יובל נח הררי

היסטוריון וסופר ישראלי

יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות", "ההיסטוריה של המחר" ו-"21 מחשבות על המאה ה-21" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו (נכון ל-2019) ביותר מ־27 מיליון עותקים.[1]

יובל נח הררי
Yuval Noah Harari cropped.jpg
יובל נח הררי
לידה 24 בפברואר 1976 (בן 44)
קריית אתא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יובל נח הררי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון
מסאי
לאום ישראלי
מקום לימודים ג'יזס קולג', האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה היסטוריה
יצירות בולטות קיצור תולדות האנושות
ההיסטוריה של המחר
21 מחשבות על המאה ה-21
הושפע מ ג'ארד דיימונד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה החופשית של בריסל (27 בינואר 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.ynharari.com
חתימה Yuval Noah Harari signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הררי נולד במשפחה בת שלושה ילדים וגדל בקריית אתא. סביו עלו ארצה מלבנון וממזרח אירופה. אביו עבד כמהנדס ברפא"ל. הוא למד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הוא התחיל בלימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים כבר בגיל 17, במסגרת העתודה האקדמית. הוא החל לשרת בחיל השריון, אולם שוחרר לאחר כמה חודשים בשל בעיה רפואית.

בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן, בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטור עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.

הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.

מחקריו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים: היסטוריה צבאית של ימי-הביניים, ההיסטוריה של חוויית המלחמה, והיסטוריה עולמית.

נחשב מומחה גם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית.[דרוש מקור]

ביולי 2018 בביקור בלוס אנגלס החליט לא לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בעיר, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[2]. בראיון עימו אמר הררי כי “הספרים שלי מצליחים לשנות לטובה את הדימוי של ישראל בקרב קהלים מגוונים, מסין ועד טורקיה. עם זאת, אני מעדיף שלא להופיע כנציג רשמי של ממשלת ישראל הנוכחית, מכיוון שעבודתי כחוקר וכסופר מושתתת על היכולת לחקור, לחשוב ולכתוב באופן חופשי, ואילו ממשלת ישראל הנוכחית מערערת באופן שיטתי ומכוון את חופש התקשורת, חופש הביטוי וחופש המחשבה בישראל."[3].

פרסיםעריכה

הררי זכה בפרס 'מונקאדו' למאמרים על היסטוריה של החברה להיסטוריה צבאית ופעמיים (2009 ו-2012) בפרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח שמעניקה האוניברסיטה העברית. ספרו קיצור תולדות האנושות זכה בפרס הספר האקדמי של השנה של איגוד המוציאים לאור האקדמיים הבריטי. ספרו ההיסטוריה של המחר זכה בפרס הנדלזבלאט שמוענק בגרמניה לספר כלכלי משפיע ומעורר מחשבות ובפרס 'הספר החכם של השנה' של האוניברסיטה היגלונית. ספרו 21 מחשבות על המאה ה-21 זכה כובד כספר הידע של השנה על ידי כתב העת הגרמני Bild der Wissenschaft.

בשנת 2015 זכה בפרס סטימצקי, המחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת[4].

בשנת 2018 זכה בפרס יאן מיכלסקי (פרס יאן מיכלסקי, בצרפתית: Prix Jan Michalski, הוא פרס שווייצרי לסיפורת ולספרי עיון המתפרסמים בכל מקום בעולם ובכל שפה.)[5]. [דרושה הבהרה]

זכויות בעלי חייםעריכה

במהלך המחקר שערך בנושא המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית לצורך כתיבת ספרו "קיצור תולדות האנושות", נחשף הררי ליחס האדם כלפי בעלי החיים והחליט לאמץ אורח חיים טבעוני[6]. לטענתו, הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והדת בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהן[7]. הררי לוקח חלק בפעילויות התנועה לזכויות בעלי חיים: בדצמבר 2013 השתתף עם גארי יורופסקי בשני כנסים בנושא זכויות בעלי חיים שנערכו בתל אביב וברמת גן[7]. במאי 2015 השתתף עם אלכס הרשאפט בכנס לזכויות בעלי חיים שנערך באוניברסיטה העברית[8].

חיים אישייםעריכה

נשוי ליצחק יהב, בעבר מפיק מופעי תיאטרון וכיום מנהלו האישי.[9] השניים נישאו בקנדה. מתגוררים בכרמי יוסף.

ספריועריכה

Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600

הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.

Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550

הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.

The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000

הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 2000-1450") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.

ביקורתעריכה

יש המותחים ביקורת על הררי בשל קביעות שאינן מבוססות ולעיתים אף סותרות את הקונצנזוס המדעי, ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו.

הפילוסוף ד"ר מאיר בוזגלו, מבקר חלק מהקביעות של הררי וטוען כי יש בספר תיאורים חדים ואף מבריקים, אולם לעיתים הם אינם עומדים בפני הביקורת, כמו הטיעון כי "ביסוד הפוליתיאיזם עומדת תפיסה מטפיזית האומרת שיש אל יחיד אדיש", או ההגדרה של אושר וסבל כמאזנים שונים של תחושות גופניות, וכן בדוגמאות נוספות.[13] עם זאת, בוזגלו מאוד ממליץ לקרוא את ספריו של הררי, משום שיש בהם הרבה אינפורמציה, הרבה מאוד תובנות מרתקות, מעוף ובעיקר עניין.

הכלכלן ד"ר אורי כץ טוען כי כתיבתו של הררי בנושאים כלכליים לוקה בבורות, חוסר הבנה ותקיפת אנשי קש. כך למשל תיאורו לגבי מקורות המהפכה התעשייתית עומד בסתירה מוחלטת לספרים ולמאמרים של בכירי החוקרים בהווה ובעבר, ובניגוד ל"עשרות ספרים עבי כרס" שנכתבו בנושא.[14]

משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[15] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[16]. ביחס למאמר זה כתב מיכאל אברהם כי "יובל נוח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[17].

