חוק החברות הממשלתיות

חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975 הוא חוק המסדיר את דיני החברות הממשלתיות במדינת ישראל, לרבות אופן הקמת חברה, ניהולה באמצעות האורגנים השונים, מיזוג חברות ועוד.[1]

חוק החברות הממשלתיות
פרטי החוק
תאריך חקיקה 24 ביוני 1975
תאריך חקיקה עברי ט"ו בתמוז ה'תשל"ה
גוף מחוקק הכנסת השמינית
חוברת פרסום 770
משרד ממונה משרד האוצר
מספר תיקונים 36
נוסח מלא חוק החברות הממשלתיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברה ממשלתית הן חברות אשר המדינה מחזיקה בהן חלק גדול מהון המניות, ובמקרים לא מעטים אף הון המניות כולו, משמע חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית.

היסטוריה חקיקתית עריכה

בשנת 1960 הכין משרד המשפטים טיוטה של הצעת חוק חברות ממשלתיות, ומאז קיבלה הממשלה, באמצעות ועדת השרים לענייני כלכלה, שורה של החלטות בדבר הקמתן, ארגונן ופעולותיהן של חברות ממשלתיות ובדבר הפיקוח הממשלתי עליהן. החברות הממשלתיות שמשו נושא לדו״חות של שתי ועדות מומחים, האחת בראשות זיגפריד מוזס מבקר המדינה לשעבר (״ניהול המפעלים העסקיים של המדינה", 1965), והשנייה בראשות אהרן ברק מהאוניברסיטה העברית בירושלים (״הוועדה להכנת חוק חברות ממשלתיות", 1970). בעקבות זאת נחקקה הצעת החוק הראשונה ב-29 מאי 1973 על ידי הממשלה. בשנת 1975 התקבל נוסח חדש לחוק, שכונה חוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975[2]. מטרת החוק הייתה לספק דרך לבקר את החברות הממשלתיות ולפזר את השליטה. כל התיקונים אשר נעשו אחרי הבהירו עניינים חשובים המגדירים ומסבירים את החוק בצורה טובה יותר כך שלא יהיו אי הבנות[3].

עיקרי החוק עריכה

חוק זה מבוסס על הניסיון שנרכש בארץ ובכלל זה הליקויים שנתגלו. הממשלה ראתה כי חשוב לטפל בנושא דרך חקיקה מקיפה. החוק מיועד לחול בראש ובראשונה על החברות שהשליטה בהן היא כולה או בעיקרה (יותר מ-50%) בידי הממשלה דרך הון המניות, כוח ההצבעה ומינוי חברי הדירקטוריון. החוק חל גם על חברות-בת של חברות ממשלתיות.[3]

מטרת החוק היא לעשות איזון בין מעמד המדינה לבין מעמד השותפים הפרטיים. מטרתו להשאיר בידי החברות את הגמישות העסקית והתפעולית הדרושה להשגת מטרותיהן המשקיות, אך גם להבטיח למדינה את הפיקוח המתחייב לנוכח כספי הציבור המושקעים בחברות אלה ולנוכח המשימות הממלכתיות המוטלות עליהן.

הוראות מיוחדות הנוגעות לחברות הממשלתיות עריכה

החוק דן בהקמת חברה ממשלתית והפיכת חברה לחברה ממשלתית. החוק קובע הוראות באשר הקמת חברה ממשלתית ורישומה, פירוק ומיזוג של חברות ממשלתיות, הפיכת חברה לחברה ממשלתית, קניית ומכירת מנויות של חברה ממשלתית והחלטות הכרוכות באישור הממשלה. בנוסף, החוק מגדיר את תפקידו של הדירקטור, כשרותו, דרכי המינוי, הייצוג של אוכלוסיות שונות, תקופת הכהונה שלו ודרכי פסילתו של הדירקטור. וכן החוק מגדיר על אלו חברות חל החוק ועל אלו חברות לא חל חוק זה ובאיזה תנאים לא חלות הוראות לגבי גיוס הון, ביטול, הוראות מעבר, וכו'.[2]

הפרטה עריכה

חוק מאפשר לקבוע, ביחס לחברה בהפרטה, שלמדינה אינטרסים חיוניים בקשר עם חברה זו, ולכן יחולו הגבלות על השליטה בה. אינטרס חיוני הוא כל אחד מאלה:

(1) הבטחת המשך קיומן של פעילויות שהן חיוניות לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה, או הבטחת רציפות אספקתם הנאותה של שירותים חיוניים לציבור;
(2) שמירת אופייה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל באופן שיקבע השרים;
(3) פיקוח על השליטה במחצבים או באוצרות טבע, ניצולם ופיתוחם;
(4) קידום התחרות או מניעת ריכוזיות במשק;
(5) מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או בענייני חוץ שלה;
(6) מניעת חשיפה או גילוי של מידע סודי, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של המדינה.

העברת שליטה בחברה כזו מחייבת קבלת היתר מראש הממשלה, שר האוצר והשר הממונה על תחום פעילותה של החברה (למשל שר האנרגיה כאשר מדובר בחברה בתחום האנרגיה).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה