אוהד נהרין

אוהד נהרין
לידה	22 ביוני 1952 (בן 72); מזרע, ישראל
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד; בית הספר לבלט אמריקאי ;
תחום יצירה	מחול עכשווי, בלט
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2005); פרס א.מ.ת. (2009) ;
בן או בת זוג	ארי נקמורה

אוהד נהרין (נולד ב-22 ביוני 1952) הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי, זוכה פרס ישראל לשנת 2005 וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2009.^[1]

ביוגרפיה

נהרין נולד בקיבוץ מזרע לאליאב נהרין (שחקן בתיאטרון הבימה בשנות הארבעים של המאה ה-20) ולצופיה, שהייתה רקדנית שנאלצה לנטוש את הריקוד בשל בעיות בריאותיות ועסקה בהוראת תנועה והלחנה. כשהיה בן חמש וחצי עקרה המשפחה לקריית עמל, כיום קריית טבעון.

נהרין ניגן בגיטרה ושירת בלהקת פיקוד צפון כזמר ורקדן. לאחר שירותו הצבאי למד בלט בניו יורק והיה חבר בלהקה של מרתה גרהאם. אחר כך הצטרף ללהקתו של מוריס בז'אר בבריסל. כשחזר ארצה החל לעבוד עם להקת בת דור, ונישא למארי קאג'יוורה, רקדנית אמריקאית ממוצא יפני, שרקדה איתו בלהקתו של אלווין איילי, והשניים שבו לניו יורק. בשנת 1982 שב ארצה וחיבר כוריאוגרפיות ללהקות ישראליות שונות.

בשנת 1990 התמנה למנהל האמנותי של להקת בת שבע, ויצר יצירות רבות, בהן "ממותות", "וירוס", "אנאפזה", "קיר" ועוד. נהרין נקלע ללב הוויכוח בין דתיים לחילונים במופע "פעמוני היובל", שנערך בשנת 1998. אנשי ציבור דתיים מחו על השימוש בשיר "אחד מי יודע" במקביל להסרת בגדי הרקדנים, והיו אף שהציעו להלביש את הרקדנים ב"גאטקעס" - בגדים תחתונים ארוכים. בסופו של דבר בוטלה הופעת הלהקה במופע לאחר סערה ציבורית גדולה.

נהרין יצר את דמותו של מקסים ואראט כדמות דמיונית של האלטר אגו שלו, אשר עוסקת בהיבטים המוזיקליים של עבודתו.^[2]

נהרין נחשב לאחד מיוצרי המחול המוערכים בעולם ובשנת 1995 כתב הניו יורק טיימס כי הוא "אחד מחמשת הכוריאוגרפים המובילים בעולם".

ב-1998 זכה לתואר אביר מסדר האמנויות והספרות מטעם ממשלת צרפת, בשנת 2003 קיבל תואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. בשנת 2004 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע. בשנת 2005 קיבל נהרין את פרס ישראל. ביוני 2008 הוענק לנהרין תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.^[3] באפריל 2009 קיבל את פרס המחול האמריקני ע"ש סמואל ה. סקריפס לשנת 2009.^[4] באותה שנה זכה לפרס על מפעל חיים מ"דאנס מגזין".^[5]

במאי 2013 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מג'וליארד.^[6]

בשנת 2016 זכה בפרס שרת התרבות והספורט למחול אמנותי לשנת 2016, על מפעל חיים. מנימוקי השופטים: ”נהרין הוא הכוריאוגרף המוביל והחדשני ביותר בישראל הוא החדיר איכויות של מחול עכשווי שמתחדש כל הזמן אל לב ממסד המחול”.^[7]

במקביל לעבודתו עם רקדנים, ובעקבות פציעה שחווה, פיתח נהרין את "גאגא – דרך עבודה גופנית המתאימה לכל אחד". לטענת נהרין, השיטה מציעה דרך לחזק את הגוף, לשכלל את הגמישות, הזריזות והיעילות ולהעיר את החושים והדמיון.

לאחר שהתאלמן ממארי, אשתו הראשונה שנפטרה ב-2001 מסרטן צוואר הרחם בגיל 50, נישא לארי נקמורה, רקדנית ממוצא יפני, ולהם בת ושמה נוגה.

במאי 2019 אמר בריאיון לרזי ברקאי כי הוא מזדהה עם אג'נדת ה-BDS והוא מתנגד לכיבוש הישראלי.^[8] בדצמבר 2019 העלה נהרין במרכז סוזן דלל מופע בשם "2019" המכיל מוטיבים פוליטיים בהם מובעת ביקורת על הציונות ועל המיליטריזם בחברה הישראלית.^[9]

במאי 2021 נמנה עם החותמים על מכתב המופנה לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג בנוגע לשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, ובו קריאה לבית הדין שלא לסמוך על הגופים הרשמיים של מדינת ישראל, ולחקור בעצמו את הנעשה.^[10]

מיצירותיו המפורסמות

טבולה ראסה (1986)
קיר (1990)
אנאפזה (1993)
דקהדאנס (2000)
וירוס (2001)
כמויות (2003)
ממותות (2003)
שלוש (2005)
MAX (2007)
הורה (2009)
שדה 21 (2011)
החור (2013)
עבודה אחרונה (2015)
מומו (2023)

לקריאה נוספת

גבי אלדור, נהרין, צילומים: גדי דגון, הוצאת אסיה, 2017.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוהד נהרין בוויקישיתוף

אוהד נהרין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אוהד נהרין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
אוהד נהרין, באתר Discogs (באנגלית)
אוהד נהרין, דף שער בספרייה הלאומית
אוהד נהרין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
גאגא אנשים - אתר הבית
אוהד נהרין, באתר פרס ישראל
להקת בת שבע - אוהד נהרין כוריאוגרף להקת בת שבע
מרב יודילוביץ', הדבר הגדול הבא, באתר ynet, 14 באפריל 2008
הניה רוטנברג, ""כמויות" של אוהד נהרין: שבירת מחיצות האינטימיות" באתר קולות המחול, 26 בפברואר 2009
מרב יודילוביץ', רוקדים במעגל, באתר ynet, 11 במאי 2009
רות אשל, עכבר העיר אונליין, "הורה" של אוהד נהרין: אנרגיה בדחיסה, באתר הארץ, 14 ביוני 2009
ענת זכריה, הזמנה לניתוח לב פתוח: על "ממותות" של אוהד נהרין, באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2009
ענת זכריה, חמש ילדות יפות, באתר nrg‏, 29 בדצמבר 2009
רוני דורי, עכבר העיר אונליין, עולם הגאגא של אוהד נהרין, באתר הארץ, 12 במרץ 2010
הניה רוטנברג, "אוהד נהרין – רשימת יצירות מחול" באתר קולות המחול, 17 ביולי 2010
שיר חכם‏, "הגסות היא שורש הבעיה שלנו": ריאיון עם מקסים ואראט על אוהד נהרין, באתר וואלה, 4 בינואר 2011
אלעד סמורזיק, הברבור פחות שחור, באתר הארץ, 20 במאי 2011
איילת שני, אני בשיחה - אוהד נהרין לא אוהב גלגולי עיניים, באתר הארץ, 12 באפריל 2012
עוד תואר דוקטור לשם כבוד הוענק לאוהד נהרין, באתר וואלה, 29 במאי 2013
נעמה לנסקי, אדון גאגא, באתר ישראל היום, 20 ביוני 2014
אפרת בראשי‏, העבודה האחרונה של בת שבע. אוהד נהרין פורש?, באתר וואלה, 21 במאי 2015
גילי איזיקוביץ, מההתאהבויות בסטודיו ועד הטענות נגד עריצותו בעולם המחול: אוהד נהרין מתמסר למצלמה בסרט חדש, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
יאיר אשכנזי, למה שלושה אנשים מנהלים כבר יותר מ-20 שנה את המחול הישראלי?, באתר הארץ, 9 באפריל 2016
יעל געתון‏, אוהד נהרין: "מבחינתי לגיטימי לשרוף דגל בכל מקום", באתר וואלה, 3 במאי 2017
גילי איזיקוביץ, אוהד נהרין בן שבעים, ראיון, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2022

Gaga Movement Language:

- Gaga: Ohad Naharin’s Movement Language, in His Own Words - Quotation from Ohad Naharin about Gaga (from March 2008)
- Intro to Gaga Dance Classes - an intro to Ohad Naharin's movement language, by Deborah Friedes.
- Gaga: A Foreigner Explores Ohad Naharin’s Movement Language - An article about taking gaga class with Ohad Naharin, by Deborah Friedes.
Choreography
- “Deca Dance” in Israel - a view of Ohad Naharin’s "Deca Dance" within the context of Israel's dance history.
- “MAX” - Connecting to Ohad Naharin’s Choreography

הערות שוליים

^ רוני דורי, עכבר העיר אונליין, אוהד נהרין ויאיר ורדי בין הזוכים בפרס א.מ.ת לשנת 2009, באתר הארץ, 21 ביולי 2009
^ שיר חכם‏, "הגסות היא שורש הבעיה שלנו": ראיון עם מקסים ואראט על אוהד נהרין, באתר וואלה, 4 בינואר 2011
^ מרב יודילוביץ', תואר כבוד לאוהד נהרין ומיכל רובנר, באתר ynet, 25 במאי 2008
^ תמרה שרייבר, ‏אוהד נהרין קיבל פרס מחול אמריקני יוקרתי, באתר גלובס, 12 באפריל 2009
^ מרב יודילוביץ', פרס מפעל חיים לנהרין מ"דאנס מגזין", באתר ynet, 4 בנובמבר 2009
^ מרב יודילוביץ', ג'וליארד מעניק תואר כבוד לאוהד נהרין, באתר ynet, 30 באוקטובר 2012
^ יאיר אשכנזי, אוהד נהרין בין זוכי פרסי שרת התרבות למחול אמנותי, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2016
^ שגיא בן נון‏, אוהד נהרין: "מזדהה עם אג'נדת ה-BDS, אתמוך גם בחרם עצמי", באתר וואלה, 26 במאי 2019
^ גילי איזיקוביץ, אם זה לא היה יפה כל כך, אולי היינו בוכים, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2019
^ ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
כ-180 מדענים, אנשי רוח ואישי ציבור מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net

[1] רוני דורי, עכבר העיר אונליין, אוהד נהרין ויאיר ורדי בין הזוכים בפרס א.מ.ת לשנת 2009, באתר הארץ, 21 ביולי 2009

[2] שיר חכם‏, "הגסות היא שורש הבעיה שלנו": ראיון עם מקסים ואראט על אוהד נהרין, באתר וואלה, 4 בינואר 2011

[3] מרב יודילוביץ', תואר כבוד לאוהד נהרין ומיכל רובנר, באתר ynet, 25 במאי 2008

[4] תמרה שרייבר, ‏אוהד נהרין קיבל פרס מחול אמריקני יוקרתי, באתר גלובס, 12 באפריל 2009

[5] מרב יודילוביץ', פרס מפעל חיים לנהרין מ"דאנס מגזין", באתר ynet, 4 בנובמבר 2009

[6] מרב יודילוביץ', ג'וליארד מעניק תואר כבוד לאוהד נהרין, באתר ynet, 30 באוקטובר 2012

[7] יאיר אשכנזי, אוהד נהרין בין זוכי פרסי שרת התרבות למחול אמנותי, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2016

[8] שגיא בן נון‏, אוהד נהרין: "מזדהה עם אג'נדת ה-BDS, אתמוך גם בחרם עצמי", באתר וואלה, 26 במאי 2019

[9] גילי איזיקוביץ, אם זה לא היה יפה כל כך, אולי היינו בוכים, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2019

[10] ניר חסון, כ-180 מדענים ואנשי רוח מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה, באתר הארץ, 6 במאי 2021
כ-180 מדענים, אנשי רוח ואישי ציבור מישראל פנו להאג: אל תאמינו לרשויות בנוגע לחקר פשעי מלחמה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]


לידה	22 ביוני 1952 (בן 72) מזרע, ישראל
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד בית הספר לבלט אמריקאי
תחום יצירה	מחול עכשווי, בלט
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2005) פרס א.מ.ת. (2009)
בן או בת זוג	ארי נקמורה