היי-טק בישראל
יש לעדכן ערך זה.
| |
ראשית תעשיית ההיי־טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, בתעשייה האווירית לישראל ובגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון בשנת 1961 על ידי עוזיה גליל[1], ובתמיכתו של דן טולקובסקי.
תעשיית ההיי־טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, ירושלים במזרח ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי. נכון ל-2016, שלוש הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי־טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415[2].
התפלגות חברות ההיי־טק בישראלעריכה
נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי־טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההיי־טק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:[3]
סוג | מספר חברות | שווי שוק במיליארדי דולרים |
---|---|---|
אלקטרוניקה ואופטיקה | 15 | 0.7 |
תעשייה ביטחונית | 6 | 1.6 |
ביומד | 59 | 3.6 |
השקעות בהיי־טק | 8 | 0.1 |
יצרני מוליכים למחצה | 4 | 3.9 |
קלינטק | 8 | 0.8 |
שירותי טכנולוגיה | 12 | 0.8 |
תוכנה ואינטרנט | 20 | 3.3 |
תקשורת | 9 | 3.2 |
חברות בולטותעריכה
שם | שנת הקמה | יזמים | תחום | מוצרים | הערות | |
---|---|---|---|---|---|---|
יבמ ישראל | 1949 | IBM העולמית | מערכות מידע | חומרה תוכנה יועץ והטמעה | ||
טלרד | 1951 | כור תעשיות | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב | |
מלם תים | 1952 | מערכות מידע | במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007 | |||
תדיראן | 1960 | אלקטרוניקה | מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת | הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933 | ||
ECI Telecom | 1961 | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל | ||
אלרון | 1961 | עוזיה גליל | אלקטרוניקה | הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב | ||
מוטורולה ישראל | 1964 | משה בסין ומוטורולה העולמית | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה[4]. | |
אלביט | 1966 | אלרון ומשרד הביטחון | אלקטרוניקה | מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות | בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט | |
סאיטקס | 1968 | אפי ארזי | אלקטרוניקה | מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס | פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד | |
טכם | 1969 | תוכנה | נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999 | |||
אלסינט | 1972 | אברהם סוחמי ואלרון | מיכשור רפואי | מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית | חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק | |
דיגיטל ישראל | 1973[5] | DEC | מערכות מידע | מחשבים ותוכנה | ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק | |
אינטל ישראל | 1974 | דב פרוהמן ואינטל | מוליכים למחצה | מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים | ייצוא אינטל היווה כ־10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012[6]. | |
קבוצת רד-בינת | 1975 | יהודה וזהר זיסאפל | טלקומוניקציה | קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת | במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי־טק עצמאיות | |
אינדיגו | 1977 | בני לנדא | אלקטרוניקה | מכונות דפוס דיגיטלי | נמכרה לחברת היולט פקארד | |
אורבוטק | 1981 | אלקטרוניקה | מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים | מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA בשנת 2018 | ||
אמדוקס | 1982 | תוכנה | תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") | נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק | ||
קומברס | 1982 | בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני | תוכנה | תאים קוליים לרשתות טלפוניה | החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה | |
סאפיינס | 1982 | צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני | תוכנה | פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | |
מג'יק תעשיות תוכנה | 1983 | דויד אסיא, יקי דוניץ | תוכנה | כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | |
פורמולה מערכות | 1985 | דני גולדשטיין | תוכנה | הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל | ||
נייס מערכות | 1986 | תוכנה | פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | ||
גילת רשתות לווין | 1987 | טלקומוניקציה | פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | ||
מרקורי | 1989 | אריה פיינגולד | תוכנה | פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים | נמכרה לחברת היולט פקארד | |
מיקרוסופט ישראל | 1989 | תוכנה | ||||
צ'קפוינט | 1993 | גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר | תוכנה | מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים | נסחרת בנאסד"ק | |
מלאנוקס | 1999 | אלקטרוניקה | פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת | נסחרת בנאסד"ק | ||
HP ישראל | 1998 | מערכות מידע | חומרה תוכנה יועץ והטמעה | |||
גוגל ישראל | 2005 | אינטרנט | שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד | |||
וויקס.קום | 2006 | אבישי אברהמי, ד"ר אורית מוסינזון, נדב אברהמי וגיורא קפלן | אינטרנט | מפתחת ומספקת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט | נסחרת בנאסד"ק | |
אפל ישראל | 2011 | מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים | ||||
Monday.Com | 2012 | רועי מן וערן זינמן | תוכנה | מפתחת, משווקת ומנהלת מערכות ניהול משימות ופרויקטים | נסחרת בנאסד"ק |
הכשרת עובדי היי־טקעריכה
כוח האדם העיקרי לתעשיית היי־טק מגיע מהאוניברסיטאות ומהמכללות (בעיקר מהחוגים למתמטיקה, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, מערכות מידע, ותעשייה וניהול) מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל (ממר"ם, יחידה 8200, יחידה 81, מצו"ב, מצפ"ן ועוד) ומבתי ספר למפתחי תוכנה.
