יפעת שאשא-ביטון

פוליטיקאית ישראלית

יפעת שָׁאשָׁא-ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא פוליטיקאית ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת מטעם תקווה חדשה. בעבר כיהנה כיו"ר מפלגת כולנו, שרת הבינוי והשיכון, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך, בעלת תואר דוקטור, וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין[1].

יפעת שאשא-ביטון
Yifat Shasha-Biton 01.jpg
לידה 23 במאי 1973 (בת 47)
כ"א באייר ה'תשל"ג
קריית שמונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה דוקטור לחינוך (אוניברסיטת חיפה)
עיסוק מחנכת, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה כולנו, תקווה חדשה
סיעה כולנו, הליכוד, תקווה חדשה
יו"ר ועדת הקורונה ה־2
1 ביוני 2020–מכהנת
(45 שבועות ויומיים)
חברת הכנסת
31 במרץ 2015–מכהנת
(6 שנים)
כנסות ה־2024
שרת הבינוי והשיכון ה־24
בממשלה ה־34
9 בינואר 201917 במאי 2020
(שנה ו־18 שבועות)
משה כחלון (מ"מ)
סגנית ראש עיריית קריית שמונה
20082010
(כשנתיים)
תחת ראש העיר ניסים מלכה
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שאשא-ביטון נולדה בקריית שמונה ושם גדלה וחיה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת ילידת מרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, יליד עיראק. למדה בתיכון מקיף דרכא דנציגר בקריית שמונה. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.

בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון ומחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום"[2].

הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים[3].

בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.

בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.

חיים פרטייםעריכה

שאשא-ביטון נשואה לאילן ביטון איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. היא מתגוררת עם משפחתה בזכרון יעקב.

קריירה פוליטיתעריכה

פעילות במישור המקומיעריכה

בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010[4], לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים[5][6] במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.

פעילות במישור הארציעריכה

הכנסת ה-20עריכה

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.

בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות היום והפעוטונים בישראל ואת חוק הצבת המצלמות במסגרות הללו. כן יזמה את חוק הפיקוח על הצהרונים ועל מחיריהם והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13[7].

שרת השיכון והבינויעריכה

ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים טרם פיזור הכנסת ה-20, מונתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט. היא כיהנה בתפקיד 18 חודשים, בכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, עד לכינונה של הממשלה ה-35[8].

בפברואר 2020 הורתה להקים מוקד מענה אנושי לזוכים בתוכנית מחיר למשתכן[9]. וכן, אישרה הממשלה את הצעתה להארכת אשרת השהייה של כ-1,700 עובדי בניין[10],

במרץ 2020 מינתה את אלעזר במברגר למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון[11].

הכנסת ה-21 והכנסת ה-22עריכה

בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת[12].

הכנסת ה-23עריכה

 
שאשא ביטון, יושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת ה-23

בכנסת ה-23 שאשא-ביטון היא יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת. עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת[13]. בתפקידה זה הביעה עמדה עצמאית אך שנויה במחלוקת, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים[14]. לבסוף לא הוחלפה, אולם ב-23 ביולי 2020 סמכויות ועדת הקורונה קוצצו מאוד.

ב-15 בדצמבר 2020 הודיעה, כי תתמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ותשובץ במקום השני ברשימה[15]. בראשית פברואר 2021 הכריז סער כי ימנה את שאשא ביטון לשרת החינוך בממשלתו, אם וכאשר תוקם כזו[16].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
  2. ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
  3. ^ ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, באתר יוטיוב,‏ 18 בינואר 2004
    16 שנה לפני הקורונה: האזינו לסינגל הרשמי של ח"כ יפעת שאשא ביטון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 ביולי 2020‏
  4. ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
  5. ^ עדי חשמונאי, סגנית ראש עירייה - לא בקריית שמונה, באתר nrg‏, 8 במרץ 2010
  6. ^ חגי עמיתהמועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2015
  7. ^ מורן אזולאי ובילי פרנקל, נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  8. ^ עדי כהןאושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2019
  9. ^ דותן לוי, המהלך הראשון של שאשא ביטון במשרד השיכון: מרכז פניות למחיר למשתכן, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
  10. ^ בילי פרנקל ושלומית צור, הממשלה אישרה הארכת אשרת השהייה של 1,700 עובדי בניין סינים, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2020
  11. ^ אמיתי גזית, אלעזר במברגר מונה למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  12. ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
  13. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו״ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
  14. ^ צבי זרחיה, נתניהו מפטר את יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2020
  15. ^ מורן אזולאי, ח"כ יפעת שאשא ביטון מצטרפת לגדעון סער, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
  16. ^ תמר טרבלסי חדד, סער: שאשא ביטון תמונה לשרת החינוך בממשלתי, באתר ynet, 7 בפברואר 2021