חוסה סנפיליפו
חוסה פרנסיסקו סנפיליפו (בספרדית: José Francisco Sanfilippo; נולד ב-4 במאי 1935 בבואנוס איירס) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת החלוץ.
 | ||||
| סנפיליפו על שער המגזין "אל גראפיקו", 1962 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
4 במאי 1935 (בן 88) בואנוס איירס שבארגנטינה | |||
| שם מלא | חוסה פרנסיסקו סנפיליפו | |||
| גובה | 1.68 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
סנפיליפו, שזכה לכינוי "אל ננה", שיחק במשך תקופה ארוכה במועדון נעוריו סן לורנסו, אליה גם חזר לעונת פרישה, והוא מחזיק בתואר מלך השערים של המועדון בכל הזמנים עם מעל למאתיים שערים בכל המסגרות. לזכותו שלוש זכיות בליגת העל הארגנטינאית עם הקבוצה, וכן ארבע זכיות רצופות בתואר מלך השערים של הליגה. סנפיליפו שיחק לאורך הקריירה בקבוצות נוספות בארגנטינה, וכן בליגות הבכירות באורוגוואי ובברזיל.
סנפיליפו הוא מבכירי הכובשים בהיסטוריה של נבחרת ארגנטינה, עם ממוצע מרשים 21 שערים בפחות משלושים הופעות. הוא ייצג את הנבחרת בשני טורנירי מונדיאל, והוביל אותה לזכייה בטורניר קופה אמריקה 1959 כמלך שערי הטורניר.
קריירת משחק עריכה
סנפיליפו החל את דרכו במחלקת הנוער של סן לורנסו, ועלה לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 1953. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה ב-15 בנובמבר 1953, במפגש מול ניואל'ס אולד בויס. שבוע אחר כך כבר כבש צמד בניצחון 0–4 על באנפילד. בשתי עונותיו הראשונות היה סנפיליפו שחקן מחליף, אך כבר אז הפגין את יכולת הכיבוש שלו, עם שישה שערים ב-11 הופעות.
בעונת 1955 היה סנפיליפו לשחקן הרכב קבוע בקבוצה, מקום עליו שמר במשך שמונה עונות. בעונת 1958, בה סיימה הקבוצה במקום השלישי עונה אחת אחרי שהייתה לסגנית האלופה, היה סנפיליפו למלך השערים של ליגת העל הארגנטינאית בפעם הראשונה מתוך ארבע רצופות. בכל שלוש העונות הבאות, בהן זכה בתואר מלך השערים, קבע סנפיליפו ממוצע של מעל לשער למשחק, ולשיאו הגיע בעונת 1960, עם 34 שערים בשלושים הופעות בלבד. עונה קודם לכן, מלבד הזכייה בתואר מלך השערים, זכה סנפיליפו לראשונה בקריירה באליפות ארגנטינה עם סן לורנסו. עונתו האחרונה של סנפיליפו בקבוצה הייתה עונת 1962. בתום עשר עונות בקבוצה היה סנפיליפו למלך השערים בכל הזמנים של סן לורנסו, ולאחד משיאני הכיבושים בליגה הארגנטינאית בכלל.
בעונת 1963 עבר סנפיליפו לבוקה ג'וניורס. הקבוצה סיימה במקום הרביעי בלבד בליגה, וסנפיליפו קבע את כמות השערים הנמוכה ביותר שלו מזה עשור, כשכבש שבעה שערי ליגה. עם זאת באותה עונה העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע ליברטדורס, ושם היה סנפיליפו למלך שערי הטורניר עם שבעה כיבושים. הוא הבקיע שלושער לרשתה של אוניברסידד דה צ'ילה בשלב הבתים, כבש שער ניצחון בגומלין חצי הגמר מול פניארול בו ניצחה בוקה 0–1 (3-1 בסיכום), וסייע לקבוצתו להעפיל עד לגמר בו פגשה את סנטוס עם כוכבה הגדול פלה. בוקה הפסידה בשני המשחקים, 3-2 בבית ו-1–2 בחוץ, ואת כל שלושת שעריה בשלב הגמר כבש סנפיליפו.
לאחר עונה אחת בלבד בבוקה עזב סנפיליפו לראשונה את ארגנטינה ועבר לנסיונל מליגת העל האורוגוואית. סנפיליפו פתח היטב את עונת הבכורה שלו בקבוצה, וקבע ממוצע של מעל לשער במשחק בליגה. הוא תרם להעפלתה של נסיונל לגמר גביע ליברטדורס עם צמד במשחק הראשון של חצי הגמר מול קולו-קולו (8-4 בסיכום שני המפגשים), אך אז ספג פציעה קשה במהלך משחק ידידות מול ואסקו דה גאמה הברזילאית, ונאלץ להיעדר תקופה ארוכה. ללא סנפיליפו, הפסידו נסיונל בגמר הכפול לאינדפנדיינטה, מבלי שכבשה בצמד המפגשים (1-0 לאינדפנדיינטה בסיכום). סנפיליפו חזר לזמן קצר עונה אחר כך, ובסיומה נפרד מנסיונל ללא תואר ועם 25 שערי ליגה ב-21 הופעות בלבד.
