הכנסת העשרים וחמש
הכנסת העשרים וחמש היא הכנסת המכהנת. היא נבחרה בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר 2022 (ז' בחשוון ה'תשפ"ג),[1] והושבעה ב-15 בנובמבר (כ"א בחשוון). יושב ראש הכנסת הוא חבר הכנסת אמיר אוחנה מסיעת הליכוד.
![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
גוף פרלמנטרי | הכנסת |
ממשלות | ממשלת ישראל השלושים ושבע |
תקופת כהונה |
15 בנובמבר 2022 – מכהנת (12 שבועות ויומיים) |
מערכת בחירות | 1 בנובמבר 2022 |
הנהגה | |
יושב ראש הכנסת |
יריב לוין (13 עד 29 בדצמבר 2022) אמיר אוחנה (החל מ-29 בדצמבר 2022) |
ראש הממשלה | בנימין נתניהו |
יו"ר הקואליציה | אופיר כץ |
ראש האופוזיציה | יאיר לפיד |
מרכז האופוזיציה | בועז טופורובסקי |
הרכב | |
![]() | |
סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה - 64 הליכוד (32)
ש"ס (11)
יהדות התורה (7)
הציונות הדתית (7)
עוצמה יהודית (6)
מפלגת נעם (1) |
מספר חברי הקואליציה |
64 / 120 |
סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה - 56 יש עתיד (24)
המחנה הממלכתי (12)
ישראל ביתנו (6)
רע"מ (5)
חד"ש-תע"ל (5)
העבודה (4) |
מספר חברי האופוזיציה |
56 / 120 |
אתר אינטרנט | |
https://main.knesset.gov.il | |
הכנסת הנוכחית תכהן עד לכינוס הכנסת העשרים ושש לאחר הבחירות הבאות. מועד בחירות אלה, באם לא תוקדמנה, נתון למחלוקת משפטית, בשל שתי אפשרויות שונות לפרשנות של חוק יסוד: הכנסת: בעוד על-פי פרשנות אחת הן אמורות להתקיים ב-27 באוקטובר 2026 (ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז), ובכך משך כהונתה המקורי של הכנסת יהיה כארבע שנים, פרשנות אפשרית נוספת היא כי מועדן המקורי של הבחירות הבאות הוא 2 בנובמבר 2027 (ב' בחשוון ה'תשפ"ח), ובכך הכנסת העשרים וחמש אמורה לכהן כחמש שנים.[2] על-פי היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ושש, שטרם התכנסה, תכריע מהו המועד לבחירות הבאות.
חלוקת המושביםעריכה
- ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וחמש
תוצאות הבחירותעריכה
רשימה | ראש הרשימה | מושבים | |||
---|---|---|---|---|---|
הכנסת ה-24 | ± | הכנסת ה-25 | |||
הליכוד | בנימין נתניהו | 29 | 3 | 32 | |
יש עתיד | יאיר לפיד | 17 | 7 | 24 | |
הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם | בצלאל סמוטריץ' | 7 | 7 | 14 | |
המחנה הממלכתי | בני גנץ | 15 | 3 | 12 | |
ש"ס | אריה דרעי | 9 | 2 | 11 | |
יהדות התורה | יצחק גולדקנופף | 7 | 7 | ||
ישראל ביתנו | אביגדור ליברמן | 7 | 1 | 6 | |
רע"מ | מנסור עבאס | 4 | 1 | 5 | |
חד"ש-תע"ל | איימן עודה | 5 | 5 | ||
העבודה | מרב מיכאלי | 7 | 3 | 4 |
סיעות הכנסת לאחר פיצולים ומיזוגיםעריכה
סיעה | מושבים | ||
---|---|---|---|
השבעת הכנסת | נוכחי | ||
הליכוד | 32 | 32 | |
יש עתיד | 24 | 24 | |
הציונות הדתית | 14 | 7 | |
עוצמה יהודית | 6 | ||
נעם | 1 | ||
המחנה הממלכתי | 12 | 12 | |
ש"ס | 11 | 11 | |
יהדות התורה | 7 | 7 | |
ישראל ביתנו | 6 | 6 | |
רע"מ | 5 | 5 | |
חד"ש-תע"ל | 5 | 5 | |
העבודה | 4 | 4 |
חברי הכנסתעריכה
חילופיםעריכה
תאריך | סיעה | חבר הכנסת היוצא | סיבת סיום הכהונה | חבר הכנסת הנכנס | |
---|---|---|---|---|---|
1 בינואר 2023 | עוצמה יהודית | עמיחי אליהו | הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי | יצחק קרויזר | |
3 בינואר 2023 | ש"ס | יואב בן צור | יונתן מישרקי | ||
6 בינואר 2023 | הליכוד | מיקי זוהר | דן אילוז | ||
חיים כץ | אריאל קלנר | ||||
יהדות התורה | יצחק גולדקנופף | יצחק פינדרוס | |||
7 בינואר 2023 | הליכוד | עידית סילמן | אתי עטייה | ||
17 בינואר 2023 | עמיחי שיקלי | עמית הלוי | |||
25 בינואר 2023 | יהדות התורה | מאיר פרוש | משה רוט | ||
אורי מקלב | אליהו ברוכי | ||||
1 בפברואר 2023 | יש עתיד | יואל רזבוזוב | פרישה מהחיים הפוליטיים | שלי מירון | |
2 בפברואר 2023 | ש"ס | יעקב מרגי | הפסקת חברות בכנסת במסגרת החוק הנורווגי | ארז מלול | |
חיים ביטון | סימון מושיאשוילי | ||||
7 בפברואר 2023 | הציונות הדתית | בצלאל סמוטריץ' | צבי סוכות |
מאפייני חברי הכנסתעריכה
מפלגות הימין: 52 מושבים
מפלגות החרדים: 18 מושבים
מפלגות המרכז: 36 מושבים
מפלגות השמאל: 4 מושבים
מפלגות הערבים: 10 מושבים
חברי כנסת חדשיםעריכה
לכנסת זו נכנסו 32 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסות קודמות:
- הליכוד (9): אליהו רביבו, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך מילביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אליהו דלל, דן אילוז, צגה מלקו
- עוצמה יהודית (6): יצחק וסרלאוף, אלמוג כהן, (עמיחי אליהו), צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך, יצחק קרויזר
- יש עתיד (4): מטי צרפתי הרכבי, דבורה ביטון, נאור שירי, שלי מירון
- ש"ס (4): אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי
- הציונות הדתית (3): אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
- רע"מ (2): וליד אל-הואשלה, יאסר חוג'יראת
- יהדות התורה (2): (יצחק גולדקנופף), משה רוט
- המחנה הממלכתי (1): גדי איזנקוט
- ישראל ביתנו (1): שרון ניר
בנוסף, מכהנים בכנסת העשרים וחמש 5 חברי כנסת שכיהנו בכנסת בעבר אך לא בכנסת העשרים וארבע:
- הליכוד (4): דני דנון, ניסים ואטורי, אריאל קלנר, עמית הלוי
- חד"ש-תע"ל (1): יוסף עטאונה
נשיםעריכה
בכנסת זו מכהנות 31 נשים:
- יש עתיד (10): אורנה ברביבאי, קארין אלהרר, מירב כהן, מירב בן ארי, מיכל שיר, מטי צרפתי הרכבי, טניה מזרסקי, יסמין סאקס פרידמן, דבורה ביטון, שלי מירון
- הליכוד (7): מירי רגב, גלית דיסטל-אטבריאן, טלי גוטליב, גילה גמליאל, מאי גולן, אתי עטייה, צגה מלקו
- המחנה הממלכתי (4): פנינה תמנו-שטה, יפעת שאשא-ביטון, אורית פרקש-הכהן, שרן השכל
- העבודה (3): מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן
- ישראל ביתנו (2): יוליה מלינובסקי, שרון ניר
- הציונות הדתית (2): אורית סטרוק, מיכל וולדיגר
- עוצמה יהודית (1): לימור סון הר-מלך
- חד"ש-תע"ל (1): עאידה תומא סלימאן
- רע"מ (1): אימאן ח'טיב-יאסין
לא-יהודיםעריכה
בכנסת זו מכהנים 10 חברי כנסת ערבים:
- רע"מ (5): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת
- חד"ש-תע"ל (4): איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה
- ישראל ביתנו (1): חמד עמאר
מבחינת השתייכות עדתית/דתית של חברי כנסת אלו:
- ערבים מוסלמים (8): מנסור עבאס, וליד טאהא, וליד אל-הואשלה, אימאן ח'טיב-יאסין, יאסר חוג'יראת, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה
- ערבים נוצרים (1): עאידה תומא סלימאן
- דרוזים (1): חמד עמאר
זרמים דתיים בקרב חברי הכנסת היהודיםעריכה
אורתודוקסים (43):
- דתיים-לאומיים (25):
- הליכוד (9): שלמה קרעי, יולי אדלשטיין, אליהו רביבו, משה סעדה, ניסים ואטורי, דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי
- הציונות הדתית (7): אופיר סופר, אורית סטרוק, שמחה רוטמן, מיכל וולדיגר, אוהד טל, משה סולומון, צבי סוכות
- עוצמה יהודית (3): איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף, לימור סון הר-מלך
- המחנה הממלכתי (3): מתן כהנא, חילי טרופר, זאב אלקין
- יש עתיד (2): אלעזר שטרן, משה טור-פז
- נעם (1): אבי מעוז
- חרדים (18):
רפורמים (1):
להט"ביםעריכה
בכנסת זו מכהנים 3 להט"בים:
- יש עתיד (2): עידן רול, יוראי להב-הרצנו
- הליכוד (1): אמיר אוחנה
יוצאי מערכת הביטחוןעריכה
בכנסת זו מכהנים 9 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה ומעלה בצה"ל:
- המחנה הממלכתי (3): בני גנץ (רב-אלוף), גדי איזנקוט (רב-אלוף), מתן כהנא (אלוף-משנה)
- הליכוד (2): יואב גלנט (אלוף), מירי רגב (תת-אלוף)
- יש עתיד (2): אורנה ברביבאי (אלוף), אלעזר שטרן (אלוף)
- עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (תת-אלוף)
- ישראל ביתנו (1): שרון ניר (תת-אלוף)
בכנסת זו מכהנים 4 חברי כנסת שמילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:
- יש עתיד (3): רם בן ברק (משנה לראש "המוסד"); מיקי לוי ויואב סגלוביץ (ניצבים במשטרת ישראל)
- הליכוד (1): אבי דיכטר (ראש השב"כ)
ראשי רשויות מקומיות לשעברעריכה
בכנסת זו מכהנים 10 חברים שכיהנו בעבר כראשי עיריות, מועצות או ועדות קרואות:
- יש עתיד (2): מאיר כהן (דימונה), מטי צרפתי הרכבי (יואב)
- המחנה הממלכתי (2): מיכאל ביטון (ירוחם), אלון שוסטר (שער הנגב)
- יהדות התורה (2): יעקב אשר (בני ברק), יצחק פינדרוס (ביתר עילית)
- הליכוד (1): ניר ברקת (ירושלים)
- ש"ס (1): משה אבוטבול (בית שמש)
- עוצמה יהודית (1): צביקה פוגל (טובא-זנגרייה)
- רע"מ (1): יאסר חוג'יראת (ביר אל-מכסור)
תושבי יהודה ושומרוןעריכה
בכנסת זו מכהנים 12 תושבי יהודה ושומרון:
- הציונות הדתית (4): שמחה רוטמן, אורית סטרוק, אוהד טל, צבי סוכות
- הליכוד (3): דוד אמסלם, גלית דיסטל-אטבריאן, עמית הלוי
- עוצמה יהודית (2): איתמר בן גביר, לימור סון הר-מלך
- יש עתיד (1): משה טור-פז
- ש"ס (1): חיים ביטון
- ישראל ביתנו (1): אביגדור ליברמן
פילוגים ומיזוגים בסיעות הכנסתעריכה
- ב-20 בנובמבר 2022 התפלגו סיעות עוצמה יהודית ונעם מסיעת הציונות הדתית.
כהונת הכנסתעריכה
הבחירות לכנסת העשרים וחמש נערכו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, לאחר שהוקדמו בחוק לפיזור הכנסת שקיבלה הכנסת העשרים וארבע. עובדות אלה יוצרות שתי פרשנויות אפשריות שונות לגבי משך כהונת הכנסת העשרים וחמש ומועד הבחירות לכנסת העשרים ושש, אם בחירות אלה לא יוקדמו.
חוק יסוד: הכנסת, שחוקק לראשונה ב-1958 על-ידי הכנסת השלישית ותוקן מספר פעמים על ידי הכנסות השונות ברבות השנים, מכיל מספר סעיפים הנוגעים למשך כהונתה של כל כנסת ולמועד הבחירות לכנסת שלאחריה. סעיף 8 קובע כי משך כהונתה של הכנסת הוא ארבע שנים מיום היבחרה. סעיף 9 קובע את מועד הבחירות המדויק: יום ג' השלישי לחודש חשוון שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, ובאם השנה העברית הקודמת לשנה זו הייתה מעוברת, המועד הוא יום ג' הראשון לחודש חשוון. סעיף 36 קובע כי באם החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירות.
הבחירות לכנסת העשרים וחמש הן הבחירות הראשונות לכנסת מאז חקיקתו של חוק יסוד: הכנסת (ומקום המדינה) שהוקדמו ממועדן המקורי ואף על פי כן מתקיימות בחודש חשוון. יתרה מזאת, מועד הבחירות, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, יכול גם היה להיות מועדן המקורי של הבחירות לו הכנסת העשרים וארבע הייתה מסיימת כהונה מלאה, שכן זהו בדיוק יום ג' הראשון בחודש חשוון שלאחר שנה מעוברת. אירוע תקדימי זה יוצר עמימות חוקתית בנוגע למועד הבחירות המקורי החוקי לכנסת העשרים ושש. מחד, "גמר ארבע שנים מיום הבחירות" הוא ביום ז' בחשוון ה'תשפ"ז, אך מאידך, פרשנותו של הביטוי "חודש חשוון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים" נתונה למחלוקת משפטית.
פרשנות אחת אפשרית היא כי מדובר באותו חודש חשוון שבו מסתיימות ארבע שנים מלאות לכהונת הכנסת, והמילה "הקרוב" כוללת אף את החודש עצמו; על-פי פרשנות זו מועד הבחירות המקורי לכנסת העשרים ושש הוא ב-27 באוקטובר 2026, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ז, (יום ג' השלישי לחודש חשוון לאחר שנה שאינה מעוברת), ומשך כהונתה של הכנסת העשרים וחמש, באם לא יוקדמו הבחירות, יהיה כארבע שנים. פרשנות נוספת גורסת כי המילה "הקרוב" לא מתייחסת לאותו חודש חשוון שבה מסתיימת כהונת הכנסת, ולכן מועד הבחירות הבאות הוא בחודש חשוון שלאחריו, כלומר 9 בנובמבר 2027, ט' בחשוון ה'תשפ"ח (יום ג' הראשון לחודש חשוון לאחר שנה מעוברת); על-פי אפשרות זו, משכה המקורי של כהונת הכנסת יהיה כחמש שנים.
על-פי היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ושש, שטרם התכנסה, תכריע מהו המועד המקורי לבחירות הבאות.[2]
הכנסת העשרים וחמש הושבעה ב-15 בנובמבר 2022.
פעולות עיקריותעריכה
- 13 בדצמבר 2022 - בחירתו של חבר הכנסת יריב לוין כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 64 ח"כים בעדו, אל מול 45 ח"כים שהצביעו בעד ח"כ מירב בן-ארי.
- 29 בדצמבר 2022 - בחירתו של חבר הכנסת אמיר אוחנה כיושב-ראש הכנסת, ברוב של 63 ח"כים בעד מול 5 ח"כים נגד.
- 29 בדצמבר 2022 - הבעת אמון בממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו, ברוב של 63 בעד מול 54 נגד.
חקיקה בולטתעריכה
חוקי יסוד וחקיקה בתחום המשטרעריכה
- חוק הכנסת (תיקון מס' 51): ביטול האפשרות של 4 ח"כים להתפלג מסיעתם מבלי להיחשב פורשים.[3]
- חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11): נחקק לקראת הקמתה של ממשלת ישראל השלושים ושבע: התיקון קובע כי אדם שנגזר עליו עונש מאסר על-תנאי יוכל להתמנות לשר מבלי שצריך שיו"ר ועדת הבחירות יקבע שלא מוטל עליו קלון. בנוסף, נוספה האפשרות למנות שר נוסף במשרד.[4]
- חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52): הרחבת "החוק הנורווגי": מתן אפשרות לעד שליש סיעה בסיעות בעלות 18 ח"כים ומעלה להתפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[5].
ביטחון פניםעריכה
- חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 37): קובע שהשר לביטחון הפנים הוא שיתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, והוא רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות. בנוסף, המשטרה תחויב לפרסם את פקודותיה באתר האינטרנט שלה.[6]
בעלי תפקידיםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ נינה פוקס, מה קרה בפעם הקודמת שבחרנו ב-1 בנובמבר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2022
- ^ 1 2 ייתכן שהכנסת הבאה תכהן חמש שנים - וזאת הסיבה, באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2022
- ^ אמיר אטינגר, חוסם עריקים: "חוק פיצול הליכוד" עבר בקריאה שלישית, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2022
- ^ צבי זרחיה ו-ynet, הכנסת אישרה סופית את חוק דרעי-סמוטריץ': יו"ר ש"ס יוכל לכהן כשר אף שהורשע בפלילים, באתר כלכליסט, 27 בדצמבר 2022
- ^ נדב אלימלך, 65 ח"כים תמכו: הרחבת החוק הנורבגי אושר סופית במליאת הכנסת, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2023
- ^ סיון חילאי, חוק בן גביר "המרוכך" אושר, יו"ר עוצמה יהודית חגג: "עשינו היסטוריה", באתר ynet, 28 בדצמבר 2022