יובל נח הררי
יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו (נכון ל-2019) ביותר מ־20 מיליון עותקים[1].
יובל נח הררי | |
לידה |
24 בפברואר 1976 (בן 43) קריית אתא, ישראל ![]() |
---|---|
שם לידה |
יובל נח הררי ![]() |
עיסוק |
היסטוריון מסאי |
לאום | ישראלי |
מקום לימודים |
ג'יזס קולג', האוניברסיטה העברית בירושלים ![]() |
שפות היצירה | עברית |
תחום כתיבה | היסטוריה |
יצירות בולטות |
קיצור תולדות האנושות ההיסטוריה של המחר 21 מחשבות על המאה ה-21 |
http://www.ynharari.com | |
חתימה |
![]() |
![]() ![]() |
ביוגרפיהעריכה
הררי נולד במשפחה בת שלושה ילדים וגדל בקריית אתא. אביו עבד כמהנדס ברפא"ל. הוא למד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הוא התחיל בלימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים כבר בגיל 17, במסגרת העתודה האקדמית. הוא החל לשרת בחיל השריון, אולם שוחרר לאחר כמה חודשים בשל בעיה רפואית.
בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן, בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטור עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.
הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.
מחקריו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים: היסטוריה צבאית של ימי-הביניים, ההיסטוריה של חוויית המלחמה, והיסטוריה עולמית.
נחשב מומחה גם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית.[דרוש מקור]
בשנת 2015 זכה בפרס סטימצקי, המחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת[2].
בשנת 2018 זכה בפרס יאן מיכלסקי[3].
ביולי 2018 סירב לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[4].
זכויות בעלי חייםעריכה
במהלך המחקר שערך בנושא המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית לצורך כתיבת ספרו "קיצור תולדות האנושות", נחשף הררי ליחס האדם כלפי בעלי החיים והחליט לאמץ אורח חיים טבעוני[5]. לטענתו, הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והדת בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהן[6]. הררי לוקח חלק בפעילויות התנועה לזכויות בעלי חיים: בדצמבר 2013 השתתף עם גארי יורופסקי בשני כנסים בנושא זכויות בעלי חיים שנערכו בתל אביב וברמת גן[6]. במאי 2015 השתתף עם אלכס הרשאפט בכנס לזכויות בעלי חיים שנערך באוניברסיטה העברית[7].
חיים אישייםעריכה
ספריועריכה
- קיצור תולדות האנושות - יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת דביר. הספר סוקר את מהלך ההיסטוריה האנושית מהופעת האדם ועד ימינו, תוך התמקדות בנקודות המפנה החשובות ותהליכי המפתח של ההיסטוריה. הספר זכה להצלחה עולמית, תורגם לכשלושים שפות ומכר כשמונה מיליון עותקים. עתיד לשמש בסיס לפרויקט דוקומנטרי, אותו יביים אסיף קאפידה ויפיק רידלי סקוט[8].
- ההיסטוריה של המחר - יצא לאור במרץ 2015 בהוצאת דביר[9]. הספר חושף את האמונות והסיפורים שעיצבו את חיינו עד כה. הספר זכה בפרס יאן מיכלסקי.
- 21 מחשבות על המאה ה-21 - יצא לאור באוגוסט 2018, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. 352 עמודים.
Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600
הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.
Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550
הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.
The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000
הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 2000-1450") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.
ביקורתעריכה
יש המותחים ביקורת על הפרשנות של הררי ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו.
הפרופסור לפיזיקה נדב שנרב, בהתייחסות ל"קיצור תולדות האנושות", טוען כי "הדיון השני של הררי, אותם פרקים העוסקים לא בעבר אלא בהווה, איננו מקצועי, איננו הגון, ולמיטב הכרתי גם איננו נכון" וכי "העירוב בין "הדיון הראשון", הסקירה של עליית האדם על בסיס ממצאים, לבין הדיון השני – אותו אוסף של טענות מוסריות, אונטולוגיות וחברתיות – יוצר מצג שווא של אסמכתה מדעית יצוקה באבן לגבי טיעונים שהקשר בינם ובין ההיסטוריה או המדע קלוש למדי. גרוע מכך: בעיניי, התאוריה שהררי מטיף לה היא א-מוסרית, אנטי אנושית ואף אלימה במהותה."[10]
משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[11] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[12]. ביחס למאמר זה כתב מיכאל אברהם כי "יובל נוח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[13].
הרב חיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[14].
בעקבות הסכמת הררי להשמטת דברי ביקורת על שלטון פוטין מהתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נמתחה ביקורת על בגידת הררי בערכים להם הוא עצמו מטיף[15]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הספר לא היה מאושר לפרסום ברוסיה. הוא הוסיף שרוסיה היא מדינה לא דמוקרטית והוא לא היה מוכן לשנות את הרעיונות והמסרים המרכזיים אך את הדוגמאות היה מוכן לשנות כדי שהספר יצא לאור גם ברוסיה. הוא ציין "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי."[16]
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של יובל נח הררי
- סרטונים בערוץ של יובל נח הררי באתר יוטיוב
- יובל נח הררי, היסטוריה עולמית, 25 הרצאות מצולמות שהועברו במסגרת תוכנית 'אבני פינה' של האוניברסיטה העברית
- קובי מידן, ראיון עם יובל נח הררי בתוכניתו "חוצה ישראל", דצמבר 2011, חלק א, חלק ב
- קובי מידן, ראיון עם יובל נח הררי בתוכניתו "חוצה ישראל", מאי 2015, חלק א, חלק ב
- ראיון עם יובל נח הררי בידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, נובמבר 2011
- ראיון עם יובל נח הררי באתר "הגורם האנושי"
- איילת שני, הדרך אל האושר, באתר הארץ, 18 באפריל 2012
- יובל נח הררי, יובל נח הררי משוחח עם גארי יורופסקי על טבעונות, מיליטנטיות ועתיד האנושות, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2013
- יניב מגל, ד"ר יובל נח הררי: "כסף ואלוהים הם משהו מדומיין", באתר גלובס, 3 בדצמבר 2013
- דניאל כהנמן, "העניים ימשיכו למות, העשירים יזכו לפטור", באתר כלכליסט, 7 במאי 2015
- יאיר שלג, זה ייגמר בבכי: סוף העולם לפי יובל נח הררי, באתר nrg, 27 בספטמבר 2015
- נחום ברנע, רגע לפני ששורפים את המכשפות, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2017
- אדר ריכטר, הצופן הסודי של ההיסטוריון הוויראלי ביותר בעולם, באתר mako, 6 בספטמבר 2018
- הלן לואיס, גרדיאן, יובל נח הררי מצטרף למעמד הגורואים המומחים לכל דבר, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2018
- יניב חלילי, כשנפגשתי עם נתניהו, הוא בעיקר דיבר. כשנפגשתי עם מקרון, הוא בעיקר האזין, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בנובמבר 2018
- רותה קופפר, קיצור תולדות ההצלחה, באתר TheMarker, 6 בינואר 2019
- ממאמריו
- טרור מהו? מימי-הביניים ועד למאה העשרים ואחת, זמנים 108, סתיו 2009
- על דם, גזע ותרבות, אודיסאה 13, אוקטובר 2011
- לרגל יום זכויות בעלי החיים, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2011
- צריך להודות: העולם הזה מסובך מדי בשבילנו, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
- צדק חברתי במעבדה: הרפואה של העתיד תספק לעשירים חיי נצח, באתר הארץ, 28 ביוני 2012
- לאן נעלמו המלחמות?, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- אלוהים לא מת, הוא פוטר, באתר הארץ, 27 ביולי 2012
- עלייתה של האמונה החדשה ב"דת המידע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2013
- יובל נח הררי מציע נקודת מבט חדשה על גירוש הבריטים מישראל, באתר הארץ, 12 באפריל 2013
- יובל נח הררי מסביר מה אפשר ללמוד מהמדיטציה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
- האלים השתגעו, באתר בית אבי חי, 16 בינואר 2014
- מי אחראי על העתיד?, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2015
- ומה אם ליהדות לא היתה השפעה גדולה על המין האנושי?, באתר הארץ, 20 ביולי 2016
- "אני מקווה שבני האדם יתעוררו בזמן", באתר "ידיעות אחרונות", 14 באפריל 2017
- מדוע הממשלה מפחדת מהאקדמיה, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2017
- האמת החילונית, באתר "ידיעות אחרונות", 31 באוגוסט 2017
- יובל נח הררי מציג: שאלות שצריך לשאול את הפוליטיקאים, לפני שנצביע עבורם, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2018
- על כתביו
- דני גוטויין, כך נהפך יובל נח הררי לאידיאולוג של האליטות הליברליות, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2018
הערות שולייםעריכה
- ^ מתוך הערות נלוות למאמר של הררי בניוזוויק, 24 ביולי 2019
- ^ גילי איזיקוביץ, יובל נח הררי, עירית לינור, דויד גרוסמן ומירב הלפרין זכו בפרס סטימצקי, הארץ, 23 בדצמבר 2015
- ^ פרס יאן מיכלסקי על ספרו ההיסטוריה של המחר
- ^ איתמר אייכנר, החרם של ההיסטוריון הישראלי הנודע: "הממשלה מגבילה את חופש הביטוי", באתר ynet, 30 ביולי 2018
- ^ חוצה ישראל עם קובי מידן - יובל נח הררי, בעמוד הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 31 במאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
- ^ 6.0 6.1 ד"ר יובל נח הררי - חטאים שבין חיה לחברתה, במסגרת הכנס 'איך תשפוט אותנו ההיסטוריה', תיאטרון היהלום, רמת גן, 10 בדצמבר 2013
- ^ הרצאה חד- פעמית משותפת של דר' אלכס הרשאפט ופרופ' יובל נוח הררי בנושא: יחסי אדם- חיה: היסטוריה אנושית מול היסטוריה אישית, באתר הכל אודות ירושלים, מאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
- ^ וואלה! תרבות, יוצרי "הנוסע השמיני" ו"איימי" יביאו את "קיצור תולדות האנושות" למסכים, באתר וואלה! NEWS, 11 ביולי 2018
- ^ פרק ראשון מהספר באתר מאקו, לרגל צאת הספר
- ^ נדב שנרב, קיצוץ תולדות האנושות, השילוח. 11 בדצמבר 2017
- ^ משה רט, מחשבותיו של יובל (המבולבל) נח הררי, באתר "מיסטריום" 5 בנובמבר 2015
- ^ תרומת היהדות לעולם - תשובה ליובל נח הררי, לדעת להאמין
- ^ בתגובה למאמרו של פ' הררי: ומה אם ליהדות לא הייתה השפעה גדולה על המין האנושי?, הרב מיכאל אברהם
- ^ חיים נבון, סילוף תולדות האנושות, באתר מידה, 7 באוקטובר 2015
- ^ שגיא בן נון, צנזורה? התרגום הרוסי לספרו של יובל נח הררי משמיט ביקורת על פוטין, באתר וואלה! NEWS, 23 ביולי 2019;
איתן אורקיבי, האינטלקטואל, הפוסט־אמת והכוח, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019 - ^ יובל נח הררי, פרופ' יובל נח הררי מגיב בנוגע לצנזור התרגום הרוסי של ספרו, באתר הארץ, 25 ביולי 2019