נועה צוק
נועה צוק (נולדה ב-1978) היא רקדנית, כוריאוגרפית, ואמנית וידאו ישראלית, זוכת פרס יאיר שפירא לשנת 2007.
 | |
| לידה | 1978 (בת 46 בערך) |
|---|---|
| מקום לימודים | אנסמבל בת-שבע |
| תקופת הפעילות | מ-1997 |
| תחום יצירה | מחול, וידאו ארט |
| בן זוג | אהד פישוף |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נועה צוק נולדה בקיבוץ שער העמקים. בנעוריה עברה לתל אביב והחלה לעסוק בריקוד.
בשנת 1997 הצטרפה ללהקת בת שבע בהנהגתו של אוהד נהרין ורקדה בה 12 שנה. צוק רקדה בכל היצירות של נהרין עבור הלהקה בשנים הללו, והייתה חלק מהצוות המקורי של יצירות דוגמת: "הנגיף", "ממוטות", "טלופזה", "שלוש", "פורו" ו"מקס"[1]. באותה שנה גם השתתפה בטריו "כבדים" שיצר יובל פיק, לצד פיק וחופש שכטר, שהשתתף בתחרות "גוונים במחול" וזכה במקום השני[2].
משנת 2008 פועלת ככוריאוגרפית ורקדנית עצמאית. היא עבדה ככוריאוגרפית אורחת עם להקות שונות ברחבי העולם, ויצרה את "Speakers" עבור בלט ברן (2012), "After Chorus" עבור להקת המחול Groundworks בקליבלנד (2012), "By The Snake" לתיאטרון המחול הרפרטוארי של יוטה (2014) ו" Frontier Danceland" בסינגפור[1].
בשנת 2014 הופיע ברחבי העולם עם הדואט "Doom Doom Land" שיצרה.
בשנת 2016 יצרה כוריאוגרפיה עבור להקת המחול ענבל[3].
בשנת 2020 השתתפה ביצירת המופע "גירלנדה" של אנסמבל בת-שבע[4][5].
בשנת 2021 נקנתה עבודת וידאו שיצרה צוק עם בעלה על ידי מוזיאון תל אביב.
צוק היא גם מורה לשפת גאגא ומלמדת באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ומחול בירושלים. על אף היותה מורה לגאגא, מסמלת צוק את ראשית המרד בדרכו האמנותית של אהד נהרין במחול הישראלי. מרד זה מתבטא במבט מלגלג על משטר אימונים סיזיפי, ובחזרה לאלמנט של ריקוד מתוך אהבת התנועה הנטועה ברקדן.
חיים אישיים עריכה
נשואה ליוצר אהד פישוף ולהם שני ילדים. השניים גם יצרו עבודות כוריאוגרפיה במשותף[6].
רשימת עבודות כוריאוגרפיה (בחלקם גם רקדה) עריכה
- "Speaker (2011), בשיתוף אהד פישוף, עלה במסגרת פסטיבל "הרמת מסך"[7]
- NOTHING III (2013)[8]
- After Chorus עבור הלהקה הסינגפורית frontir danceland (2014)
- ארץ הדום דום (2014)
- An Old Woman Picking Up A Stone From The Ground And Carrying It Back To Her House
- By The Snake
- Boxerman
- shoutdown
- "A Droom Come Tree" (2014), דואט לשתי רקדניות (היא אחת מהן) שנוצר לפסטיבל "מחולוהט"[9].
- גן הדקות (2015) בשיתוף אוהד פישוף[10].
- המעגל (2016), עבור להקת ענבל[11]
- החדר השרוף (2019)
- "רקונטו קון" (2019), בשיתוף אהד פישוף[12]
- הנאום (2021), עבודת הסולו הראשונה שלה, בה היא רקדה בעצמה[13]
- קולות מתא המטען (2022)
- המנדרין המופלא (2022), כוריאוגרפיה עבור מופע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם מוזיקה של בלה בארטוק[14]
רשימת עבודות וידאו-ארט עריכה
- טרילוגיית העבודות Nothing
- One More Song (נקנה על ידי מוזיאון תל אביב לאומנות)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 נועה צוק - פרופיל באנגלית
- ^ רוני דורי, יובל פיק: אורח נוטה לחזור, באתר הארץ, 25 במרץ 2010
- ^
רות אשל, התוכנית החדשה של תיאטרון מחול ענבל: מקצועית, אבל ללא ייחודיות, באתר הארץ, 2 באפריל 2016
- ^ להקת מחול בת-שבע מציגה: גירלנדה, באתר "Time Out ישראל", מרץ 2020
- ^ טל לוין, "גירלנדה" של אנסמבל בת שבע: ואז משב רוח קריר עבר על הבמה, באתר הארץ, 29 באפריל 2021
- ^ אלי ערמון אזולאי, ביקור בסטודיו של אהד פישוף: אורח לרגע, באתר הארץ, 28 בינואר 2011
- ^ אלעד סמורזיק, זה פחות מהראש, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
- ^ מוזיקה קלאסית - נעה צוק, אסנת קלנר, גיא שומרוני ויניב אברהם, באתר www.habama.co.il
- ^ רות אשל, פונדק הרוחות, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2011
- ^ מרימים את המסך, באתר www.vitrina.co.il
- ^ עידית סוסליק, עכבר העיר, "שתי יצירות ערב אחד": עם המבט קדימה, באתר הארץ, 5 באפריל 2016
- ^ רן בראון, מופע המחול החדש של אהד פישוף ונועה צוק הוא טקס מרהיב וחתרני, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2019
- ^ גילי איזיקוביץ, המופע של נועה צוק הוא הזמנה להתמסר למוזר, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2021 רן בראון, "הנאום" ו"הכובשים פינת אלנבי" מאתגרות את התפישה של מופע הסולו כביטוי אינדיבידואלי, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2021
- ^ אילן וולקוב מנצח על המנדרין המופלא מאת ברטוק - הפילהרמונית הישראלית, באתר הפילהרמונית הישראלית, 1 בפברואר 2022
