ח'ייבר
חַ'יְבַּר (בערבית: خيبر, תעתיק מדויק: ח'יבר) הוא שמו של נווה מדבר אשר נמצא כ-150 ק"מ מצפון לאל-מדינה אשר בערב הסעודית. במקום ישבו שבטים יהודיים במשך שנים רבות, ככל הנראה עוד מתקופת המקרא,[דרוש מקור] עד עליית האסלאם וכיבוש המקום על ידי מוחמד וצבאו בשנת 629 במסגרת קרב ח'ייבר. בעקבות זאת נהרגו חלק מהתושבים, והשאר גורשו מחצי האי ערב.
חמולת מח'אמרה מהעיירה הפלסטינית יטא מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב.
במשך מאות שנים היה נווה המדבר מקום מנוחה לשיירות אשר חצו את המדבר. במקום התפתחה התיישבות סביב סדרה של סכרים עתיקים שנבנו כדי לאצור את מי הגשמים. עצי תמר צמחו במקום, שהפך למרכז גידול ושיווק תמרים.
משפחת המלוכה אל-ג'ריידיעריכה
משפחת המלוכה אל-ג'ריידי שלטה בממלכת ח'ייבר ברוב שנות התיישבותה, יש הטוענים שיוסף דו נואס נצר לאותה המשפחה אשר הוגלה למלוך בממלכת חמיר.
ראו גםעריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
קישורים חיצונייםעריכה
ח'ייבר (ערב הסעודית), דף שער בספרייה הלאומית
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של ערב הסעודית ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.