ויקיפדיה

מיהאי באביץ'

מיהאי לאסלו אקוש באביץ' סנט-אישטוואני (בהונגרית: Babits Mihály או Szentistváni Babits Mihály László Ákos ‏, 26 בנובמבר 1883 סקסארד – 4 באוגוסט 1941 בודפשט) היה משורר, סופר, מסאי, היסטוריון של הספרות, מבקר ספרות ומתרגם הונגרי. חלק משיריו נוגעים בנושאים בעלי אופי דתי. הוא נמנה עם נציגי דור הסופרים הראשון שהתבלטו בחוג הדו-שבועון הספרותי החשוב בהונגריה, ניוגט (מערב) שהוא הפך לעורכו הראשי (השני) משנת 1929 (לאחר תקופת העורך הראשי הראשון הוגו איגנוטוש) ועד מותו בשנת 1941. באביץ' כונה "המשורר המלומד" (Poeta Doctus) של הספרות ההונגרית.[1][2] היה חבר באגודת קישפלודי ובאגודת פטפי.

מיהאי באביץ'
Babits Mihály
לידה 26 בנובמבר 1883
סקסארד, מחוז טולנה, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באוגוסט 1941 (בגיל 57)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Gymnasium of Cistercian Order of the Louis the Great, אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי סימבוליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אילונה טאנר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ילדות וצעירות עריכה

באביץ' נולד בשנת 1883 בסֶקסארד, בירת המחוז טולנה כבנם של השופט מיהאי באביץ' (שעבד בבודשפט ואחר כך החל משנת 1891 בבית משפט בפץ') ושל האַינאלקה (אורורה) לבית קֶלֶמֶן (Kelemen), אישה שוחרת תרבות, כולל שירה, שידעה לדלקם בעל פה את "יבגני אונייגין" מאת פושקין, את הפואמה "טולדי" מאת יאנוש אראן ואת הרומן בחרוזים של לאסלו אראן, "גיבור התעתועים". אחד מקרובי המשפחה של האם היה המשפטן דז'ה בודאי. שם המשפחה באביץ' נפוץ בקרב הסרבים והקרואטים. לדברי הסופר לא היה ידוע לו דבר על אבות ממוצא סלאבי ומשפחתו מצד האב היא משפחת אצילים הונגרים שמקורה באזור שומוג'. באביץ' טען שקיימת גם מילה הונגרית עתיקה דומה, אך אם היה מתברר שיש לו באמת גם מוצא סלאבי, היה רואה בזאת העשרה מבורכת, כמו במקרים של מיקלוש זריני או שנדור פטפי.[3]

באביץ' למד בבתי ספר יסודיים בבודפשט ובפץ' ואחר כך החל מספטמבר 1893 הוא למד בגימנסית הנזירים הציסטרסיאנים על שם לאיוש הגדול בעיר פץ'. ב-1898 כשהיה תלמיד בשנה חמישית בגימנסיה מת האב ואלמנתו עברה עם שני ילדיה לבית סבה, יוז'ף קלמן בסקסארד. סבתה, אינוצנציה לבית ראץ (המופיעה בשם "הדודה צנצי" ברומן של באביץ' "בני המוות") איחדה את המשפחה סביבה. בשנים 1901–1905 הוא למד בפקולטה ללימודים הומניים באוניברסיטת פטר פאזמאן בבודפשט ספרות הונגרית וצרפתית, אחר כך ספרות הונגרית ולטינית. בעת לימודי הסגנון בקורס של לאסלו נֵגיישי (Négyesy), עשה באביץ' היכרות עם דז'ה קוסטולאני ועם דיולה יוהאס. כסטודנט התוודע להגותם של ארתור שופנהאואר ושל פרידריך ניטשה. בתום לימודיו הוסמך להוראת הונגרית ולטינית ולימד ספרות הונגרית בגימנסיות בבאיה (1906-1905), בסקסארד, אויפשט, סגד (1908-1906), אחר כך בפגראש (בטרנסילבניה) (1911-1908), שוב באויפשט בגימנסיית "קלמן קנווש" (1911) ולבסוף בגימנסיית "פרנץ קלצ'יי" בבודפשט (1918-1912).

פעילותו ספרותית והפובליציסטית עריכה

כתב שירים עוד מהתחלת המאה ה-20 אך את פעילותו הספרותית הרשמית החל בשנת 1908 כשפורסמו לו שירים באוסף לשירה "א הולנאפ" ("יום המחר" A Holnap) שהוצא לאור בעיר נאג'ווארד. באותה שנה ערך מסע באיטליה בעקבות דנטה אליגיירי, ואחריו באו מסעות נוספים לשם. הם נתנו לו השראה לתרגם להונגרית את הקומדיה האלוהית של דנטה: "התופת" (1913), "כור המצרף" (1920), גן עדן (1923). בשנת 1911 הפך לכותב הבית של המגזין "ניוגאט" (מערב), לצד מחברים חשובים אחרים כגון אנדרה אדי, גיולה קרודי או אלדאר שפפלין. זמן קצר בימי המהפכה ההונגרית משנת 1918 התמנה כפרופסור לספרות זרה ולספרות הונגרית מודרנית באוניברסיטה ע"ש לוראנד אטווש בבודפשט, אך אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי בגלל השקפתו הפציפיסטית הודח מתפקידיו על ידי השלטון הימני החדש. הרומן של באביץ' "הכליף-חסידה" הוא ספר מדע בדיוני על האישיות המפוצלת שנכתב בהשפעת התורה של פרויד. עלילתו של ספר אחר, Elza pilóta, vagy a tökéletes társadalom ("הטייסת אלזה או החברה המושלמת") מתרחשת בעתיד אוטופי. בכמה מיצירותיו ניכר עניינו בהגותם של אנרי ברגסון ופרידריך ניטשה.

בשנת 1921 התחתן באביץ' עם המשוררת אילונה טאנר, שפרסמה שירים תחת שם העט סופי טרק. (Sophie Török). כעבור שנתיים עבר הזוג לגור באסטרגום. בשנת 1927 התקבל הסופר באגודת קישפלודי מנה באביץ' כאמור לעורך הראשי של כתב העת ניוגט (עד 1933 במקביל לז'יגמונד מוריץ) וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו. בשנת 1937 אובחן עם סרטן של הגרון. ב-1941 הוא נפטר בבודפשט בגיל 57. הובא לקבורה בבית העלמין קרפשי בבודפשט.

פעילותו הספרותית עריכה

שירתו התאפיינה במגוון סגנוני רחב תוך שימוש וירטואוזי בשפה. לעיתים סגנונו התקרב לאקספרסיוניזם כמו בתיאורו את אירוע הדמים של דיכוי הפגנת הפועלים ב-23 במאי 1912 בשירו "עשרים ושלושה במאי בראקושפאלוטה". גוון דומה ניתן למצוא גם בשיריו הפציפיסטיים בימי מלחמת העולם הראשונה. בשנותיו האחרונות גישתו הפציפיסטית וזו הדתית קתולית פעלו יחדיו בהעברת מסר הומניסטי. אף על פי שהצטייר לא פעם כבעל השקפה אמנותית שהדגישה את הפן האמנותי האסתטי לעומת הפן המגויס, גילה באביץ' מודעות לאחריותו ושליחותו הנבואית כמשורר אמנם.

עניינו בשפות בינלאומיות עריכה

בשנת 1913 למד באביץ' את שפת אידו ובשנת 1918 היה לחבר לשם כבוד ב-ULII, איחוד השפה הבינלאומית אידו.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

  • 1940 - פרס סן רמו (איטליה) - על תרגומו את "הקומדיה האלוהית" בהונגרית

הנצחה עריכה

 
ציור דיוקן של באביץ' מאת האמן יוז'ף ריפל-רונאי, 1923
  • המשורר מיקלוש רדנוטי כתב לזכרו את השיר Csak csont és bőr és fájdalom, Babits Mihály halálára (רק עצמות ועור וכאב, במות מיהאי באביץ')
  • בבית בסקסארד הוקם מוזיאון המוקדש לחייו וליצירתו.

לזמן ממושך התגוררו בבית זה אחיו אישטוואן ובניו אישטוואן וטיבור.

  • גן ציבורי ופסל לזכרו בבודפשט
  • פסל לזכרו בעיר אסטרגום
  • שני פסלים (ברחוב הנושא את שמו ובבית התרבות על שמו) ופסל דיוקן (מאת פאל פרקש) בעיר הולדתו, סקסארד
  • אוקטובר 2000 - ספר יזכור בעריכת גיולה אייש
  • מאי 2017 - הוקמה בעיר אסטרגום להקת תיאטרון קאמרי על שמו

כתביו עריכה

רומנים עריכה

  • 1913, 1916 A gólyakalifa- (ח'ליף החסידה) (1913; התרגום העברי של יצירה זו ראה אור בשנת 2009 בהוצאת כרמל),
  • 1920 - Karácsonyi Madonna (הגבירה של חג המולד)
  • 1922 - Timár Virgil fia (בנו של וירגיל טימאר)
  • 1916-1915 - Kártyavár (טירת הקלפים) (1923) רומן סאטירי, ממנו פורסמו 23 פרקים מתוך 31 בכב העת "ניוגאט" בשנים 1915–1916, אחרי הפסקה בכתיבה בנסיבות פוליטיות, הסופר סיים אותו בשנת 1923
  • 1927 - Halálfiai (בני המוות) -מתאר מתוך גישה אוהדת את שקיעתם של בני מעמד הביניים
  • 1933 Elza pilóta vagy a tökéletes társadalom (הטייסת אלזה או החברה המושלמת)

קובצי שירים עריכה

 
מצבתם של מיהאי באביץ' ואשתו סופיה טרק (אילונה טאנר) בעיצובו של האמן בני פרנצי בבית העלמין קרפשי בבודפשט
  • 1909 Levelek Iris koszorújából - (עלים מן העטרה של איריס)
  • Herceg, hátha megjön a tél is! 1911 (הו, נסיך, אז מה אם ויבוא גם החורף!)
  • Béke és háború közt 1911–1913 (שלום ומלחמה)
  • Recitatív 1916 (רצ'יטטיבו)
  • Nyugtalanság völgye 1920 (עמק האי שקט)
  • 1925 -Sziget és tenger (אי וים)
  • 1929-Az Istenek halnak, az ember él (האלים מתים, האדם חי)
  • 1933-Versenyt az esztendőkkel! (מרוץ נגד השנים)
  • 1938 - Összes versei (כל השירים)

מבחר שירים עריכה

  • In Horatium 1904
  • Óda a bűnhöz 1904 (אודה לחטא)
  • Himnusz Irishez 1904 (המנון לאיריס)
  • A lírikus epilógja 1904 (האפילוג של הליריקן)
  • Messze... messze... 1907 (רחוק...רחוק...)
  • Esti kérdés 1909 (שאלת ערב) - בקובץ "Herceg, hátha megjön a tél is!"
  • Május huszonhárom Rákospalotán 1912 (עשרים ושלושה במאי בראקושפאלוטה)
  • Húsvét előtt 1916
  • Fortissimo 1917 (פורטיסימו)
  • Zsoltár férfihangra 1918 (תהלים לקול של גבר)
  • A gazda bekeríti házát 1925 (החוואי מגדר את ביתו) (בקובץ "האלים מתים, האדם חי")
  • Cigány a siralomházban 1929
  • Mint különös hírmondó 1930
  • Csak posta voltál 1933
  • Ősz és tavasz között 1936
  • Balázsolás 1937
  • Jónás könyve 1938 - ספר יונה (סיפור בחרוזים)
  • Jónás imája 1939 - תפילת יונה

