חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים

חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים
פרטי החוק
תאריך חקיקה	7 באוגוסט 2017
תאריך חקיקה עברי	ט"ו באב תשע"ז
גוף מחוקק	הכנסת העשרים
תומכים	65
מתנגדים	0
חוברת פרסום	ספר החוקים 2658, עמ' 1120
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	משרד החינוך
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע"ז-2017 מסדיר את הפעלתם של צהרונים ציבוריים (כאלה הפועלים בשטח מוסד חינוך מתוקצב או מופעלים על ידי רשות מקומית או חברה ממשלתית בשטח מרכז קהילתי) בישראל. החוק^[1] אושר בכנסת העשרים ב-26 ביולי 2017^[2] ומרבית סעיפיו ייכנסו לתוקף בתחילת שנת הלימודים תשע"ח (כלומר ב-1 בספטמבר 2017). אחדים מסעיפיו ייכנסו לתוקף שנה מאוחר יותר.

תהליך החקיקה עריכה

החוק נבע מיוזמות חקיקה אחדות של חברי הכנסת, שראשיתן בהצעת חוק של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי בכנסת השמונה-עשרה ובהצעת חוק זהה של חברת הכנסת קארין אלהרר בכנסת התשע-עשרה.

בכנסת העשרים הוגשה הצעת החוק מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו את הצורך בחוק:

צהרונים רבים פועלים לאחר שעות הלימודים הרגילות בגני הילדים ובבתי ספר ומשמשים מסגרת שהייה והעשרה לילדים מגיל שלוש ועד לכיתה ג'. בצהרונים אלה שוהים עשרות אלפי ילדים כ־15 שעות בשבוע. הצהרונים פועלים ללא פיקוח ובקרה נאותים, הן לעניין התשלומים הנהוגים בהם והן לעניין התנאים החינוכיים, המקצועיים, התברואתיים והבטיחותיים בהם. יש צהרונים שבהם התשלום עבור השירותים הניתנים בהם גבוה באופן בלתי מבוקר או שהטיפול הניתן בהם אינו מקצועי. כמו כן, יש צהרונים שאינם עומדים בתנאים תברואתיים או בטיחותיים בסיסיים היעדר הפיקוח והבקרה כאמור גורם גם לחוסר שוויון בשירותים החינוכיים והאחרים שמקבלים ילדים בצהרונים שונים.^[3]

תמצית החוק עריכה

החוק מגדיר צהרון:

מסגרת חינוכית בלתי פורמלית לילדים עד כיתה ג', המשמשת לשהות יומית של ילדים כאמור חמישה ימים בשבוע ופועלת לאחר שעות הלימודים או בתקופות של חופשות לימודים במהלך שנת הלימודים, ומתקיים בה אחד אלה:

(1) היא פועלת בשטח מוסד חינוך, למעט מוסד חינוך שהמדינה או רשות מקומית אינן משתתפות בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

(2) היא מופעלת על ידי רשות מקומית או מי מטעמה בשטח מרכז קהילתי;

(3) היא מופעלת על ידי חברה ממשלתית בשטח מרכז קהילתי.

הגדרה זו מוציאה מתחולת החוק את הצהרונים הפרטיים. החוק אינו חל על מסגרות שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים משתתף בתקציבן ועל קייטנה.

שר החינוך מוסמך לקבוע תנאים להפעלתו של צהרון, ובכלל זה:

תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של הצהרון, ובכלל זה תנאים פיזיים, בטיחותיים וסביבתיים.
תנאים הנדרשים מממלאי תפקידים בצהרון, ובכלל זה תנאים לעניין ניסיון והכשרה מקצועית.
סל השירותים שיינתן בכל סוג צהרון, לרבות סדר היום, התוכנית החינוכית והמזון שיוגש, והוראות לעניין איכות השירותים, תדירותם ובידי מי יינתנו.
תקן ממלאי תפקידים בצהרון.

הספקה של מזון לצהרון תיעשה רק בידי ספק מזון מורשה כהגדרתו בחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים. תפריט יומי של המזון המסופק בצהרון יפורסם בצהרון מדי חודש.

שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, מחיר חודשי מרבי שייגבה בעד כל ילד השוהה בצהרון, בין היתר על בסיס האזור שבו פועל הצהרון, עלות הצהרון ותקורה סבירה.

לממונה במשרד החינוך נתונה סמכות להורות על סגירת צהרון או הגבלת פעילותו, כאשר יש לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים להפעלת הצהרון, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלומם או בבטיחותם של ילדים השוהים בו או שיש יסוד סביר לחשד שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור. החל משנת הלימודים תשע"ט יוסמך הממונה להטיל עיצום כספי על הפרת הוראות החוק.

השפעת החוק עריכה

משרד החינוך פרסם את מחירי הצהרונים ביישובי הארץ, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שכל יישוב משתייך אלה. מחירים אלה, ללא תוספת בגין העשרה נוספת, נעים מ-335 ש"ח לחודש ביישובים מאשכול 1–3 ל-785 ש"ח לחודש ביישובים מאשכול 8–10.^[4]

בעקבות קביעת מחיר מרבי של 935 ש"ח לחודש לילד בצהרון הודיע ארגון ויצו על הפסקת הפעלתם של 84 צהרונים בתל אביב ובגבעתיים ונעמת הודיעה על הפסקת הפעלתם של 22 צהרונים בתל אביב.^[5] לאחר שעיריית תל אביב-יפו הבטיחה תמיכה כספית בהפעלת הצהרונים הודיע ויצו שיחזור להתמודד במכרזי הפעלת צהרונים בעיר.^[6]