בלימודי אמנות; למד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות ובאקדמיה ז'וליאן ובהמשך עובר לגור ליד הפסל קונסטנטין ברנקושי ברבוע מונפרנס בגדה השמאלית שבדרום פריז. בין השנים 1912–1913 שירת בצבא הרוסי. לאחר שהשתחרר משירותו שב לפריז והחל להתעניין בזרם הקוביסטי, הצטרף לקבוצה אמנותית שבה נכלל גם פיקאסו וחואן גריס והתיידד עם האמנים אמדאו מודיליאני ודייגו ריברה. כמו כן, בתקופה זו הוא החל להתעניין בפיסול עץ אפריקאי. בשנת 1936 ממשלת צרפת מזמינה ממנו את היצירה 'פרומתאוס חונק את הנשר' לכניסה של פביליון המדע בהתערוכה העולמית של פריז (1937).
בשנת 1941, לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נמלט ליפשיץ בעזרת וריאן פריי (הוועד לסיוע לשעת חירום) לארצות הברית, תוך שהוא זונח מאחוריו רבות מעבודותיו הגמורות והלא-גמורות. ליפשיץ השתקע בניו יורק, שם חי כמעט עד סוף חייו. ליפשיץ הציג מיצירותיו בביאנלה של ונציה בשנת 1952 ובשתי תערוכות דוקומנטה בגרמניה (ב-1959 וב-1964), בשנת 1954 הציג תערוכת רטרוספקטיבית בהמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק
בשנת 1972 פרסם ליפשיץ אוטוביוגרפיה בשם "חיי בפיסול" ובהמשך השנה הוצגה תערוכה גדולה מיצירתו במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו-יורק. לקראת סוף ימיו חלה בפתאומיות במחלת הסרטן, מה שהביא אותו ליצירת קשר עם הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מחב"ד, ובקשת ברכה. לאחר שהבריא, ובעקבות סדרת התכתבויות ממושכת עם הרבי הוא התקרב לדת, גירש את אשתו הראשונה בבית דין אורתודוקסי ונישא מחדש לאשתו השנייה בנישואים יהודיים.
ז'אק ליפשיץ נפטר בשנת 1973 באי קאפרי שבאיטליה, ולאחר מותו הועלה לקבורה בישראל ונטמן בהר המנוחות ירושלים.
בשנת 2010 קלט מוזיאון ישראל כ-3,000 פריטים מהאוסף של הפסל, כולל פריטים מאפריקה, אסיה ואוקיאניה. האוסף מוצג באגף מיוחד בסגנון חדר פלאות.[1]
יצירותיו
עריכהיצירותיו של ליפשיץ נחלקות לשלוש תקופות:
- התקופה הקוביסטית הקלאסית, שהחלה ב-1914. בתקופה זו נראתה בעבודתו ההשפעה הרבה של הזרם הקוביסטי ובמהלכה יצר בעיקר פסלים מגושי אבן גדולים בצורות גאומטריות פשוטות ושימוש בנושאים כגון נגנים ואנשים רוחצים.
- תקופת הפיסול השקוף, החל משנות ה-20 של המאה ה-20. הפיסול השקוף היה סגנון שליפשיץ פיתח בעצמו, סגנון בו היצירות מאופיינות בצורות חלל ריק התחומות בחוטי ארד.
- התקופה המאוחרת, משנת 1933 והלאה. בתקופה זו יצירותיו שאבו את השראתם ממקורות מיתולוגיים ומקראיים וכן מנושאים דתיים ופילוסופים כגון אהבה, רוע ומחלוקת. ביצירות אלו ניסה ליפשיץ לבטא את יחסי הגומלין בין מוצק וחלל ולהציג תנועה דוממת, תוך כדי שהוא מתרחק מהקוביזם ומתקרב לסגנון הפיסול האקספרסיוניסטי.
רשימה פסלים חלקית
עריכה- "אדם עם גיטרה" – (1917)
- "יעקב נאבק עם המלאך"
- "שמחת החיים" – (1927)
- "נס"
- "אם וילד מס' 2" – (1941 - 1945)
- "הולדת המוזות" – (1944 - 1950)
- "פרומתאוס והנשר"
- "פסל ג'ון פיצג'רלד קנדי" (1965), מוצב בפארק הצבאי בניוארק, ניו-ג'רזי.
- "בלרופון מאלף את פגסוס" (1970-72), בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה
- "עץ חיים" (נמצא בגן בית החולים הדסה הר הצופים; נוצק בברונזה לאחר מותו של ליפשיץ, על-פי רישומים שהותיר).
-
שמחת החיים, 1927, ברונזה. מוצג בגן הפסלים במוזיאון ישראל.
-
"הולדת המוזות", יצירת ברונזה של ליפשיץ בקמפוס MIT
-
אם וילד מס' 2, 1941-45, ברונזה. מוצג בגן הפסלים במוזיאון ישראל.
-
Sacrifice (1959) בגן הפסלים ע"ש לולה בר-אבנר של מוזיאון תל אביב לאמנות.
קישורים חיצוניים
עריכה- בירושלים עם ז'אק ליפשיץ, סרטה של בלה ברעם משנת 1971, זמין לצפייה ישירה באתר ארכיון ישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים
- נעמי בנצור, ז'אק ליפשיץ – מראשית דרכו: בתערוכה חגיגית הנערכת במוזיאון ישראל לציון יום הולדתו השמונים של האמן, מעריב, 13 באוגוסט 1971
- ז'אק ליפשיץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ז'אק ליפשיץ (1891-1973), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אמיר בוגן, ז'אק ליפשיץ בארץ הפלאות, באתר ynet, 26 ביולי 2010
- ^ אודות הראיון - שיחות עם ז'אק ליפשיץ, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים