ויקיפדיה

ז'יגמונד שבק

עיתונאי וסופר ילדים הונגרי-יהודי

ז'יגמונד שבק (במקור שטרנפלד,[1] בהונגרית: Sebők Zsigmond; שטורובו, 22 בספטמבר 1861 – בודפשט, 4 ביוני 1916)[1] [2] היה סופר, עיתונאי, קלאסיקן של ספרות הילדים ההונגרית, הוא יצר את הדמויות של מר מצקו (Maczkó) דמטר דרמגה, זבולון ודורקה, רוקה מיקשה, מלץ מישי שמותיו הבדויים הספרותיים היו: Lőrinczy György, Öreg Medve.

ז'יגמונד שבק
Sebők Zsigmond
לידה 22 בספטמבר 1861
שטורובו, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1916 (בגיל 54)
טרזווארוש (רובע 6), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Sternfeld Zsigmond עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
פסל של מר מצקו בפארק בבודה, שנוצר על ידי Gyula Maugsch בשנת 1934 והוצב בפארק בשנת 1970

ז'יגמונד שטרנפלד הוא בנם של הסוחר רז'ה שטרנפלד ושל מריה יאולוס (1837–1906).[3][4] את לימודיו התיכוניים השלים באסטרגום ובבית הספר התיכון ברז'ני דניאל בבודפשט. בשנת 1880 התקבל לאוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה כמועמד לתעודת הוראה ולהתמחות במדעים.[5] המשיכה שלו, לעומת זאת, לקחה אותו לקריירה של סופר ועיתונאי.

לאחר שעזב את לימודיו באוניברסיטה הפך בשנת 1882 לכותב מאמרים ביומון "פשטי הירלפ" (Pesti Hírlap). בשנת 1884 נסע לסגד ובמשך ארבע שנים היה כתב ב"יומן סגד" (Szegedi Napló). חיי המישור ההונגרי הגדול ועולם הנחלות המבודדות השאירו בו רושם עמוק שהשפעתם מורגשת גם ביצירתו הספרותית. בסגד, הוא התיידד עם לאיוש פושה, הדמות הפופולרית ביותר בספרות הילדים ההונגרית באותה תקופה.

ב-1887 חזר למערכת של פשטי הירלפ, וב-1892 הצטרף ל"יומן בודפשט" (Budapesti Hírlap). הוא כתב סקירות פרלמנטריות, תיאורים שונים וכראש מדור וטור כתב גם סיפורים קצרים, ביקורות ספרים ולעיתים קרובות גם מאמרי מערכת. בנוסף, בין 1889 לבין 1909, לאיוש פושה שיתף אותו בכתיבת עיתון הילדים "העיתון שלי" (Az Én Újságom), אך כתב גם בעיתונים נוספים (בעיקר תחת השם הבדוי Keve). הוא כתב ל"עיתון הערב" ולעיתון ההיתולי "קאקש מארטון" (Kakas Márton). משנת 1909 ערך את "החבר הטוב" (Jó Pajtás) ביחד עם אלק בנדק. הוא פרסם יותר מ-30 ספרי ילדים. היצירות המצליחות ביותר שלו היו סיפורי הדובים של "מר מצקו" (לימים השם התחלף ל"דמטר הנוהם" - Dörmögő Dömötör).

הוא נבחר כחבר במספר אגודות ספרותיות (אגודת פטפי, 1891; אגודת דוגוניץ' 1892; אגודת קישפלודי, 1904).

חייו הפרטיים עריכה

אשתו הייתה ארז'בט ראקושי (1874–1961), שנשא לאישה ב-10 באוקטובר 1895 בבודפשט.

ילדיהם:

  • אנדור אישטוואן שבק (1896–1985) היה מהנדס מכונות. אשתו, אירן היינל הייתה אמנית.[6]
  • קלרה אוגניה קרולינה שבק (1901–?). בעלה היה, גאבור גובאץ' (1891–1953), מורה.[7]
  • מגדולנה אנה מריה שבק (1904–?). בעלה היה ד"ר אלברט שובר (1900–1973) פקיד בנק.[8]

פעילותו עריכה

בסיפוריו מורגשתם של הסופרים השפעת מור יוקאי ושל קלמן מיקסאט. הוא החל לעסוק בספרות ילדים ונוער משנות ה-80 של המאה ה-19. שבק פרסם יותר משלושים ספרים לצעירים. יצירותיו המצליחות ביותר הן סיפורי "מר מצקו" (אדון דובי). מר מצקו המסורבל וקצת חסר המצפון צובר חוויות שונות בקרב האנשים כאשר דמותו משתנה ומתפתחת. מאוחר יותר הוא המשיך בהרפתקאותיו בתור דמטר דרמגה כלומר "דמטר הנוהם" (Dörmögő Dömötör).

יצירותיו עריכה

  • Alakok (elbeszélések) Szeged, 1887
  • Elbeszélések, Budapest, 1894
  • Mackó úr utazása és egyéb történetek, 1893
  • Lőrinczy György: Erzsébet királyné; Singer-Wolfner, Budapest, 1898 (Filléres könyvtár)
  • Petőfi, 1899
  • A kis mérnökök; Singer és Wolfner, Budapest, 1899 (Piros könyvek)
  • A két árvizes gyerek. Elbeszélés a magyar ifjúság számára; Singer és Wolfner, Budapest, 1901 (Piros könyvek)
  • Kossuth Lajos élete, 1902
  • Tarka mesék. Gyermekeknek, 1903
  • Városi cica falun (elbeszélések), 1903
  • Pusztai élet. Elbeszélések; Singer-Wolfner, Budapest, 1903 (Színes könyvek)
  • Maczkó úr utazásai / Maczkó úr a kiállításon / Maczkó úr az Alföldön / Maczkó úr a Tengeren; Singer-Wolfner, Budapest, 1903
  • Cserebogár úrfi a tengeren (mesék), 1904
  • Falusi cica Budapesten; Singer-Wolfner, Budapest, 1904 (Filléres könyvtár)
  • A gyöngyhuszár; Singer-Wolfner, Budapest, 1904 (Filléres könyvtár)
  • Pattogatott kukorica; Singer-Wolfner, Budapest, 1905 (Filléres könyvtár)
  • Utazás Tündérországba (mesék), 1905
  • Maczkó úr újabb utazásai / Maczkó úr a Balatonon / Maczkó úr Budapesten / Maczkó úr úton; Singer-Wolfner, Budapest, 1906
  • Kert alatt. Mesék és történetek; Singer-Wolfner, Budapest, 1907 (Apró emberek könyvtára)
  • Tilinkós Lajkó (mesék), 1907
  • A doktor úr (elbeszélések), 1907
  • Mackó úr szárazon és vízen, 1907
  • Mennek, mendegélnek... Mesék és történetek; Singer-Wolfner, Budapest, 1907
  • Bajcsányi de eadem és egyéb elbeszélések; Franklin Ny., Budapest, 1909
  • Hogyan ne beszéljenek a gyerekek; Singer-Wolfner, Budapest, 1910 (Filléres könyvtár)
  • Maczkó úr vendégei; Singer-Wolfner, Budapest, 1910 (Filléres könyvtár)
  • A hivatal és egyéb történetek; Lampel, Budapest, 1910 (Magyar könyvtár)
  • A bogarak háborúja, 1911
  • Csutora Jancsi kalandozásai a levegőben sok tarka-barka történettel. Gyermekek számára; Lampel, Bp., 1911
  • Dörmögő Dömötör az országban (regény), 1912
  • Dörmögő Dömötör utazása hegyen, völgyön meg a nagy ládával (regény), 1913
  • Kujon és Kaján és egyéb bohóságok; Lampel-Wodianer, Budapest, 1913
  • Színfoltok, 1914
  • Ifjúkor és néhány más elbeszélés; Franklin, Budapest, 1914
  • Dörmögő Dömötör újabb utazásai háborúban és békében; Franklin, Budapest, 1914
  • A milliomos fia. Történet egy nagy budapesti házból az ifjúság számára; Franklin, Budapest, 1917
  • Dörmögő Dömötör újabb utazásai a Királyhágón túl; Franklin, Budapest, 1918
  • Dörmögő Dömötör utazása a cserkészfiúkkal; Franklin, Budapest, 1920
  • Dörmögő Dömötör mint önkéntes. Dörmögő Dömötör az olasz harctéren; Franklin, Budapest, 1921
  • Az arany cipő. Az ifjúság számára; Franklin, Budapest, 1922
  • A báróné rokonai; Franklin, Budapest, 1925
  • Csutora Jancsi kalandozásai a levegőben. Sok tarka-barka történettel; Lampel, Budapest, 1926
  • Öreg Medve: Utazunk Budapestre. Tányértalpú koma újabb kalandjai; Singer és Wolfner, Budapest, 1934
  • Öreg Medve: Mufurc és Mickó. Tányértalpú komáék újabb kalandjai; Singer-Wolfner, Budapest, 1936
  • Dörmögő Dömötör és a labdarúgók; Móra, Budapest, 1958
  • Mackó úr utazásai. Mackó úr a Bakonyban, az Alföldön és a tengeren Meseregény a századforduló éveiből; átigazította Borbély Sándor; Bembo, Budapest, 1989
  • Mackó úr újabb utazásai Mackó úr a Balatonon, Budapesten és úton. Meseregény a századforduló éveiből; átigazította Borbély Sándor; Bembo, Budapest, 1990
  • Mackó úr újra úton. Meseregény a századforduló éveiből; átigazította Szőcs Zsóka; Bembo, Budapest, 1991
  • Mackó úr a hullámok hátán; Magyar Ház, Budapest, 2009 (Magyar Ház könyvek)
  • A kis hercegkisasszony és más mesék. Olvasásra és felolvasásra Sebők Zsigmond meséi; Cahs, Debrecen, 2012

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

 
כריכת אחד מספרי הסיפורים שלו

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ז'יגמונד שבק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 28324/1881. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1881. év 18. oldal 37. sor
  2. ^ "Gyászjelentése (1916)".
  3. ^ "Sternfeld Rezsőné halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 449/1906. folyószáma alatt".
  4. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése az esztergomi neológ izraelita hitközség házassági akv. 44/1859. folyószáma alatt".
  5. ^ Más forrás szerint jogásznak készült – mirarcképcs
  6. ^ "Sebők Andor házasságkötési bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári házassági akv. 60/1931. folyószáma alatt".
  7. ^ "Sebők Klára házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 777/1926. folyószáma alatt".
  8. ^ "Sebők Magdolna házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 245/1926. folyószáma alatt".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27יגמונד_שבק&oldid=37797808"