זכויות להט"ב במולדובה

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במולדובה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שאינם נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים וסיסג'נדרים. פעילות הומוסקסואלית חוקית במדינה מאז 1991, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים.

זכויות להט"ב במולדובה מולדובהמולדובה
מולדובה (ירוק), טרנסניסטריה (ירוק בהיר)
מולדובה (ירוק), טרנסניסטריה (ירוק בהיר)
מעמד בחוק חוקי מאז 1995
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר (נדרש אבחון פסיכיאטרי)
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים מורשים לשרת
הגנה מפני אפליה ישנו איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה מאז 2013, ובמדיה מאז 2019
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית, בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 1994
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

מאז התפרקות ברית המועצות, מולדובה הוגדרה יותר ויותר תחת השפעת הכנסייה הנוצרית האורתודוקסית. כתוצאה מכך, היא כללה הפרות של זכויות אדם על רקעים דתיים בהן חופש ההתאגדות וחופש הביטוי.[1] מצעד הגאווה הראשון של מולדובה נערך בשנת 2002. אולם מאז, מצעדי הגאווה נתקלו בהתנגדות עזה מצד הרשויות ומנהיגי דת, ולעיתים קרובות בוטלו או נאסרו בשל חששות בטיחות. עם זאת, מהדורת מצעד 2018 התקיימה באופן מוצלח בבירה קישינב, בעוד פקידי משטרה הגנו על המשתתפים מפני אלימות קבוצות אורתודוקסיות אלימות.

החברה המולדובנית נותרה שמרנית מבחינה חברתית בעוד רובה מוגדרת בגיל מבוגר, אשר כתוצאה מכך אפליה ואלימות כלפי חברי קהילת הלהט"ב הן שכיחות. בשנת 2018, ארגון הלהט"ב האירופי, "ILGA-Europe" דירג את מולדובה במקום ה-43 מתוך 49 מדינות באירופה בכל הנוגע לחקיקה למען זכויות להט"ב בעוד מיקומה שופר משש שנים קודם לכן, כאשר דורגה במקום האחרון.[2] בשנת 2021, עלתה למיקום ה-36.[3]

מעמד בחוק עריכה

 עמוד ראשי
ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר

במסגרת ברית המועצות, הקוד הפלילי אסר על פעילות הומוסקסואלית עם עונש מאסר של כ-5 שנים. מילים כגון הומוסקסואליות או גיי לא היו נוכחות בשום קוד סובייטי ומערכת המשפט הסובייטית השתמשה במונח "סדום" בעת העמדות לדין בנושא.

בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.

לאחר התפרקות ברית המועצות וקבלת עצמאותה של מולדובה באוגוסט 1991, מאז 1995, הומוסקסואליות בין מבוגרים בהסכמה הועברה אי-הפללה והוגדרה כחוקית בעוד משרד הבריאות הודיע במכתב רשמי כי הומוסקסואליות אינה נחשבת למחלה עוד.[4] בספטמבר 2002 הונהגו חוקים חדשים המשווים את גיל ההסכמה בין זוגות חד מיניים לזוגות הטרוסקסואלים - 18 שנים.

הכרה במערכות יחסים חד מיניות עריכה

מולדובה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות).

לצד אי הכרתה של מולדובה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה המגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 1994.

הגנה מפני אפליה עריכה

במשך תקופה ארוכה, קואליציה גדולה של ארגוני זכויות אדם, בהם "GenderDoc-M", הפעילו לחץ אזרחי על ממשלת מולדובה ליישום חקיקה נגד אפליה בהתאם לסטנדרטים האירופיים, שתכלול איסור אפליה על בסיס נטייה מינית.

חוק האוסר על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה אומץ על ידי הפרלמנט המולדובי ב-25 במאי 2012, ונחתם על ידי הנשיא ניקולאיה טימופטי ב-28 במאי 2012. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.

