חופש שכטר
חופש שכטר (באנגלית: Hofesh Shechter; נולד ב-3 במאי 1975) הוא כוריאוגרף, רקדן ומלחין ישראלי המתגורר בלונדון. הוא מפורסם בעיקר בזכות היותו מייסד ומנהל אמנותי קבוצת המחול הקרויה על שמו. בשנת 2016 היה מועמד לפרס טוני לכוריאוגרפיה הטובה ביותר על ההפקה של "כנר על הגג" בבימוי של ברטלט שר[1], ובאותה שנה גם נכנס לרשימת 100 המשפיעים בעולם התיאטרון של מגזין The Stage[2].
 | |
| לידה |
3 במאי 1975 (בן 48) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| לאום | ישראל |
| תחום יצירה | ריקוד |
| פרסים והוקרה |
Honorary Officer of the Order of the British Empire |
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
שכטר נולד ב-1975 בירושלים. בגיל 6 החל ללמוד פסנתר, ומגיל 12 התעניין גם בריקודי עם ורקד בלהקת הורה ירושלים[3]. כשהיה בן 15 עבר בהצלחה את מבחני הקבלה לתיכון שליד אקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים כפסנתרן, אך לאחר שהחל ללמוד שם, עבר למגמת מחול ולמד בלט ומחול מודרני[4]. במהלך שירותו הצבאי קיבל מעמד של רקדן מצטיין, אותו תיאר שכטר כ"קצר חשמלי במוח", עבר להתגורר בתל אביב והצטרף ללהקת המחול בת שבע, ועד לסיום השירות הצבאי שימש בתפקיד פקידותי לצד החזרות בלהקה.
ב-1997 השתתף בטריו "כבדים" שיצר יובל פיק, לצד פיק ונועה צוק, שהשתתף בתחרות "גוונים במחול" וזכה במקום השני[5].
שכטר עבר מהאנסמבל ללהקה הראשית ורקד אצל אוהד נהרין, וים ונדקייבוס וענבל פינטו, במקביל ללימודי תיפוף. לאחר שלוש שנים עזב את בת שבע ועבר לפריז כדי ללמוד מוזיקה ולתופף בלהקת "The Human Beings"[6]. בשנת 2002 עבר ללונדון והחל להופיע עם להקתה של יסמין ורדימון. ב-2003, במהלך פסק זמן מהלהקה, יצר את יצירת המחול הראשונה "Fragments", שהייתה דואט למוזיקה פרי עטו. ב-2004 יצר את היצירה "Cult" עבור טקס פרסי "The Place", שזיכתה אותו בפרס בחירת הקהל[3].
ב-2006 העלה את המופע "Uprising" והופיע עימו ברחבי אירופה. בשנת 2008 הקים את להקת המחול הנושאת את שמו. מאז הופיעה הלהקה, שבסיסה בעיר ברייטון, ברחבי העולם עם יצירותיו. שכטר הוא גם אמן שותף של סדלרס וולס - מרכז המחול הלונדוני. במקביל לעבודה עם להקתו ביים שכטר עם ג'ון פולג'יימס את האופרה "אורפאוס ואורידיצ'ה" מאת גלוק בבית האופרה קובנט גארדן בלונדון. הוא יצר כוריאוגרפיה ותנועה לתיאטרון, טלוויזיה ואופרה. מועמדותו לפרס הטוני על הכוריאוגרפיה שיצר ל"כנר על הגג" בברודוויי הייתה על ההפקה שבה כיכב בין היתר יחזקאל לזרוב ברחבי ארצות הברית[7]. שכטר הוזמן לעבוד עם להקת המחול הסקוטית, עם בלט ברן בשווייץ ועם להקת קונדוקו, שחלק מרקדניה נכים. עבודותיו הן פיזיות מאוד, בעלות קומפוזיציה בימתית וטעונות ברעיונות מיוחדים[8].
במאי 2009, הוצגה בבכורה יצירתו לשש רקדניות, "The Art Of Not Looking Back" בפסטיבל ברייטון[9][10].
ב-2010 הועלתה לראשונה בפסטיבל ברייטון יצירתו "אמא פוליטית". שנה לאחר מכן יצר את גרסת גדולה יותר, שכללה 40 משתתפים. וכוללת קטעי מוזיקת רוק חיה ושפת תנועה טקסית. משתתפים בה כעשרה רקדנים, להקה של מתופפים וגיטריסטים, סמוראי שמבצע חרקירי, מתופפים במדי צבא וחבורת נדכאים לבושי סחבות[11]. היצירה סיירה ברחבי העולם ועלתה גם בפסטיבל ישראל במרץ 2014[12].
במרץ 2015 עלתה בבכורה יצירתו "Untouchable" ("מְנוּדֶה"), אשר נוצרה במיוחד בעבור הבלט המלכותי הבריטי בה השתתפו 20 מהרקדנים הזוטרים בלהקה. היצירה הוצבה כחלק ממופע אחד בין יצירתו של ג'ורג' בלנשין "ארבעת המזגים" מ-1946, לבין יצירתו של קנת מקמילן מ-1966 "שיר האדמה", הנחשבת אף היא ליצירה קאנונית[13][14].
