זיוה קונדה
זיוה קונדה (13 ביוני 1955 – 24 בפברואר 2004) הייתה פסיכולוגית חברתית ופרופסור ישראלית באוניברסיטת ווטרלו.[1] קונדה ידועה בעבודתה בקוגניציה חברתית ובחשיבה מונעת. מאמרה המכונן המקרה של חשיבה מונעת (באנגלית The Case for Motivated Reasoning),[2] שפורסם ב-Psychological Bulletin ב-1990, זכה לאחר מותה בפרס ההשפעה המדעית מהאגודה לפסיכולוגיה חברתית ניסויית.[3] קונדה כתבה את הספר קוגניציה חברתית: מציאת הגיון באנשים (באנגלית: Social Cognition: Making Sense of People).
ביוגרפיה
עריכהזיוה קונדה נולדה בתל אביב.[4] הוריה היו מאאודטסהורן, עיירה קטנה בדרום אפריקה. הם היגרו מאזורים שונים של אירופה לאודטהורן כדי למצוא מקום מקלט מרדיפות היהודים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה.[4] באוטוביוגרפיה של קונדה היא משתפת ברקע של הוריה, ברקע של הוריהם ובילדותה המוקדמת.[4] בשנת 2004, קונדה מתה מסרטן. היא הותירה אחריה את בעלה פול תאגארד, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת ווטרלו, ושני בנים.[5]
קריירה אקדמית
עריכהקונדה קיבלה את התואר הראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בשנת 1978, ואת הדוקטורט ותואר ה-M.A בפסיכולוגיה בשנת 1985 באוניברסיטת מישיגן.[1] מיד לאחר סיום הדוקטורט שלה, מונתה לעוזרת פרופסור באוניברסיטת פרינסטון במחלקה לפסיכולוגיה. ב-1992 עברה קונדה לווטרלו, אונטריו, שם הייתה פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ווטרלו.[1] ב-1997 היא הפכה לפרופסור מן המניין.[1] הפרופיל של קונדה ברשת הפסיכולוגיה החברתית מתוחזק באופן פעיל על ידי הפסיכולוג החברתי סקוט פלוס, על מנת לספק מקור מידע למתעניינים בעבודתה של קונדה.[6]
מחקרים ופרסומים
עריכהחשיבה מונעת
עריכהמאמרה של קונדה משנת 1990, המקרה של חשיבה מונעת,[2] מתווה מערך מקיף של מחקרים ותיאוריות המספקים ראיות לכך שהמוטיבציות לקבלת תוצאה רצויה משפיעות על תהליך החשיבה, כולל על היווצרות רשמים, אמונות ועמדות של האדם, הערכת ראיות וקבלת החלטות. קונדה עושה הבחנה בין שתי קטגוריות עיקריות של התופעה: חשיבה מונעת מכוונת-דיוק וחשיבה מונעת מכוונת-מטרה:
חשיבה מונעת מכוונת דיוק- קונדה מספקת ראיות התומכות בחשיבה מכוונת דיוק. בתהליך חשיבה מסוג זה אנשים משקיעים מאמץ קוגניטיבי רב יותר. השימוש בתהליך החשיבה זה קיים כשיש לאנשים מוטיבציה לדייק בבואם לפסוק, כגון כאשר הם מצפים להיות במצב בו הם מוערכים, כשעליהם להצדיק את החלטתם בפני אחרים, כשהם צפויים לפרסם את עמדתם בפומבי, או כאשר החלטותיהם משפיעות על חייו של אדם אחר. אנשים שמונעים על ידי דיוק צורכים יותר זמן בלקיחה בחשבון ושקילת מידע רלוונטי ומסתמכים פחות על קיצורי דרך קוגניטיביים ואסטרטגיות כגון כללים היוריסטים.
חשיבה מונעת מכוונת מטרה- קונדה ממקדת את רוב הראיות לחשיבה מונעת בהנמקה מכוונת או מכוונת מטרה, שבה תהליכים קוגניטיביים המשמשים להצדקת היגיון או שיפוט, מוטים על ידי המוטיבציה להגיע למסקנה רצויה. קונדה כותבת שמטרות כיווניות "משפיעות על ההיגיון בכך שהן משפיעות על המידע שיילקח בחשבון בתהליך החשיבה". היא מציגה מחקר המצביע על האופן שבו מטרות כיווניות עשויות להטות שלושה תהליכי חשיבה קוגניטיביים:
- גישה ובנייה של אמונות לגבי העצמי, אנשים אחרים ואירועים. קונדה שמה דגש על ההשפעות של מוטיבציה, על חיפוש הזיכרון אחר אמונות קיימות מראש, ועל ידיעה עצמית כקשורה לגישה רצויה לגבי עצמך, אחרים ואירועים או משימות. דוגמאות: המוטיבציה להפחית דיסוננס קוגניטיבי, תוצאה רצויה שתלויה בדרך כלשהי באדם אחר (כלומר, תלות בתוצאה), והכדאיות לתוצאה מסוימת של אירוע כלשהו (למשל של משחק ספורטיבי).
- שימוש בכללים להסקת מסקנות. קונדה מתייחסת למחקרים המצביעים על התופעה בה כשמטרתם של אנשים היא בכיוון מסוים זה יכול להוביל אותם להשתמש בכלים היוריסטיקים סטטיסטים מסוימים כדי לתמוך בדעתם. דוגמה לשימוש כלים היוריסטים היא שימוש של אנשים במידע על שיערוך הבסיס או כלל הייצוגיות בתהליך החשיבה, כאשר הוא מתיישר עם המטרה המכוונת או השיפוט הרצוי של האדם.
- הערכת ראיות מדעיות על ידי הטיית הבחירה של אמונות וכללים כאחד. קונדה מספקת ראיות כדי להדגים כיצד הרצון של אנשים להאמין או לא להאמין למידע מדעי, משפיע על הגיוס של אמונות קודמות ועל מסקנות לגבי המידע. לדוגמה, כאשר הראיות המדעיות מצביעות על כך שהתנהגות אינה בריאה, מי שעוסק בהתנהגות זו יראה את המידע הזה כפחות אמין יחסית למי שלא עוסק בה.
קונדה מגיעה במחקרה למסקנה שכאשר בני אדם מונעים לכיוון מסקנה או תוצאה מסוימת, הם מרגישים מחויבים לבנות לה הצדקה, ולשם כך הם מתייחסים רק לתת-קבוצה מוטה של אמונות וכללים רלוונטיים כדי להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתם.
בשנת 1999, קונדה כתבה את ספר הלימוד קוגניציה חברתית: מציאת הגיון באנשים, אחד הספרים שבהם היא ידועה. בספר זה, קונדה מתחילה בתיאור תמונה של היווצרות הפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה הקוגניטיבית. לפני התבלטותם של תחומים אלה, הפסיכולוגיה נשלטה על ידי פסיכולוגיה התנהגותית שהתמקדה בחקר התנהגות אנושית נצפית בלבד. הקופסה השחורה של BF Skinner מסגרה כל התרחשות פנימית של המוח האנושי כחידה שאין דרך לחקור אותה. עם זאת, קונדה מדגישה בספר כיצד, עם עליית חקר הקוגניציה בשנות ה-50 ואילך, עקב הגידול בכלי מחקר טכנולוגיים (fMRI, EEG וכולי), מדענים קוגניטיביים החלו לשבור את המחסומים להבנת הקוגניציה האנושית. קונדה מכסה נושאים רבים בספר, החל מסטריאוטיפים והשפעות רגשיות על קוגניציה וכלה בשיפוטים והתנהגות. היא מציינת כי נושא הקוגניציה החברתית, הייחודי בכך שרוב בני האדם מקיימים אינטראקציה עם בני אדם אחרים ולכן יש להם התנסויות אישיות רבות עם תחום המחקר הזה, אוסף הנחות רבות מ"הדיוטות" ופסיכולוגים כאחד. לכן קונדה מדגישה לא רק מהן התיאוריות של קוגניציה חברתית, אלא גם כיצד פותחו התיאוריות ומציגה ממצאים האמפיריים כדי להדגיש את יעילות התחום.
קונדה כתבה כסקירה כללית של המחקר שלה:
קו אחד בעבודתי בוחן כיצד סטריאוטיפים מופעלים, משתנים וכיצד נעשה בהם שימוש. באילו נסיבות, למשל, יעלו בראש הסטריאוטיפים בנוגע לקבוצה אתנית או תעסוקתית כאשר אדם מקיים אינטראקציה עם חבר מקבוצות אלו? כיצד התנהגותו של אדם תשפיע על הסטריאוטיפים הרלוונטיים לאותו אדם ושעולים במודעות? באילו נסיבות ישפיעו סטריאוטיפים רלוונטיים על הערכתו של אדם? קו נוסף בעבודתי בוחן כיצד אנשים מצטיינים משפיעים על תפיסת העצמי של אנשים ועל המוטיבציה שלהם. מתי כוכב-על יביא להשראה ולשיפור עצמי, ומתי יוביל לייאוש ולהוצאת הרוח מהמפרשים?[6]
ההבנה ההקשרית הזו של האופן שבו אנשים יוצרים סטריאוטיפים הוסיפה מימד חדש לגוף העבודה הזה. באופן ספציפי, עבודתה של קונדה עם סטיבן ספנסר בחנה היבטים זמניים של סטריאוטיפים, במאמרם מתי סטראוטיפים עולים לתודעה ומתי הם משפיעים על השיפוט?.[7] הם מצאו שכאשר מישהו מתקשר עם אדם אחר בקבוצה סטריאוטיפית, אותו אדם לא חושב תמיד על הסטריאוטיפ של הקבוצה. כשאנשים כן חושבים על הסטריאוטיפ, הוא לא תמיד משחק תפקיד בעיצוב תפיסתם. קונדה מצאה גם שכאשר סטריאוטיפים משתנים, זה קורה בדרך כלל בהדרגה או באמצעות חשיבה סיבתית.[8]
מוֹרֶשֶׁת
עריכהעבודתה המכוננת של קונדה על חשיבה מונעת השפיעה על מספר תחומים של חקר תקשורת כולל: מסגור מדיה,[9][10] תקשורת סיכונים,[11][12][13] דעת קהל,[10][14] תקשורת פוליטית,[15][16][14][17] מידע מוטעה,[15] השפעות של מדיה חברתית,[17][16] תקשורת מדעית,[15][13][14][10] ותקשורת לשינויי אקלים.[14]
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 "Kunda CV" (PDF).
- ^ 1 2 Kunda, Ziva (1990). "The Case for Motivated Reasoning" (PDF). Psychological Bulletin. 108 (3): 480–498. doi:10.1037/0033-2909.108.3.480. PMID 2270237.
- ^ "Society of Experimental Social Psychology". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Kunda Autobiography".
- ^ "Psychology professor is mourned". נבדק ב-2008-08-19.
- ^ 1 2 "Kunda's profile on Social Psychology Network".
- ^ "When Do Stereotypes Come to Mind and When Do They Color Judgment?" (PDF).
- ^ "Forming Impressions from Stereotypes, Traits, and Behaviors" (PDF).
- ^ Druckman, James N. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Scheufele, Dietram A. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Klein, William M P. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ferrer, Rebecca. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Brossard, Dominique. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 Nisbet, Erik. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Emily, Vraga. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Edgerly, Stephanie. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Wojcieszak, Magdalena. "Google Scholar". נבדק ב-14 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה)