חואן השני, מלך אראגון

חואן השני, מלך אראגוןספרדית: Juan II de Aragón‏; 29 ביוני 1398 - 20 בינואר 1479) המכונה "הגדול" (El Grande), היה מלך אראגון בין השנים 14581479.

חואן השני, מלך אראגון
Chuan II
חואן השני, מלך אראגון
חואן השני, מלך אראגון
לידה 29 ביוני 1398
מדינה דל קמפו, ממלכת קסטיליה
פטירה 20 בינואר 1479 (בגיל 80)
ברצלונה, ממלכת אראגון
מדינה ממלכת אראגון
מקום קבורה מנזר פובלט עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג בלאנקה הראשונה, מלכת נווארה
חואנה אנריקס
שושלת בית טראסטמרה
אב פרננדו הראשון, מלך אראגון
אם לאונור אורקה מקסטיליה, רוזנת אלבורקרקה
צאצאים ראו בהמשך
מלך אראגון
27 ביוני 145820 בינואר 1479
(20 שנה)
מלך נווארה
8 בספטמבר 142520 בינואר 1479
(53 שנים)
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

חואן השני נולד במדינה דל קמפו ב-29 ביוני 1398, והיה בנם של פרננדו הראשון, מלך אראגון ולאונור אורקה מקסטיליה, רוזנת אלבורקרקה, בתם של סנצ'ו אלפונסו, הרוזן הראשון מאלבורקרקה וביאטריש, רוזנת אלבורקרקה.

 

ב-10 ביוני 1420 התחתן חואן עם בלאנקה הראשונה, מלכת נווארה, בתם של שארל השלישי, מלך נווארה ולאונור מקסטיליה, מלכת נווארה, וב-8 בספטמבר 1425 הוכתרו חואן ובלאנקה למלכי נווארה. בשנת 1441 מתה בלאנקה, אשתו של חואן, ובשנת 1442 הוכתר אחיו אלפונסו החמישי, מלך אראגון למלך נאפולי וסיציליה ועבר לגור באיטליה, וחואן משל בשמו באראגון. מכיוון שחואן מלך באראגון בשמו של אחיו, הוא השאיר את בנו, דון קרלוס, בוויאנה שבנווארה, רק עם הדרגה של מושל, בעוד שאשתו בלאנקה תכננה שקרלוס, נסיך ויאנה, יהיה מלך.

באפריל 1444 התחתן חואן עם חואנה אנריקס, בתם של פאדריקה אנריקס, רוזן מנדוסה ומריאנה פרנאנדס דה קורדובה אי איאלה. בשנת 1450 חזר חואן השני עצמו לשלוט ישירות על נווארה, בעידודה של אשתו השאפתנית חואנה אנריקס, שביקשה להבטיח את הירושה לבנה פרננדו (אשר לעתיד יקרא פרננדו "הקתולי"). כתוצאה מכך פרצה מלחמת אזרחים אשר בה הצד החזק של האגראמונטים תמך במלך ובמלכה; והצד של הבומונטים - הקרוי של מנהיגם חואן דה בומונט - תמך במועמדותו של דון קרלוס. תושבי ההרים תמכו בנסיך ויאנה, ואילו תושבי המישורים תמכו במלך. הנסיך דון קרלוס האומלל הובס על ידי אביו באייבר בשנת 1451, ונאסר לשנתיים, שבמהלכן כתב את ספרו המפורסם "קורות נווארה" אשר מהווה מקור עיקרי לידע על התקופה. לאחר שחרורו, הוא ביקש לשווא את עזרתו של שארל השביעי, מלך צרפת וכן את עזרת דודו אלפונסו החמישי, מלך אראגון (אשר גר אז בנאפולי).

ב-27 ביוני 1458 מת אחיו אלפונסו החמישי, מלך אראגון, וחואן עלה במקומו לשלטון, מלבד בממלכת נאפולי שם עלה בנו של אלפונסו פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי לשלטון. בשנת 1460 נאסר שוב בנו קרלוס בהתעקשותה של אשתו חואנה, אך לשמע הדבר התמרדו הקטלונים והוא שוחרר והושם כמושל קטלוניה. קרלוס מת בשנת 1461 ללא בנים יורשים שיוכלו לכבוש חזרה את ממלכת נווארה; לפני מותו מינה את אחותו בלאנקה כיורשת, אך היא נאסרה עם מותו ומתה בשנת 1464.

זכותה של בלאנקה לכס הנווארי נורשה על ידי אחותה, לאונור, מלכת נווארה, רוזנת פואה ובארן, אשר הייתה בעלת ברית של אביה, והיא זאת שירשה לבסוף את חואן לאחר מותו.

בשנת 1462 פרצה מלחמת האזרחים הקטלונית, ובתמורה לעזרתו של לואי האחד עשר, מלך צרפת, מסר לו חואן את רוזנות רוסיון. בשנת 1472 לקה חואן בקטרקט, אך נרפא על ידי רופאו היהודי אביתר קרשקש.

ב-20 בינואר 1479 מת חואן השני, ובנו פרננדו השני, מלך אראגון שהיה נשוי לאיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה עלה לשלטון במקומו, ובכך החל את איחוד ספרד.

משפחתו עריכה

מנישואיו של חואן לבלאנקה הראשונה, מלכת נווארה, היו לו 4 ילדים:

מנישואיו של חואן לחואנה אנריקס, היו לו 2 ילדים:

בנוסף היו לחואן ילדים לא חוקיים.

אילן יוחסין עריכה

אנריקה השני, מלך קסטיליה
 
חואנה מנואל מקסטיליה
 
פדרו הרביעי, מלך אראגון
 
אלאונורה מסיציליה
 
אלפונסו האחד עשר, מלך קסטיליה
 
לאונור דה גוסמאן
 
פדרו הראשון, מלך פורטוגל
 
אינש דה קסטרו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חואן הראשון, מלך קסטיליה
 
 
 
 
 
לאונור מאראגון, מלכת קסטיליה
 
 
 
 
 
סנצ'ו אלפונסו, הרוזן הראשון מאלבורקרקה
 
 
 
 
 
ביאטריש, רוזנת אלבורקרקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרננדו הראשון, מלך אראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאונור אורקה מקסטיליה, רוזנת אלבורקרקה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חואן השני, מלך אראגון


ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה