פתיחת התפריט הראשי

חברת מיסיסיפי היא חברה צרפתית קולוניאלית, אחת מהראשונות שנסחרה בבורסת פריז. "חברת מיסיסיפי" של 1684 הפכה ל"חברת המערב" ב-1717, והורחבה ל"חברה של הודו" ב-1719. תאגיד זה, אשר החזיק במונופול עסקי במושבות צרפתיות בצפון אמריקה ובאיי הודו המערבית, הפך לאחת מהדוגמאות המוקדמות ביותר של בועה כלכלית.

מראה של המחנה של ג'ון לו בבילוקסי, מיסיסיפי, דצמבר 1720

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

באוגוסט 1717, איש העסקים הסקוטי ג'ון לו קנה את "חברת מיסיסיפי", שנוסדה בשנת 1684, ושינה את שמה ל"חברת המערב" (או "חברת מיסיסיפי"). המטרה הראשונית של החברה הייתה לסחור עם המושבות הצרפתיות בצפון אמריקה, שמרביתן היו באגן של נהר המיסיסיפי והמושבה הצרפתית של לואיזיאנה. עם קניית החברה, קיבל לו מממשלת צרפת מונופול של 25 שנה על הסחר עם צפון אמריקה והודו המערבית. ב-1719 רכשה החברה את "חברת הודו המזרחית", "החברה של סין" וחברות מסחר צרפתיות אחרות והפכה ל"חברת הודו המזרחית". בשנת 1720, התמזגה החברה עם ה"בנק רוּאַיַאל" - הבנק הממשלתי, שנוסד על ידי ג'ון לו עצמו כ"בנק ז'נרל" בשנת 1716.

"בועת המיסיסיפי"עריכה

ג'ון לו ניפח את ערכה של לואיזיאנה על ידי שיטת שיווק יעילה, מה שהוביל לבועה ספקולטיבית במניות החברה בשנת 1719.

אז, לואיזיאנה הייתה מחוז שכיסה שטח נרחב שכלל את כל אגן נהר המיסיסיפי והשתרע בין האגמים הגדולים למפרץ מקסיקו, ומהרי האפלאצ'ים להרי הרוקי. היה זה עידן של התפשטות טריטוריאלית באיי הודו המערבית, מה שהכניס ממון רב לממשלת צרפת ממטעי הסוכר הגדולים. בשל ציפיות להתפתחות המושבות הצרפתיות בלואיזיאנה, נסק מחיר מניית החברה מ-500 ליברות למניה ל-15,000 ליברות למניה. אולם, עליית שערי מניות חברת מיסיסיפי הייתה בפועל בועה כלכלית. המושבה עצמה הייתה כושלת וענייה. עליית מניות החברה הביאה להתעשרות אנשים רבים, אך גם לאינפלציה מהירה. בקיץ 1720 איבדה החברה בפתאומיות את אמון הציבור, והמניה צנחה חזרה ל-1,000 ליברות למניה ולבסוף התמוטטה לגמרי.[1] בסוף שנת 1720 פיטר פיליפ השני, דוכס אורליאן את לו, שנמלט לצרפת, ובשנת 1721 חזר מחיר המניה ל-500 ליברות למניה.

בין השנים 1726–1746, שגשגה החברה. במהלך תקופה זו, החברה איבדה את זכויות הסחר שלה במערב, תוך שמירה על סחר עם המזרח והגדלתו. מוצרי הסחר העיקריים שלה במהלך תקופה זו היו פורצלן, טפט, צבע ותה מסין, כותנה ובדי משי מסין והודו, קפה מוקה מתימן, פלפל מדרום הודו, זהב, שנהב ועבדים ממערב אפריקה.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה