זולטאן טילדי
זולטאן טילדי (בהונגרית: Tildy Zoltán; 18 בנובמבר 1889 – 3 באוגוסט 1961) היה ראש ממשלת הונגריה מטעם מפלגת האיכרים הזעירים בין נובמבר 1945 לפברואר 1946, ונשיאה הראשון של הונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה מפברואר 1946 למשך שנתיים וחצי. היה גם חבר בממשלתו של אימרה נאג' בימי המרד ההונגרי בשנת 1956.
לידה |
18 בנובמבר 1889 לושנץ, סלובקיה |
---|---|
פטירה |
3 באוגוסט 1961 (בגיל 71) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
השכלה | Pápa Reformed Theological Seminary (1910) |
תפקיד |
|
מפלגה | מפלגת האיכרים הזעירים |
השקפה דתית | קלוויניזם |
בן או בת זוג | Erzsébet Gyenis (14 באוקטובר 1914–4 באוגוסט 1961) |
מספר צאצאים | 3 |
ביוגרפיה
עריכהטילדי נולד בעיירה לושנץ (כיום בסלובקיה) למשפחה ממוצא הונגרי, בעלת מעמד בשלטון המקומי. טילדי היה פרוטנסטנטי, ועל כן השתייך למיעוט בהונגריה, שבה כ-90% מהנוצרים היו קתולים. בצעירותו התעניין בתאולוגיה, ולמד תאולוגיה הן בהונגריה והן בבלפסט, מכיוון שלא הייתה מכללה פרוטסטנטית בהונגריה. הוא שימש ככומר בכנסייה פרוטסטנטית בעיירה קטנה בהונגריה ובשנת 1921 עבר לכהן בעיירה סאגהאלום שבמחוז בקש, בה רוב התושבים היו פרוטסטנטים. בסאגהאלום ערך כתב עת פרוטסטנטי בשם "המשפחה הנוצרית"[1]. בשנת 1929 הצטרף ל"מפלגת האיכרים הזעירים", והיה לסגנו של מנהיג המפלגה.
הוא נבחר לפרלמנט ההונגרי בשנת 1936 ולאחר מכן נבחר שוב בשנת 1939. במסגרת פעילותו קרא לעוצר הונגריה, מיקלוש הורטי, לנסות ולהוציא את הונגריה מן הברית עם אדולף היטלר במלחמת העולם השנייה. משכבשו הגרמנים את הונגריה במרץ 1944 ירד טילדי למחתרת. לאחר שנכבשה הונגריה בידי ברית המועצות, שב טילדי לפעילות גלויה והפך למנהיגה של מפלגת האיכרים הזעירים[2]. בממשלת הקואליציה הזמנית שהוקמה, בהשתתפות הקומוניסטים, ובהשתתפות טילדי, החלה פעולת שיקומה של הונגריה, אשר סבלה מהרס רב במהלך המלחמה. התשתית חודשה, ואספקת המזון הסדירה חודשה אף היא. האינפלציה הודברה, והחלה פעולה לקראת רפורמה אגררית, וחלוקת האחוזות הגדולות בין האיכרים היושבים עליהן.
בבחירות לפרלמנט ההונגרי בנובמבר 1945 (אנ') קיבלה מפלגתו של טילדי רוב מוחץ של 57%, בעוד שהמפלגה הקומוניסטית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית קיבלו 17% כל אחת. השלטונות הרוסיים מנעו מטילדי לשלוט באמצעות הרוב הפרלמנטרי וכפו עליו את המשך הפעולה באמצעות ממשלת קואליציה ביחד עם הקומוניסטים[3]. אחת הפעולות הראשונות של הממשלה הייתה קביעת חוקה להונגריה, במסגרתה הייתה הונגריה לרפובליקה לקראת סוף ינואר 1946[4]. בפברואר 1946 הושבע טילדי כנשיא הונגריה, ונאלץ לראות כיצד הקומוניסטים דוחקים את שאר השותפות הקואליציוניות, ומשתלטים על המדינה.
טילדי שימש כנשיא הונגריה עד 30 ביולי 1948, כאשר נאלץ לפרוש לאחר שעלו כנגד חתנו האשמות בשחיתות ובגידה[5]. היה זה צעד נוסף בדרכם של הקומוניסטים לשלטון האבסולוטי במדינה. טילדי הושם במאסר בית[6], בו שהה עד 1 במאי 1956. מותו של סטלין ב-1953 הביא לערעור המשטר הקומוניסטי בהונגריה. הסטאליניסט מתיאש ראקושי, יורשו של טילדי, אשר שלט בהונגריה ללא מצרים, נאלץ להתפטר, ובמקומו עלה לשלטון אימרה נאג', רפורמיסט, אשר הוביל את הונגריה אל מה שנראה כהליך של דמוקרטיזציה ועצמאות מדינית. בסוף אוקטובר 1956 הקים נאג' ממשלה, אליה צירף גם את נציגי החקלאים הזעירים, לרבות טילדי. ממשלה זו הכריזה על החזרת הדמוקרטיה, ועל פרישה מברית ורשה. לאחר נקיטת צעדים אלו לא יכלה עוד ברית המועצות להישאר בלתי מעורבת, ופלישת כוחות ברית המועצות להונגריה הביאה לאירועי המרד בהונגריה. המורדים דוכאו באכזריות, נאג' הוצא להורג, והרודן יאנוש קאדאר הושלט על המדינה למשך שלושים השנה הבאות.
רבים ממנהיגי מרידת 1956 נשפטו והוצאו להורג בשנים הבאות. טילדי נדון ב-15 ביוני 1958 לחמש שנות מאסר[7]. באפריל 1959 הומתק עונשו בשל "חרטתו" וגילו המתקדם[8]. הוא חי בבידוד עוד מספר חודשים לאחר מכן ומת באוגוסט 1961[9][10][11].
קישורים חיצוניים
עריכה- זולטאן טילדי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- זולטאן טילדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ זולטן טילדי, דבר, 19 במרץ 1946
- ^ פרנץ נוג', כיצד חטפו הרוסים את ממשלתי?, הַבֹּקֶר, 28 בנובמבר 1947
- ^ טילדי יעמוד בראש ממשלת הונגריה, משמר, 9 בנובמבר 1945
- ^ ברגע האחרון, הַבֹּקֶר, 25 בינואר 1946
- ^ התפטר זולטן טילדי, נשיא הונגריה, הַבֹּקֶר, 1 באוגוסט 1948
- ^ המרד בהונגריה, שערים, 28 באוקטובר 1956
- ^ הזדעזעות לחיסול נוג' וחבריו, דבר, 18 ביוני 1958
- ^ טילדי שוחרר, הַבֹּקֶר, 3 באפריל 1959
- ^ מברקים בקיצור, על המשמר, 4 באוגוסט 1961
- ^ זולטאן נילדי, למרחב, 4 באוגוסט 1961
- ^ Zoltán Tildy, Heads of States and Governments Since 1945, page 364