ב-2016 עלה לראשונה, בתיאטרון המחול ההולנדי (NDT), המופע "Clowns" שיצר ושעבורו הלחין גם את המוזיקה. הוא גם צולם להפקת טלוויזיה של ה-BBC. ביצירה משתתפים 11 רקדנים בלבוש ליצנים המתנהגים באלימות בוטה. ב-2021 שילב אותו עם יצירה נוספת, "The Fix", למופע חדש בשם "Double Murder" בו מוצגים שניהם. היצירה החדשה מאזנת את "Clowns" עם מוטיב מרכזי של חיבוקים[15][16].
ב-2017 הוצגה בהצגת בכורה בפריז יצירתו "גרנד פינאלה". ביצירה משתתפים 9 רקדנים מ-8 מדינות שונות בליווי מוזיקה מקורית חיה שהלחין שכטר בביצוע אנסמבל של 6 נגנים על הבמה. היא הוצגה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב בנובמבר 2019[17].
במאי 2021 עלתאה לראשונה היצירה LIGHT, שיצר עבור בלט האופרה של דנמרק. בה לצלילי המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך משולבים ראיונות שערכו שכטר ושותפו, הבמאי ג'ון פולג'יימס, עם חולים סופניים, שנותרו להם בין שנה לחודשיים לחיים, והם משובצים בין קטעי המחול[18].
ביולי 2022 יצא לאקרנים סרטו של הבמאי הצרפתי סדריק קלאפיש (אנ') "בתנועה" (En corps), שבו משחק שכטר את תפקיד עצמו, בנוסף לכך שהוא הכוריאוגרף וכותב המוזיקה של הסרט[19][20].
מיצירותיו המפורסמות עריכה
- Fragments (2003)
- Cult (2004)
- Uprising (2006)
- In your rooms (2007)
- The Art of Not Looking Back (2009)
- Political Mother (2010)
- Survivor (2012)
- Sun (2013)
- Political Mother: The Choreographer's Cut (2014)
- Untouchable (2015) - בבלט המלכותי
- Orphee et Eurydice (2015) – הפקת בית האופרה המלכותית
- Barbarians (2015)
- Clowns (2016)
- Fiddler on the Roof (2016)
- Grand Finale (2017)
- Show (2018)
תארים ופרסים עריכה
- מועמדות לפרס הטוני על הכוריאוגרפיה הטובה ביותר – 2016.
- עיבוד לטלוויזיה עבור ה-BBC של יצירתו Clowns.
- אביר מסדר האימפריה הבריטית – 2018[21].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ רן בוקר, חופש שכטר הישראלי מועמד לפרס הטוני, באתר ynet, 3 במאי 2016
- ^ The Stage 100 theatre power list in full for 2017, The Stage (באנגלית)
- ^ 1 2
שיר חכם, חופש התנועה של חופש שכטר, באתר הארץ, 1 ביולי 2013
- ^ Roslyn Sulcas, A Conversation With Israeli-Born Choreographer Hofesh Shechter, ArtsBeat, 10 באוקטובר 2012 (באנגלית)
- ^ רוני דורי, יובל פיק: אורח נוטה לחזור, באתר הארץ, 25 במרץ 2010
- ^ Step-by-step guide to dance: Hofesh Shechter, the Guardian, 13 במאי 2009 (באנגלית)
- ^ עכבר העיר, חופש שכטר מגיע לברודווי, באתר הארץ, 1 ביולי 2015
- ^ חגית פלג-רותם, כוכבים רוקדים, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2008
- ^ רוני דורי, חופש שכטר: האיש שהרקיד נשים, באתר הארץ, 17 ביוני 2009
- ^ Judith Mackrell, Hofesh Shechter Company, The Guardian, 18 במאי 2009
- ^ אלעד סמורזיק, חופש שכטר: "לא הפוליטיקה מעניינת אותי, אלא האנשים", באתר הארץ, 15 בספטמבר 2010
- ^ שיר חכם, רוחות החופש של חופש שכטר, באתר הארץ, 31 במרץ 2014
- ^ גיל נוה, ביקורות מעורבות על יצירתו של חופש שכטר לבלט המלכותי הבריטי, באתר הארץ, 31 במרץ 2015
- ^ Judith Mackrell, Royal Ballet mixed programme review – Shechter’s bold departure, The Guardian, 29 במרץ 2015
- ^ רן בראון, "רצח כפול" של חופש שכטר: ראווה ליצנית מתובלת באימה, באתר הארץ, 20 באפריל 2023
- ^ Sarah Crompton, Hofesh Shechter Company: Double Murder review – never less than compelling, The Guardian, 19 בספטמבר 2021
- ^ ביקורות:
גרנד פינאלה - להקת חופש שכטר מלונדון - במסגרת פסטיבל לונדון בתל-אביב טל לוין, "גרנד פינאלה" של חופש שכטר: לרקוד מול אסון מתקרב, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2019
- ^ גילי איזיקוביץ, חופש שכטר: "הם קראו לי 'חופש', יותר מזה?", באתר הארץ, 18 ביולי 2022
- ^ בתנועה, באתר Seret.co.il פורטל הסרטים הישראלי
- ^ Bi'Tnou'ah - Original title: En corps, IMDb (באנגלית)
- ^ Israeli choreographer, Hofesh Shechter, awarded an honorary OBE in the Queen’s Birthday Honours, The Jewish Chronicle, 13 ביוני 2018