הרב חיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[18].

קו ביקורת נוסף מתמקד בכך שהררי מציג את מצבו של המין האנושי כיום דרך עדשה צרה של אתוס אינדיבידואליסטי נאו-ליברלי. דני גוטוויין קובע שספרו של הררי "21 מחשבות על המאה ה-21" מציג עמימות מכוונת שנמנעת מלבקר את מוקדי הכוח והשיח אותו הם מקדמים: "הוא מפקיע סוגיות אלה מהקשריהן החברתיים, מציג אותן כבלתי פתירות מבחינה פוליטית והופך את ההתמודדות אתן לעניין אישי"[19]. בדומה לגוטוויין, גיל חיזי טוען שהפרשנות שהררי מציג למגפת הקורונה ממשיכה להציב במרכז את יחסו של הפרט אל טכנולוגיות המידע, בהמשך לנטייתו של הררי להמעיט את הדיון בנושאי רווחה, התאגדויות חברתיות ותפיסות עולם תלויות תרבות[20]. תומר לביא מוסיף ומזהיר שעל פי תורתו המוסרית של הררי, היחיד עסוק בזכויותיו הפרטניות ונמנע מלהתחייב לחמלה לשאר בני המין האנושי[21].

בעקבות הסכמת הררי להשמטת דברי ביקורת על שלטון פוטין מהתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נמתחה ביקורת על בגידת הררי בערכים להם הוא עצמו מטיף[22]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הספר לא היה מאושר לפרסום ברוסיה. הוא הוסיף שרוסיה היא מדינה לא דמוקרטית והוא לא היה מוכן לשנות את הרעיונות והמסרים המרכזיים אך את הדוגמאות היה מוכן לשנות כדי שהספר יצא לאור גם ברוסיה. הוא ציין "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי."[23]

קישורים חיצונייםעריכה

ממאמריו
על כתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האתר של הררי, נצפה ב-17.7.20
  2. ^ איתמר אייכנר, החרם של ההיסטוריון הישראלי הנודע: "הממשלה מגבילה את חופש הביטוי", באתר ynet, 30 ביולי 2018
  3. ^ כשנפגשתי עם נתניהו, הוא בעיקר דיבר. כשנפגשתי עם מקרון, הוא בעיקר האזין ידיעות, המוסף לשבת, 08.11.2018
  4. ^ גילי איזיקוביץ, יובל נח הררי, עירית לינור, דויד גרוסמן ומירב הלפרין זכו בפרס סטימצקי, הארץ, 23 בדצמבר 2015
  5. ^ פרס יאן מיכלסקי על ספרו ההיסטוריה של המחר
  6. ^ חוצה ישראל עם קובי מידן - יובל נח הררי, בעמוד הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 31 במאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)  
  7. ^ 1 2 ד"ר יובל נח הררי - חטאים שבין חיה לחברתה, במסגרת הכנס 'איך תשפוט אותנו ההיסטוריה', תיאטרון היהלום, רמת גן, 10 בדצמבר 2013  
  8. ^ הרצאה חד- פעמית משותפת של דר' אלכס הרשאפט ופרופ' יובל נוח הררי בנושא: יחסי אדם- חיה: היסטוריה אנושית מול היסטוריה אישית, באתר הכל אודות ירושלים, מאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
  9. ^ נטעלי גבירץ, "יובל חושב שלהיסטוריון לא אמור להיות כסף", מאקו, 19 בפברואר 2020
  10. ^ וואלה! תרבות‏, יוצרי "הנוסע השמיני" ו"איימי" יביאו את "קיצור תולדות האנושות" למסכים, באתר וואלה! NEWS‏, 11 ביולי 2018
  11. ^ פרק ראשון מהספר באתר מאקו, לרגל צאת הספר
  12. ^ Lewis, Helen (15 באוגוסט 2018). "21 Lessons for the 21st Century by Yuval Noah Harari review – a guru for our times?". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2018. 
  13. ^ מאיר בוזגלואידיאולוגיה באיצטלה מדעית, מקור ראשון, מוסף "שבת", 9 באוגוסט 2015
  14. ^ אורי כץיובל נוח הררי והדת הקפיטליסטית, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2015
  15. ^ משה רט, מחשבותיו של יובל (המבולבל) נח הררי, באתר "מיסטריום" 5 בנובמבר 2015
  16. ^ תרומת היהדות לעולם - תשובה ליובל נח הררי, לדעת להאמין
  17. ^ בתגובה למאמרו של פ' הררי: ומה אם ליהדות לא הייתה השפעה גדולה על המין האנושי?, הרב מיכאל אברהם
  18. ^ חיים נבוןסילוף תולדות האנושות, באתר מידה, 7 באוקטובר 2015
  19. ^ כך נהפך יובל נח הררי לאידיאולוג של האליטות הליברליות, www.haaretz.co.il
  20. ^ להזיז את ה"טכנולוגיה" ממרכז עלילת משבר הקורונה | גיל חיזי, העוקץ, ‏2020-04-17
  21. ^ על מעשה עמלק והאתיקה של התהום | תומר לביא, העוקץ, ‏2017-09-16
  22. ^ שגיא בן נון‏, צנזורה? התרגום הרוסי לספרו של יובל נח הררי משמיט ביקורת על פוטין, באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביולי 2019;
    איתן אורקיבי, ‏האינטלקטואל, הפוסט־אמת והכוח, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
  23. ^ יובל נח הררי, פרופ' יובל נח הררי מגיב בנוגע לצנזור התרגום הרוסי של ספרו, באתר הארץ, 25 ביולי 2019