ב-1 בינואר 2019 נכנס לתוקפו "חוק התעמולה התקשורתית" האוסר על "הפצת תוכניות טלוויזיה רוסיות בנושאי חדשות, ניתוח, פוליטיקה וצבא" אשר מכיל סעיף האוסר על שידורי תקשורת המפלות על בסיס נטייה המינית. סעיף 11 לחוק קובע כי "אסור על תוכניות אודיו-ויזואליות להפיץ הסתה, קידום או הצדקה של שנאה גזעית, שנאת זרים, אנטישמיות או צורות אחרות של שנאה המושתתות על חוסר סובלנות או אפליה על בסיס מין, גזע, לאום, דת, מוגבלות או נטייה מינית".[5][6]

זהות מגדרית עריכה

טרנסג'נדרים רשאים לשנות את שמם ומגדרם החוקיים במסמכים רשמיים במולדובה, אך נדרשים לקבלת אבחון פסיכיאטרי המאשר את ה-"טרנסג'נדריות" שלהם לשם כך.[7]

תנאי מחיה עריכה

במולדובה קהילת הלהט"ב מוגדרת כקטנה אך תוססת ופתוחה. מועדון הלהט"ב הראשון של קישינב, "Jaguar Dance and Music Club", נפתח בשנת 2009. מצעד הגאווה הראשון של המדינה נערך באפריל 2002 עד שנת 2007 בה נאסר בטענה כי הומוסקסואליות "מערערת את ערכי הנצרות של מולדובה". ב-11 במאי 2008, המשטרה והרשויות עמדו כנגד מצעד הגאווה בקישינב שנמנע על ידי המונים שהקיפו, הפחידו ותקפו את משתתפי המצעד. ראש עיריית קישינב, דורין קירטואקה, אשר החזיק בסיסמת הקמפיין שלו במהלך הבחירות לראשות העיר "ראש עיר צעיר, צוות ליברלי, בירת אירופה", אסר על המצעד ערב קודם לכן.[8] האיסור על קיומו עורר פגיעה בחופש האספה אשר הובילה לביקורות ודאגה בינלאומיות, כולל משר החוץ הבריטי, דייוויד מיליבנד.[9][10]

חברת הפרלמנט האירופי לשעבר, מרייה קורנליסן, נואמת במצעד הגאווה בבירת מולדובה, קישינב בשנת 2013

פסק הדין של באצ'קובסקי ואחרים נגד פולין במאי 2007 היה מקרה בולט, בו פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) כי בעודו אוסר על קיום מצעדי גאווה שלווים בין השנים 2004–2005 (אף על פי שהתקיים למרות איסורו בשנת 2005), ראש עיריית ורשה, לך קצ'ינסקי, הפר שלושה סעיפים של האמנה האירופית לזכויות אדם: סעיף 11 הנוגע לחופש האספה, סעיף 13 העוסק בזכות ערעור וסעיף 14 המחייב חוקים נגד אפליה. בשנת 2012 קבע בית הדין כי רשויות מולדובה הפרו את זכויות אדם באמנה בכך שביטלו את האירוע בשנת 2008.[8] במאי 2017 ארגנו פעילי להט"ב מצעד שליו במקביל לציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה. גורמים במשטרה ביטלו את האירוע זמן קצר לאחר תחילתו, בגלל חששות בטיחותיים משום שקבוצות אורתודוקסיות פונדמנטליסטיות החלו לתקוף את משתתפיו.[11] נשיא המדינה, איגור דודון תמך בהתקפות ואמר כי, "מעולם לא הבטחתי להיות נשיא עבור ההומואים, הם היו צריכים לבחור בנשיא משלהם". הוא גם פגש באופן אישי את קבוצת הרדיקלים ובירך אותם. עם זאת, כ-450 אנשים השתתפו במצעד, שהיה מספר שיא של משתתפיו באותה תקופה.[12]

במאי 2018 ארגנו בהצלחה פעילי להט"ב את המצעד ה-17. המשטרה הגנה על המשתתפים מפני רדיקלים, והשתמשה בגז מדמיע כדי להדוף אותם. הנשיא דודון בירך שוב את המפגינים הקיצונים והפגנת אלימותם כלפי המצעד.[13] עם זאת, קיום המצעד זכה לתמיכה משגרירויות רבות בהן: ארגנטינה, בלגיה, קנדה, צ'כיה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, לטביה, ליטא, הולנד, נורווגיה, פורטוגל, סלובניה, ספרד, שוודיה, שווייץ, הממלכה המאוחדת וארצות הברית.[14]

הומופוביה עריכה

ביוני 2011 ניצלה מולדובה את מושבה במועצת זכויות האדם של האו"ם כדי להצביע נגד ההחלטה המוצלחת הראשונה של האו"ם המגנה אפליה ואלימות כלפי להט"ב על בסיס נטייתם המינית וזהותם המגדרית.[15]

סקוט לייבלי, מתנגד מולדובני נמרץ לזכויות להט"ב, קשר נטייה הומוסקסואלית לבין רצח העם ברואנדה והשואה, וביקר במולדובה בשנת 2010 כדי להתנגד לחוק נגד אפליה בתעסוקה על בסיס נטייה מינית. הצעת החוק עברה בוועדה פעמיים לפני שנעצרה בעקבות התנגדות מפלגת הקומוניסטים שהציגה את ביקורו של לייבלי כסיבה להתנגדותה. אולם, הצעת החוק אושרה בשנת 2012.

מאז 2012, מספר ערים חוקקו איסורים על "תעמולה הומוסקסואלית" אשר הוגדרו כ-"סמליים" בעוד אינם כללו סוגים של סנקציות מנהליות או קנסות בהן:

  • בלץ - נחקק ב-23 בפברואר 2012,[16] ובוטל ב-28 בפברואר 2013.[17]
  • דרוקיה - נחקק ב-27 במרץ 2012.
  • קאחול - נחקק ב-29 במרץ 2012.
  • צ'אדר לונגה - נחקק ב-10 באפריל 2012.
  • גלודן - בוטל לאחר מכן.
  • רשקאן - בוטל לאחר מכן.
  • סורוקה.

איסורים דומים נחקקו גם במחוזות הבאים:

  • מחוז אניני נוי - נחקק ב-1 במרץ 2012.
  • מחוז בסרביה.
  • מחוז פלשט.

איסורים דומים נחקקו על ידי הכפרים הבאים של מחוז פלסטי:

  • בוקאן - בוטל לאחר מכן.
  • קטריש - בוטל ב-22 בפברואר 2012.
  • חיליוץ.
  • פרליצה.

ב-30 באפריל 2013 אישר הפרלמנט של גגאוזיה הצעת חוק לאסור "תעמולה" של הומוסקסואליות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות כגון נישואים חד-מיניים ואימוץ על ידי זוגות חד מיניים. הצעת החוק לא כללה כל סוג של עיצומים מנהליים או קנסות אך חלק מהוראותיה אסרו על כל פעילות ארגון הקשור ללהט"ב באזור. הוראה נוספת נועדה לאסור על כל מועדונים הקשורים ללהט"ב ומוסדות בידור. ב-20 ביוני 2013 נפסלו הוראות אלה על ידי החלטת בית המשפט, שקבע כי חוקים אלה פוגעים בחופש הביטוי וזכויות אדם.

ב-23 במאי 2013, למרות חוק נגד האפליה המונע אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה, הפרלמנט של מולדובה העביר הצעת חוק האוסרת על תעמולה של זנות, פדופיליה ו-"כל מערכת יחסים אחרת מאשר אלה הקשורים לנישואין ומשפחה" בהתאם. הצעת החוק כוללת גם קנסות. ההצעה נחתמה ב-5 ביולי 2013 ונכנסה לתוקף ב-12 ביולי 2013. החוק לא אסר במפורש "תעמולה" של הומוסקסואליות, אך ניתן היה לפרש זאת ככזה על ידי שופטים.[18][19] עם זאת, ב-11 באוקטובר 2013 אישר הפרלמנט הצעת חוק שנועדה להסיר את התוכן אשר יכול היה להתפרש כאיסור על "תעמולה הומוסקסואלית".[20][21]