בישראל מתקיימים גם לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההיי־טק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההיי־טק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד[7]. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.
מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp)[8]. ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים[9][10][11].
בשנת 2018 יצאה רשות החדשנות בתוכנית סיירות תכנות, מתוך מטרה לענות על חוסר בכוח אדם בהיי־טק הישראלי. הסיירות הן הכשרות חוץ אקדמיות שבהן מכשירים מתכנתים ועובדים בתחום מדעי הנתונים, הן מתקיימות בשיתוף עם עמותות וחברות הכשרה, מרביתן מיועדות לאקדמאים בתחומי מדעי המחשב, מדעים והנדסה[12].
במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההיי־טק ופיתוח של תשתיות ההוראה[13]. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי היי־טק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההיי־טק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית[14].
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018
- יוסי שובל־שוחטמן, בחכמה ובדעת ובכשרון - התפתחות התעשייה עתירת הידע בישראל, הוצאת כרמל, 2021.
- ערן פישר, בן פישר, "שיח התאגדויות עובדי הייטק בישראל 2018-2014", סוציולוגיה ישראלית, כרך כ(2), דצמבר 2019, עמ' 33-10.
קישורים חיצונייםעריכה
- חדשנות ישראלית, באתר רשות החדשנות
- שלמה גרדמן, כיצד נשמור על אימפריית השכל
- ענבל אורפז, DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל, באתר וואלה!, 18 בינואר 2012
- עופר מתן, הצד האפל של ההיי–טק, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2019
- גלובס DUNS 100 ענף ההייטק והטכנולוגיה 2015
- איגוד ההיי-טק הישראלי באתר התאחדות התעשיינים בישראל
- ההיי-טק בישראל, 2019 - צמיחה ושגשוג לצד קשיים וחסמים, באתר רשות החדשנות
- אדריאן פילוט, תוך שש שנים: יצוא שירותי ההייטק הישראלי הוכפל, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2021
- קורין דגני, "בנט הקים סטארט-אפ כשלמד באוניברסיטה, אבל מימש אותו בחוץ. למה בעצם?", באתר TheMarker, 5 בדצמבר 2021
הערות שולייםעריכה
- ^ עוזיה גליל, תעשיית ההיי-טק הישראלית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ אבי וייס, רעננה חצתה את קו ה-400 סטארטאפים והפכה לעיר השנייה בגודלה ליזמים, באתר telecomnews, 1 באוקטובר 2016
- ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21 ביוני 2012, בערוץ CFO TV
- ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
- ^ שאול אברון, מחשבים ומיכון משרדי, מעריב, 22 בפברואר 1981
- ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים
- ^ הכשרות למקצועות ההייטק, אתר לימודים בישראל
- ^ דרור גלוברמן ודני פלד, בזמן שעבדתם: כך תיכנסו להייטק, באתר מאקו, 2022
- ^ עד כמה שוק הבוטקאמפס המשגשג באמת עובד?, באתר גלובס
- ^ שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים בבוטקאמפ לתכנות, באתר דה מרקר, 2018
- ^ מייקי לוי, תשכחו מתואר: זו הדרך הנוספת לעבוד בתעשיית ההיי-טק, באתר וואלה, 2020
- ^ מסלול סיירות תכנות Coding Bootcamps, באתר אתר רשות החדשנות
- ^ מהפכת לימודי ההנדסה וההייטק, באתר אתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ לראשונה: תואר ראשון בלימודי הייטק, באתר אתר המועצה להשכלה גבוהה