לאחר שנתיים באורוגוואי חזר סנפיליפו לארגנטינה והצטרף לבאנפילד, במדיה ערך חמישים הופעות ליגה וכבש 19 שערים בשתי עונות. בעונת 1968 עזב פעם נוספת את ארגנטינה, והצטרף לבאנגו הברזילאית מריו דה ז'ניירו. במהלך אותה עונה, לאחר קדנציה קצרה של 11 משחקים ללא שער, עבר לתחנה הבאה שלו בברזיל, באהיה, הקבוצה המעוטרת ביותר במדינת באהיה. סנפיליפו בלט בארבע העונות שלו בקבוצה עם 48 שערים ב-71 הופעות, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות המקומית פעמיים רצופות, בעונות 1970 ו-1971.
ב-1972, כשהוא בן 38, חזר סנפיליפו למועדון בו הפך לסמל, סן לורנסו. הוא שיחק במשך שני הטורנירים של אותה העונה (מטרופוליטנו ונסיונל) תחת המאמן חואן קרלוס לורנסו, וזכה עם הקבוצה בשניהם. בתום שתי הזכיות, פרש סנפיליפו ממשחק פעיל, כאשר עד היום הוא אחד מבכירי הכובשים בכל הזמנים בליגה הארגנטינאית, עם 226 שערים ב-330 הופעות.
נבחרת ארגנטינה עריכה
סנפיליפו החל את דרכו בנבחרת הצעירה של ארגנטינה שזכתה במשחקים הפאן-אמריקאיים בשנת 1955. סנפיליפו כיכב בטורניר עם עשרה שערים בשישה משחקים, שסייעו לנבחרתו לסיים במקום הראשון. מאמנו של סנפיליפו באותו הטורניר, גיז'רמו סטאבילה, היה הראשון להעניק לו מקום בנבחרת ארגנטינה הבוגרת, וזימן אותו לטורניר קופה אמריקה 1957. סנפיליפו היה שותף לארבעה מתוך ששת משחקיה של ארגנטינה בטורניר. הוא פתח בהרכב בניצחון 2–8 על קולומביה במשחק הראשון של ארגנטינה בטורניר. בהמשך שימש בעיקר מחליף להומברטו מאסקיו ואומר סיבורי, וגם כבש שער אחד בטורניר, כשעלה בדקה השמונים כמחליף מול אורוגוואי, וכבש לרשתה שלוש דקות אחר כך את השער שקבע את תוצאת המשחק, 4-0 לארגנטינה. בסיום הטורניר זכה סנפיליפו עם נבחרתו בתואר אלופת דרום אמריקה. סטאבילה זימן את סנפיליפו גם לטורניר מונדיאל 1958 בשוודיה, אך הוא לא שותף כלל במהלך הטורניר, בו הודחה ארגנטינה כבר בסיום שלב הבתים.
בשנת 1959 נערכו שני טורנירי קופה אמריקה. בטורניר הראשון, בו הובילה את ארגנטינה שלישיית מאמנים (חוסה בריירו, ויקטוריו ספינטו וחוסה דלה טורה), סנפיליפו לא נכלל בסגל וראה את ארגנטינה קוטפת את התואר בפעם השנייה ברציפות. מספר חודשים אחר כך, בטורניר השני, תחת המאמן חוסה מנואל מורנו שהגיע לקדנציה קצרה כמאמן הנבחרת, סנפיליפו זומן לסגל ופתח בכל ארבעת משחקיה של ארגנטינה בטורניר. הוא כבש שלושער בניצחון 2–4 על פרגוואי במשחק הראשון ושלושער נוסף בניצחון 1–4 על ברזיל במשחק האחרון, וסיים את הטורניר עם שישה שערים ועם תואר מלך שערי הטורניר. ארגנטינה סיימה את הטורניר במקום השני, אחרי אורוגוואי.
המאמן חואן קרלוס לורנסו זימן את סנפיליפו לסגל ארגנטינה לקראת מונדיאל 1962 בצ'ילה, בו הודחה ארגנטינה פעם נוספת בסיום שלב הבתים. בניגוד לטורניר הקודם בו לא צבר כלל דקות, פתח סנפיליפו בהרכב ארגנטינה למשחק הראשון מול בולגריה, בו ניצחה ארגנטינה 0–1. הוא פתח בהרכב פעם נוספת במשחק השני מול אנגליה, ואף כבש בדקה ה-81 את השער המצמק של ארגנטינה בהפסד 1–3. הוא לא שותף במשחק השלישי בו נפרדה ארגנטינה בשוויון 0-0 עם הונגריה והודחה מהטורניר.
על אף שרשם רק 29 הופעות בקריירה הבינלאומית הקצרה שלו, הוא עדיין אחד מבכירי הכובשים בנבחרת בכל הזמנים, עם 21 כיבושים.
תארים עריכה
- אליפות ארגנטינה (3): 1959, 1972 (מטרופוליטנו), 1972 (נסיונל)
- אליפות באהיה (2): 1970/1971
- תארים אישיים
- מלך השערים של ליגת העל הארגנטינאית (4): 1958, 1959, 1960, 1961
- מלך השערים של גביע ליברטדורס: 1963
- מלך השערים של קופה אמריקה 1959 (אקוודור)
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- שערים בליגה הארגנטינאית באתר rsssf
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1962 | ||
|---|---|---|
|
1 רומה • 2 ראמוס דלגאדו • 3 מרסוליני • 4 סאינס • 5 סאקי • 6 פאס • 7 פקונדו • 8 פאנדו • 9 פגאני • 10 סנפיליפו • 11 בלן • 12 דומינגס • 13 רוסי • 14 מריוטי • 15 נבארו • 16 ראטין • 17 אלברכט • 18 קאפ • 19 סוסה • 20 אולניאק • 21 אבלדו • 22 גונסאלס • מאמן: לורנסו |
| |