מסות עריכה

  • Petőfi és Arany 1910 (פטפי ואראן)
  • Az irodalom halottjai 1910 (מות הספרות)
  • Az ifjú Vörösmarty 1911 (ורשמרטי הצעיר)
  • A férfi Vörösmarty 1911 (ורשמרטי הבוגר)
  • 1917 - Irodalmi problémak (סוגיות ספרותיות)
  • Tanulmány Adyról 1920 (מחקר על אדיׂ)
  • Írók két háború közt 1941 (סופרים בתקופה שבין שתי המלחמות)
  • 1936, Az europai irodalom története, 1941 (תולדות הספרות האירופית)

ספרים אחרים עריכה

  • A második ének
  • Barackvirág
  • Laodameia
  • Hatholdas rózsakert
  • Keresztül-kasul az életemen
  • Új Leoninusok

תרגומיו עריכה

מאיטלקית:
מאנגלית:
  • Wilde Oszkár verseiből 1916 (שירי אוסקר ויילד)
  • 1916 - Shakespeare: A vihar (ויליאם שייקספיר:הסערה)
  • 1928 Groteszk és arabeszk. Elbeszélések és fantáziák Edgar Allan Poe - סיפורי אדגר אלן פו (Pár szó egy múmiával, A hosszúkás láda, Árny, Metzengerstein, Egy hordó Amontillado, Az Usher-ház vége, Történet a Rongyos Hegyekből, Morella, Az üzletember, A perverzió démona stb.) ושיריו (A holló, Álomország, Valakinek a Paradicsomban etc)

1923 - George Meredith: Az önző (ג'ורג' מרדית'- הרומן "האגואיסט") יחד עם ארפאד טוט

מגרמנית:

1921 - Goethe - A napló. Költeménye (יוהאן וולפגנג פון גתה היומן; שירים Goethe: Iphigénia Taurisban גתה :איפיגניה בטאוריס)

מיוונית:
מלטינית:
  • 1933 - Amor Sanctus - ("אהבה קדושה") המנונים בלטינית מימי הביניים
  • 1939 - Philomena. Régi ferences himnuszok (פילומנה - המנונים פרנציסקנים ישנים)
מצרפתית:
משפות שונות:
  • 1921 - Erato -Az erotikus világköltészet remekei (אראטו - יצירות המופת של השירה הארוטית העולמית) פורסם תחת שמו, אולם חלק מהשירים תורגמו על ידי לרינץ סאבו
  • 1939 - תרגומיו הקצרים - בכלל היצרות של מיהאי באביץ'

תרגומי יצירותיו לעברית עריכה

באביץ' ויצירותיו במדיה האמנותית עריכה

באמנות פלסטית עריכה

  • 1923 ציור דיוקן מאת יוז'ץ ריטל-רונאי

במוזיקה עריכה

  • האורטוריה "ספר יונה" Jónás könyve ‏ (1967) מאת אמיל פטרוביץ', לפי העיבוד השירי של באביץ' של הספר יונה שבתנ"ך -"ספר יונה" ו"תפילת יונה".

בסרטים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • איתמר יעוז-קסט - "צבי-הפלאות - אנטולוגיה מן השירה ההונגרית לדורותיה", הוצאת עקד, תל אביב, 1984

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיהאי באביץ' בוויקישיתוף

A View from the Tower of Ivory: Mihály Babits (לוראנט ציגאן - תולדות הספרות ההונגרית, מהדורה שנייה 1986 - הפרק "מבט ממגדל השן:מיהאי באביץ'")

ב-Peter Zollman - The Audit Is Done, selection from the Anthology of 20th Century Hungarian Poetry European Cultural Review Nr.14

István Gál - Babits és Jugoszlávia Hungarologiai_kozlemenyek_1975_25_131-142 (אישטוואן גאל - באביץ' ויוגוסלביה)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ L.Czigány
  2. ^ איתמר יעוז-קסט
  3. ^ István Gál 1975
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיהאי_באביץ%27&oldid=35674793"