במאי 2019, עורכת דין לזכויות אדם המייצגת את ארגון הלהט"ב היחיד במולדובה, "GENDER-DOC" הייתה קורבן של פיגועי הצתה בעוד כי מצאה את מכוניתה נשרפת מחוץ למשרדה במרכז קישינב על ידי תוקף לא ידוע. היא דיווחה למשטרה על הפיגוע שלדבריה סירבה לחקור את האירוע כי לא ראתה את הנזק כ-"משמעותי".[22][23]

טבלת סיכום עריכה

פעילות הומוסקסואלית חוקית   (מאז 1991)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים   (מאז 1991)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה   (מאז 2013)
חוקים נגד אפליה במדיה   (מאז 2019)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים   (מאז 2023)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה)   (מאז 2023)
נישואים חד מיניים   (איסור חוקתי מאז 1994)
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים)  
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים  
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים  
לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא  
זכות לשינוי מגדר בחוק   (נדרש אבחון פסיכיאטרי)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות  
טיפולי המרה אסורים בחוק  
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים  
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם  

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Bureau of Public Affairs Department Of State. The Office of Electronic Information, Moldova, 2001-2009.state.gov, ‏2007-03-06 (באנגלית)
  2. ^ Daisy Sindelar, Of All Places, Is Moldova Leading on Gay Rights?, The Atlantic, ‏2013-04-09 (באנגלית)
  3. ^ Country Ranking | Rainbow Europe, rainbow-europe.org
  4. ^ Comming OUT RO, GENDERDOC-M, ‏2017-02-20 (ברומנית)
  5. ^ Codul serviciilor media audiovizuale al Republicii Moldova, lex.justice.md
  6. ^ Moldovan Parliament Speaker Passes Law Against Russian Propaganda, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  7. ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
  8. ^ 1 2 Daisy Sindelar, Of All Places, Is Moldova Leading on Gay Rights?, The Atlantic, ‏2013-04-09 (באנגלית)
  9. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-10-12
  10. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-12-31
  11. ^ Moldova LGBT march halted as President says: 'I am not president of the gays', PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2017-05-24 (באנגלית בריטית)
  12. ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
  13. ^ Moldovan Police Repel Orthodox Activists Trying To Crash LGBT March, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  14. ^ Moldova police used tear gas on anti-LGBT protesters trying to disrupt Pride march, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2018-05-22 (באנגלית בריטית)
  15. ^ "UN backs gay rights for first time ever". Updated News (באנגלית אמריקאית). 2011-06-18. נבדק ב-2021-11-17.
  16. ^ Matthew Jenkin, Moldova city bans 'gay propaganda', Gay Star News, ‏2012-02-24 (באנגלית בריטית)
  17. ^ Moldova: Second largest city overturns local ban on ‘gay propaganda’, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2013-03-01 (באנגלית בריטית)
  18. ^ Moldovan LGBT Community Wake Up With A 'Gay Propaganda' Law, web.archive.org, ‏2016-03-03
  19. ^ Moldova Secretly Enacts Propaganda Law Similar To Russia's, www.advocate.com, ‏2013-07-23 (באנגלית)
  20. ^ Moldova Nixes Antigay Law, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  21. ^ eub2. "Moldova cancels 'gay propaganda' ban, eyeing EU entry — EUbusiness.com | EU news, business and politics" (באנגלית). נבדק ב-2021-08-16.
  22. ^ Shannon Power, Arsonists attack LGBTI rights lawyer in Moldova, Gay Star News, ‏2019-06-05 (באנגלית בריטית)
  23. ^ Anticoruptie.md, VIDEO // Automobilul unei apărătoare a drepturilor omului a fost incendiat, anticoruptie.md (ברומנית)