זוויאהל
זוויאהל (אוקראינית: Звягель; יידיש: זוועהיל) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה. אוכלוסייתה מונה 55086 איש (2022)[1]. העיר נמצאת במקום התנקזות הנהר סמולקה לסלוץ', כ־217 קילומטר מערבית לקייב על 2 דרכים מרכזיות. העיר ידועה כמרכז יהודי חשוב, וכמרכז חסידי חשוב, על שמה הקודם של העיר נקראת חסידות זוועהיל.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 ז'יטומיר | ||
| תאריך ייסוד | 1257 | ||
| שטח | 26 קמ"ר | ||
| גובה | 218 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 55,463 (נכון ל־2021) | ||
| ‑ צפיפות | 2,094 נפש לקמ"ר (2004) | ||
| קואורדינטות | 50°35′N 27°38′E / 50.583°N 27.633°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| https://info.nvrada.gov.ua/ | |||
  | |||
היסטוריהעריכה
האזכור הראשון של העיר בשנת 1256, בדברי הימים של נסיכות גליציה-ווהלין בשם "ווזוויאהל" (Возвягель) לאחר מכן זוויאהל (Звягель); ביידיש שם זה נכתב זוועהיל. שנה לאחר מכן הנסיך דניאיל מגליציה שרף את העיר לאחר שתושביו סירבו להיכנע לו. מאז הפכה העיר לכפר קטן. ב־1280 הוא נכבש על ידי המונגולים. המקום נותר בחורבותיו עד שבשנת 1507 בנה במקום הנסיך קונסטנטין מאוסטרוה מבצר. מסביב למבצר התחילה להתפתח עיר חדשה. ב־1620 היו בעיר 5 רחובות ו־403 בתים. העיר נפגעה מאוד במרד בוגדן חמלניצקי ב־1648-49. ב־1740 הוקם בית הכנסת הגדול. ב־1793 בחלוקת פולין השלישית הפכה העיר לחלק מהאימפריה הרוסית. ב־1795 שם העיר שונה לנובוהרד-וולינסקי.
בין 1795 ל-1804 שימשה כמרכז החבל (גוברניה) ווהלין. ב־1804 המרכז עבר לז'יטומיר. בערך משנות ה'תק"ן (1790) ייסד בה הרב משה גולדמן מרכז חסידי שהתקיים במשך דורות, עד שצאצאיו עלו ארצה. בשנת 1903 הועברה לעיר ישיבת "אור תורה", בה למדו 70 תלמידים, עם מייסדה וראשה הרב יואל שורין ("העילוי מפולטבה"), לאחר שבברז'ניצה (בה נוסדה בשנת 1896) הייתה שרפה גדולה שפגעה קשות ביהודים. בשנת 1915 מנתה אוכלוסיית העיר 22,809 תושבים, כאשר כמחצית מתושביה היו יהודים. העיר נפגעה קשות במלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1922 היו בה רק 12,858 תושבים. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בקיץ 1919, נערך פוגרום רחב ממדים בו נרצחו כ-1,000 יהודים.
העיר ידעה התפתחות מואצת בשנות השלטון הקומוניסטי הראשונות. היא שינתה את צורתה עד לבלי הכר מעיירה יהודית-פולנית טיפוסית לעיר סובייטית עם בסיסים צבאיים. בשנת 1939 הוחל בסלילת כביש קייב-לבוב שעבר דרך העיר. העיר נפגעה קשות במלחמת העולם השנייה. רוב בנייניה, כולל בית הכנסת הגדול, נהרסו. בית הקברות היהודי נהרס אף הוא, ומצבותיו שימשו לבניית כביש. הבתים מעץ נשרפו כליל. ב-23 בספטמבר 1941 ירו הגרמנים בקרוב ל-4,000 מיהודי העיר ביער סמוך. לאחר מכן, רוכזו יתר יהודי העיר בגטו שהוקם בה, בו נרצחו במספר אקציות ביערות הסביבה. בשנת 1945 הוחל בשיקום העיר.
לאחרונה[דרושה הבהרה] שם העיר השתנה חזרה לזוויאהל.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של זוויאהל- ספר יזכור לקהילת נובוגרד וולינסק (זוויהיל), בספריית העיר ניו יורק
- נובוגרד וולינסק (זוויהיל) ((Novograd Volynskiy (Zviahel), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), נובוגרד-וולינסקי (זוויאגל), אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1552–1553), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- זוויאהל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
