ויקיפדיה

ז'יגמונד מוריץ

סופר, מחזאי, עיתונאי ועורך הונגרי, שהתפרסם בפרוזה הריאליסטית שלו

ז'יגמונד מוריץ (בהונגרית: Móricz Zsigmond, ‏29 ביוני 1879 טיסצ'צ'ה – 4 בספטמבר 1942 בודפשט, יוז'פווארוש) היה סופר, מחזאי, עיתונאי ועורך הונגרי, שהתפרסם בפרוזה הריאליסטית שלו, המושפעת מהזרם הנטורליסטי. ברומנים ובנובלות שלו תיאר בחוש פסיכולוגי מעמיק את עולמם של האיכרים, של המעמד הבינוני ושל האצולה הקטנה שבכפרים והעיירות, על סכסוכיהם ומשבריהם הרגשיים הסוחפים. יצירתו היוותה אבן דרך בהתפתחות הספרות ההונגרית.

ז'יגמונד מוריץ
Móricz Zsigmond
הסופר בצילום מאת אלאדאר סֵקֵיי בסביבות שנת 1920
הסופר בצילום מאת אלאדאר סֵקֵיי בסביבות שנת 1920
לידה 2 ביולי 1879
טיסצ'צ'ה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בספטמבר 1942 (בגיל 63)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת דברצן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ספרות ריאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Mária Simonyi עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lili Móricz, Virág Móricz, Gyöngyi Móricz עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דיוקנו של ז'יגמונד מוריץ מאת הצייר יוז'ף ריפל-רונאי משנת 1923

רקע משפחתי ושנות לימודיו

עריכה

ז'יגמונד מוריץ נולד בשנת 1879 בטיסאצ'צ'ה או צ'צ'ה (Tiszacsécse, Csécse), יישוב על הנהר טיסה, במחוז סטמאר בצפון-מזרח המישור ההונגרי הגדול, במשפחה מרובת הילדים של בלינט מוריץ, איכר ונגר שהפך לקבלן בניין, ושל ארז'בט (אליזבת) פאלאגי, בת של כומר רפורמי בעל שורשים אציליים. להוריו נולדו תשעה ילדים, מתוכם שניים מתו- אחד מסיבוכים של רככת, והשני הוצת למוות על ידי ילד שכן.

ז'יגמונד הכיר מילדות את חיי העוני של עובדי האדמה ובאותו זמן גילה משיכה אל הספרות ותחמי תרבות אחרים. בגלל אסון טבע - הקפאה ושיטפונות של הנהר טיסה - נהרסה טחנת הרוח של המשפחה. בעקבות זאת משפחתו נאלצה לעבור ליישוב פריג' (Prügy) בעוד הילד ז'יגמונד עבר בין השנים 1885–1887 לגור בטוראישטוואנדי (Túristvándi), אצל אחי אמו, לאסלו פאלאגי, שהיה בעל בית מלאכה למכונאות, ולטיפול סבתו, קטלין. אביו עמל קשות כדי לאפשר לכל שבעת ילדיהם לקבל השכלה נאותה. בשנת 1888 הילד התאחד עם המשפחה בפילג. החל משנת 1890 מוריץ נשלח ללמוד בקולגיום (המכללה) הרפורמי היוקרתי בעיר דברצן (Debreceni Református Kollégium), לאחר מכן, בין השנים 1894–1896 בקולגיום הרפורמי הידוע בשארושפטק (Sárospatak). מפני שהרגיש שם בודד וירד בלימודים, גיולה פלאגי, דוד אחר מצד אמו, שהיה מנהל גימנסיה קלביניסטית אחרת, ביישוב קישאויסאלאש (Kisújszállás), לקח אותו לבית הספר שבניהולו. החל משנת 1897. שיפר שם ז'יגמונד את ציוניו, עבר את בחינות הבגרות ובשנת 1899 יכול היה להירשם ללימודי תאולוגיה בדברצן (1899–1900).

חוויות משנות לימודיו במכללה בדברצן מופיעות ברומן הידוע שלו "לא אשם" (תהי טוב עד יום מותך), בהתנסותו כתלמיד בשארושפטק מצא השראה לרומן אחר שלו "מתבגרים" (Kamaszok) ולתקופה שבה למד בקישויסאלאש ישנם הדים בספריו "רותח היין" (Forr a bór) ו"הנשף" (A Bál). כעבור חצי שנה חזר בו מבחירתו ועזב את לימודי התאולוגיה לטובת הפקולטה למשפטים באותה אוניברסיטה. בדברצן עבד כעוזר עורך העיתון "דברצני הירלפ" (Debreceni Hirlap). באותה תקופה פרסם את סיפוריו ושיריו הראשונים בעיתון "דברצני אלנר" (Debreceni Ellenör). באוקטובר 1900 עבר ללמוד משפטים בבודפשט ואחר כך למד הוראת מדעי הרוח, אבל מבלי להשיג תעודת הוראה. עבד בהמשך כמורה ממלא מקום בגימנסיה בקישוּיסאלאש, כמפקח במשרד הדתות ואחר כך כפקיד במשרד המרכזי לסטטיסטיקה. בין השנים 1903–1909 מצא עבודה יותר הולמת את כישוריו כעורך ביומון "אז אוישאג" (Az Újság) ("עיתון החדשות" או "העיתון")

שנות בגרותו

עריכה

בשנות לימודיו פקד מוריץ את החוג הספרותי של נגיישי (Negyesi) שם התוודע לסופרים כמו מיהאי באביץ', דז'ה קוסטולאני וארפד טוט. בשנת 1905 התחתן עם אוגניה הוליץ' (Holics Eugénia), המכונה "יאנקה" (Jánka), בת לאצילים מ"הונגריה עילית" (Felvidék) (השייכת כיום לסלובקיה).

אחרי שפרסם בעיתון "ניוגט" את סיפורו "שבעה גרושים" (Hét kraicár) שמו כסופר הלך לפניו, וב-1909 הפסיק את עבודתו בעיתון "אז אוישאג". בשנת 1911 בנו בני הזוג בית קיץ בכפר לֵיאָנפאלוּ (Leányfalú) שמצפון לסנטאנדרה.

בימי השלטון המהפכני שבתום מלחמת העולם הראשונה כיהן מוריץ כסגן יושב ראש אקדמיית "וורשמארטי". משום כך המשטר הימני של מיקלוש הורטי שקם אחרי תבוסת הקומוניסטים העניש אותו על כך: מחזותיו לא הועלו על במת התיאטרון הלאומי בבודפשט ויצירותיו הוחרמו על ידי חלק מההוצאות לאור. יצירות אלה פורסמו רק בעיתונים ניוגט (Nyugat) ("מערב") ובאשט ("הערב"). בסופו של דבר בשנת 1929 מונה לעורך הראשי (יחד עם מיהאי באביץ') של כתב העת הספרותי החשוב ביותר בהונגריה במחצית הראשונה של המאה ה-20, ניוגט (מערב).

בשנת 1924 התאהב מוריץ באשה בשם מריה שימוני (Simonyi Mária) ועל רקע זה אשתו, אוגניה, ניסתה להתאבד. ניסיונה הראשון נכשל, אך ב-1925 הצליחה לבסוף לשים קץ לחייה. שנה לאחר מכן נשא מוריץ את מריה שימוני לאשה, והשניים חיו יחד עד לגירושיהם בשנת 1937. שנה קודם לגירושיו, לאחר שעבר לגור בליאנפאלו, יצר מוריץ קשר עם אשה נוספת, בת לפועלים, בשם ארז'בט ליטקֶיי, לה נהג לקרוא בשם החיבה "צ'יבה" (Csibe).

למוריץ היו ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים, ביניהם בן שנפטר עוד בחייו. ז'יגמונד מוריץ נפטר בבודפשט עקב דימום במוח בספטמבר 1942, ימים אחדים אחרי שבתו ילדה לו נכד ראשון.

פרסים ואותות כבוד

עריכה

הנצחה

עריכה
 
קברו של ז'יגמונד מוריץ בבית הקברות קרפשי בבודפשט
  • ככר Móricz Zsigmond körtér בדרומה של בודה, בבודפשט, נקראה על שמו. כמו כן רחובות רבים ברחבי הונגריה.
  • נקראים על שמו התיאטרון והספרייה המחוזית ועירונית בעיר נירג'יהאזה.

יצירותיו

עריכה
  • 1906 – Pipacsok a tengeren (בעברית "פרגים על הים")
  • 1907 – Harmatos rózsa (רומן, פורסם ב 1912)
  • 1908 – Erdő-mező világa ("עולם היער והשדה" - מעשיות עממיות)
  • 1908 – Judith és Eszter ("יודית ואסתר", נובלה)
  • 1908 – Hét krajcár ("שבעה גרושים", סיפורים)
  • 1910 – Sári bíró (מחזה)
  • 1910 – Tragédia ("טרגדיה", נובלה)
  • 1910 – Sárarany ("זהב בבוץ", רומן)
  • 1911 – Az Isten háta mögött ("מאחורי הגב של אלהים", או "אדון בובארי" רומן)
  • 1912 – Boldog világ ("עולם מאושר", ספורי חיות)
  • 1912 – A galamb papné (רומן)
  • 1912 – Magyarok ("הונגרים", סיפור)
  • 1912 – Tavaszi szél ("רוח אביב", נובלה)
  • 1913 – Kerek Ferkó ("פֶרקו העגול", רומן)
  • 1913 – Szerelem ("אהבה", מחזה)
  • 1915 – Mese a zöld füvön ("מעשיה על הדשא הירוק", סיפורים)
  • 1916 – Nem élhetek muzsikaszó nélkül ("אינני יכול לחיות בלי מוזיקה", נובלה)
  • 1916 – Szegény emberek ("אנשים מסכנים", נובלה)
  • 1916 – A tűznek nem szabad kialudni ("אסור לכבות את האש", נובלה)
  • 1917 – A fáklya ("הלפיד", רומן)
  • 1917 – Árvalányok ("יתומות", רומן)
  • 1918 – Fortunatus ("פורטונאטוס" דהיינו אימרה סרנצ'ש, נובלות)
  • 1918 – Vérben, vasban ("בדם, בברזל", נובלה)
  • 1920 – Légy jó mindhalálig ("תהי טוב עד יום מותך", רומן) בעברית: "לא אשם"
  • 1922 – Tündérkert - Erdély- הטרילוגיה "טרנסילבניה", רומן היסטורי, החלק א - ("גן הפיאה")
  • 1924 – A vadkan ("חזיר הבר", דרמה)
  • 1924 – Búzakalász ("שבולת חיטה", רומן)
  • 1924 – Pillangó ("פרפר", רומן)
  • 1926 – Kivilágos kivirradtig ("עד לשעות הקטנות של הבוקר", רומן)
  • 1927 – A nagy fejedelem, Erdély-trilógia II (טרילוגיה "טרנסילבניה" החלק ב, "הנסיכות הגדולה")
  • 1928 – Arany szoknyák, ("חצאיות של זהב", סיפור)
  • 1928 – Úri muri ("אוּרי מוּרי", רומן)
  • 1929 – Forró mezők ("שדות חמים", רומן)
  • 1929 – Esőleső társaság (נובלה)
  • 1931 – Forr a bor ("היין תוסס", רומן)
  • 1931 - A kondás legszennyesebb inge ("החולצה הכי מלוכלכת של רועה החזירים", נובלה)
  • 1931 – Barbárok ("ברברים", נובלה)
  • 1932 – Rokonok ("קרובים", רומן)
  • 1933 - Egyszer Jóllakni ("לשבוע פעם אחת", סיפור)
  • 1935 – Égi madár (צפור השמיים, נובלה)
  • 1935 – A boldog ember, ("האדם המאושר", רומן-כתבה)
  • 1935 – A nap árnyéka Erdély-trilógia III("צל השמש" - הטרילוגיה ההיסטורית "טרנסילבניה", חלק ג)
  • 1936 – Bál ("הנשף", רומן)
  • 1936 – Komor ló ("סוס קודר", סיפור)
  • 1936 – Rab oroszlán ("אריה שבוי")
  • 1937 – Betyár (ה"בֶטיאר" - "שודד הדרכים", רומן)
  • 1938 – Míg új a szerelem ("כל עוד האהבה היא חדשה", רומן)
  • 1939 – Életem regénye "רומן חיי" (רומן)
  • 1941 – Árvácska "היתומה הקטנה" (רומן)
  • 1941 – Rózsa Sándor a lovát ugratja, ("שאנדור רוז'ה מקפיץ את סוסו", רומן היסטורי חלק א)
  • 1942 – Rózsa Sándor összevonja szemöldökét ("שאנדור רוז'ה מקמט את מצחו", רומן היסטורי חלק ב)

תרגומים לעברית

עריכה

ספרים לבני נעורים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ז'יגמונד מוריץ בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27יגמונד_מוריץ&oldid=39761922"