חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע

חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023 (מוכר גם בשם "חוק האנג'לים") הוא חוק שנועד לקדם תעשיות עתירות ידע בישראל, באמצעות יצירת תמריץ מס לעידוד השקעות של יחידים (אנג'לים) בחברות הזנק, השקעות שיסייעו להקמתן ולביסוסן שיתרמו, במידה ויצליחו, למשק.

החוק נחקק בשנת 2011, כפרק ז': תעשייה עתירת ידע - הוראת שעה, בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (שהוא חוק ההסדרים לשנים 2011 ו-2012), כהוראת שעה, המתייחסת להשקעות שייעשו עד סוף שנת 2015. באוגוסט 2023 הכנסת אישרה מחדש נושא זה, כחוק נפרד, חוק לעידוד תעשייה עתיקת ידע, כהוראת שעה עד לסוף 2026.

חקיקה זו היא חלק מתוכנית רחבה שגובשה על ידי צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר בשיתוף רשות החדשנות, שנועדה לשמר את היתרון של ישראל בתחום התעשיות עתירות הידע.

מטרות החקיקה בחוק המקורי (2011)

התמריץ ב-2011 ניתן בדרך של התרת השקעה של יחידים במניות חברות עתירות מחקר ופיתוח כהוצאה מוכרת. רשות המיסים ציינה כי "מדובר בחקיקה ייחודית וחריגה בדיני המס", ולפיכך הדגישה כי אין לראות את העמדות שננקטו על ידה במימוש חקיקה זו, כמדיניות המשקפת את עמדתה בנסיבות אחרות.

דברי ההסבר להצעת החוק המקורי, המציגים את המניע לחקיקתו:

השקעות בחברות ישראליות עתירות מחקר ופיתוח המצויות בשלב הראשוני של פעילות המחקר והפיתוח (שלב ה-Seed) נושאות סיכון גבוה מאוד למשקיע ובמקרים רבים אף יורדות לטמיון. חברות כאלה, אשר מהוות חלק משמעותי בתעשייה הישראלית, מתקשות לגייס משקיעים, בין השאר בעקבות משבר האשראי העולמי, ומתקשות גם בהשגת מקורות מימון חלופיים. במטרה להגדיל את היקף ההשקעות בחברות אלה, מוצע לתמרץ את בעלי ההון המשקיעים בהן בדרך של התרת סכום ההשקעה כהוצאה בידם ובכך להוזיל את עלויות ההשקעה.

ההטבות שבחוק המקורי

על מנת לעודד משקיעים ברכישת מניות לשם השקעה במחקר ופיתוח, קובע החוק שיחידים הרוכשים מניות של חברות רלוונטיות יזכו להכרה בהשקעתם כהוצאה מוכרת.

החוק תקף להשקעות מזכות שבוצעו החל משנת 2011 ועד 2015 וסכום ההטבה המרבית במסגרת זו היא 5 מיליון ש"ח עבור השקעה של משקיע יחיד בחברת מטרה. התנאים להכרה בחברה כחברת מטרה הם:

• החברה היא חברה ישראלית.
• החברה קיבלה את אישור המדען הראשי של משרד התמ"ת לעיסוקה במחקר ופיתוח איכותי.
• החברה אינה רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך.
• לפחות 75% מסכום ההשקעה ששולם עבור המניות, משמשים למימון מחקר ופיתוח בחברה.
• לפחות 75% מהוצאות המחקר והפיתוח שהוציאה החברה במהלך תקופת ההטבה, הוצאו בישראל.
• בשנת ההשקעה ובשנה שלאחריה הכנסותיה של החברה לא עלו על 50% מהוצאות המחקר והפיתוח שהוצאו על ידה.
• הוצאות המחקר והפיתוח של החברה הוצאו לשם קידומו או פיתוחו של מפעל שבבעלותה.
• הוצאות המחקר והפיתוח של החברה מהוות לפחות 70% מכלל הוצאות החברה.

לכל אחד מתנאים אלו קיימת תקופה מסוימת בה עליו להתקיים (לכל אחד תקופה שונה).

