נטורליזם (ספרות)

זרם ספרותי
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נטורליזם הוא זרם ספרותי שהיה נפוץ משנות השמונים של המאה ה-19 ועד לשנות השלושים של המאה ה-20 ועיקרו היה שימוש בריאליזם מפורט כדי לטעון שהתנאים החברתיים, התורשה והסביבה הם בעלי כוח שלא ניתן להימלט ממנו על עיצוב אופי האדם. הנטורליזם היה תנועה ספרותית בלתי מאורגנת ברובה, שביקשה לתאר סצנות אמינות מחיי היומיום, בניגוד לתנועות כמו הרומנטיקה או הסוריאליזם שבהן סובייקטים מקבלים יחס סימבולי, אידיאליסטי, או אפילו על-טבעי.

ניצחון הנטוראליזם

רקע עריכה

הנטורליזם הוא ענף של הריאליזם, שבלט כתנועה ספרותית באמצע המאה ה-19, בצרפת ובמקומות אחרים. ניתן להבין טוב יותר את הנטורליזם אם מכירים קודם את הריאליזם. כותבים נטורליסטים הושפעו מתאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין והאמינו שלתורשה ולסביבה החברתית יש השפעה מכרעת בקביעת אופי הבריות. בעוד שהריאליזם שאף לתאר סובייקטים כפי שהם, הנטורליזם ניסה גם לקבוע באופן "מדעי" את הכוחות שמשפיעים על פעולת הסובייקטים מתחת לפני השטח. יצירות נטורליסטיות כוללות לעיתים קרובות חומר שנחשב גס או שפל במונחי התקופה, למשל יצירותיו של אמיל זולא שהפגינו יחס עובדתי וכן למין לצד הפסימיזם שבהן. היצירה הנטורליסטית עוסקת בקשיי החיים, בעוני, גזענות, אלימות, דעות קדומות, מחלות, שחיתות, זנות וכו'. כתוצאה מכך, סופרים נטורליסטים ספגו ביקורת על עיסוקם הבלתי פוסק והמוגזם בחטאי האדם ואומללותו.

המונח נטורליזם, במובנו הספרותי, נטבע ככל הנראה על ידי זולא, כנראה תוך ניסיון לשכנע את הקהל ביתרונות הפרוזה שלו ובחידושים ה"מדעיים" שבה.

מאפיינים מגדירים עריכה

אחד המאפיינים הבולטים של הנטורליזם הוא פסימיזם.

הסופר וחוקר הספרות הצרפתי ברנאר בונז'אן מצטט את המשפט הבא מתוך הספר Les Soeurs Vatard של ז'וריס-קרל הויסמנס כדוגמה אופיינית לסימבוליקת המוות של הנטורליזם:

"מכשפה זקנה בת חמישים, מוארכת ורזה, פּוֹעה לעבר הירח, ניצבת על שוקיה הכחושים [...] מבקעת את העור סביב עצמותיה עד שאלה הופכות לחודים"

מאפיינים נוספים של הנטורליזם הם דטרמיניזם וניתוק רגשי מהסיפור, שמתבטאים בניסיון של המחבר לשמור על טון הנחווה כ"אובייקטיבי". תחבולה נטורליסטית נפוצה היא לגרום לקורא לחשוב שגורלה של הדמות נקבע מראש ואין לה שום דבר לעשות בנידון, לעיתים בשילוב עם תפנית חדה בעלילה לקראת סוף היצירה. כמו כן, העלילה הנטורליסטית מעבירה לעיתים תכופות את התחושה שהטבע אדיש למאבק האנושי.

סופרים נטורליסטים עריכה

הסופר החשוב ביותר בזרם הנטורליסטי היה אמיל זולא, מי שכתב את "הרומן הניסיוני", הממוקד בכתיבה הנטורליסטית והשתמש בסגנון זה גם ביתר הרומנים שלו. ספרים צרפתיים נוספים, שהושפעו מסגנונו של זולא, היו גי דה מופסאן, ז'וריס-קרל הויסמנס והאחים גונקור.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נטורליזם בוויקישיתוף