עיקרי החוק החדש (2023)

חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023

פרטי החוק
תאריך חקיקה	25 ביולי 2023
תאריך חקיקה עברי	ז' באב תשפ"ג
גוף מחוקק	הכנסת העשרים וחמש
חוברת פרסום	ספר החוקים 3071 מ-31 ביולי 2016, עמ' 564
הצעת חוק	ממשלתית
מספר תיקונים	0
נוסח מלא	הנוסח המלא

החוק החדש שנחקק ב-2023 כולל שלושה סעיפים מרכזיים ובהם הטבות לאנג'לים המשקיעים בחברות בשלבים הראשונים, לחברות ישראליות הרוכשות חברות זרות ולחברות ישראליות המקבלות אשראי מגופים זרים:

1. ההטבה הראשונה מאפשרת לאדם בעל אמצעים לדחות חלק מתשלומי המס שלו (מכל סוג, גם מהכנסה הונית וגם מהכנסה פירותית) באמצעות השקעה בסטארט-אפ. כלומר, המשקיע ישלם מס על רווחיו רק כאשר ימכור את מניות החברה. במידה והחברה תסגר, לא ישולם המס כלל. ההטבה הזו היתה קיימת בעבר, אך החוק הנוכחי מקל את התנאים לקבלת ההטבה.
2. ההטבה השנייה מאפשרת למשקיעי הייטק שמכרו מניות של חברת הזנק ישראלית (שרוב פעילותה מחקר ופיתוח טכנולוגי) לא לשלם מס מיד עם המכירה. במקום זאת, היא מעניקה להם אפשרות להשקיע בחברת מו"פ אחרת במהלך 12 החודשים שאחרי מכירת המניות שלהם. הטבה זו מוגבלת ל-5 מיליון שקל לחברה.
3. ההטבה השלישית מעודדת חברת הייטק ישראלית אחת לרכוש חברת הייטק ישראלית אחרת, ובכך להקטין את חבות המס השנתית שלה. בניגוד לחוק המקורי, בחוק החדש החברות גם יוכלו להתמזג, בשונה מהמצב כיום בו נדרשו החברות להמשיך להתקיים כישויות נפרדות. כך למעשה חברה טכנולוגית גדולה שרוכשת את השליטה בחברת טכנולוגיה אחרת, תוכל לנכות את ההוצאה על רכישת המניות מחבות המס שלה, בשיעורים שנתיים שווים במשך חמש שנים מיום הרכישה. כלומר, ההשקעה תותר כהוצאה לצורכי מס, בניגוד למצב כיום לפיו ההוצאה מותרת בניכוי רק בעת מכירת המניות.

הגדרות חברת מו"פ (רשימה חלקית)

1. מיום התאגדותה לא היה רשום נייר ערך כלשהו שלה למסחר בבורסה.
2. היקף ההכנסות הטכנולוגיות הכולל של החברה מיום התאגדותה עד תום השנה שקדמה לשנת המס לא עלה על 4.5 מיליון שקלים חדשים, והיקף ההכנסות הכולל של החברה באותה תקופה לא עלה על 12 מיליון שקלים חדשים.
3. היקף ההשקעות בחברה, וההלוואות שניתנו לה מיום התאגדותה, אינו עולה על 12 מיליון שקלים חדשים.
4. 70% לפחות מהוצאות החברה, בתקופה שמיום התאגדותה עד תום השנה שקדמה לשנת המס, היו הוצאות למחקר ופיתוח.

קישורים חיצוניים

• חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ״ג–2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2010, ה"ח הממשלה 541 מיום 18 באוקטובר 2010
• חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, ס"ח 2271 מיום 6 בינואר 2011
• יעקב צ'רטוף, ‏הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 – חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17 בנובמבר 2010
• חוזר מס הכנסה מס' 12/2011 - התרת השקעה מזכה במניות חברת מטרה על ידי יחיד כהוצאה (הוראת שעה), באתר רשות המיסים
• חוזר מס הכנסה מספר 2–2017 - רשות המיסים - הוראת השעה לעידוד תעשייה עתירת ידע, באתר רשות המיסים, 23 באפריל 2017
• אילת טורם, מהו 'חוק האנג'לים' וכיצד יעזור לך לגייס כסף לסטארטאפ שלך, באתר Geektime,‏ 9 ביולי 2012