יפעת שאשא-ביטון

שרת החינוך וחברת הכנסת מטעם מפלגת תקווה חדשה

יפעת שָׁאשָׁא־ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא שרת החינוך וחברת הכנסת מטעם תקווה חדשה. בעבר כיהנה כיו"ר מפלגת כולנו, שרת הבינוי והשיכון, כיו"ר הוועדה לזכויות הילד וסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך, בעלת תואר דוקטור, וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין.[1]

יפעת שאשא-ביטון
Yifat Shasha-Biton 01.jpg
לידה 23 במאי 1973 (בת 48)
כ"א באייר ה'תשל"ג
קריית שמונה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה דוקטור לחינוך (אוניברסיטת חיפה)
עיסוק מחנכת, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה כולנו, תקווה חדשה
סיעה כולנו, הליכוד, תקווה חדשה
בן זוג אילן ביטון
שרת החינוך ה־25
בממשלה ה-36
13 ביוני 2021 – מכהנת
(24 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
שרת הבינוי והשיכון ה־24
בממשלה ה־34
9 בינואר 201917 במאי 2020
(שנה ו־18 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
משה כחלון (מ"מ)
חברת הכנסת
31 במרץ 2015 – מכהנת
(6 שנים ו־34 שבועות)
כנסות ה־2024
סגנית ראש עיריית קריית שמונה
20082010
(כשנתיים)
תחת ראש העיר ניסים מלכה
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יפעת שאשא נולדה בקריית שמונה, ושם גדלה והתגוררה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת שעלתה ממרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, שעלה מעיראק. למדה בבית הספר היסודי מצודות ובבית הספר התיכון המקיף דנציגר. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.

בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון וכמחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום".[2]

הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים.[3]

בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.

בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.

קריירה פוליטיתעריכה

פעילות במישור המקומיעריכה

בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010,[4] לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים.[5][6] במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.

פעילות במישור הארציעריכה

הכנסת ה-20עריכה

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.

בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות ואת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות. כן יזמה את החוק לפיקוח על הפעלת צהרונים והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13.[7]

שרת השיכון והבינויעריכה

ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים טרם פיזור הכנסת ה-20, מונתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט. היא כיהנה בתפקיד 18 חודשים, בכנסת ה-20, הכנסת ה-21, הכנסת ה-22, עד לכינונה של הממשלה ה-35.[8]

בפברואר 2020 הורתה להקים מוקד מענה אנושי לזוכים בתוכנית מחיר למשתכן.[9] וכן, אישרה הממשלה את הצעתה להארכת אשרת השהייה של כ-1,700 עובדי בניין.[10]

במרץ 2020 מינתה את אלעזר במברגר למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון.[11]

הכנסת ה-21עריכה

בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים.

הכנסת ה-22עריכה

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, משה כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת.[12]

הכנסת ה-23עריכה

 
שאשא-ביטון, כיושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת ה-23

בכנסת ה-23 שאשא-ביטון הייתה יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת, כחלק מסיעת הליכוד. עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת.[13] בתפקידה זה הביעה עמדה עצמאית, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים.[14] לבסוף לא הוחלפה, אולם ב-23 ביולי 2020 סמכויות ועדת הקורונה קוצצו מאוד.

על תפקודה בוועדה זו אמר יאיר נתניהו: "היא לקחה את התפקיד הזה, ופשוט באופן הכי ציני, על הדם של אזרחי ישראל, אנשים מתו בגלל ההחלטות שלה". בעקבות זאת הגישה שאשא-ביטון תביעת לשון הרע נגדו בסך 500 אלף ש"ח.[15] במסגרת פשרה בין הצדדים התנצל נתניהו על דבריו אלה.[16]

שרת החינוךעריכה

ב-15 בדצמבר 2020 הודיעה כי תתמודד בבחירות לכנסת העשרים וארבע במפלגת תקווה חדשה בראשות גדעון סער, ותשובץ במקום השני ברשימה.[17] לאחר שהמפלגה קיבלה בבחירות 6 מנדטים, נכנסה שאשא-ביטון לכנסת.

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונתה שאשא ביטון לשרת החינוך ה-25. מינתה את יגאל סלוביק, שכיהן בעבר כסגן ראש המל"ל, למנכ"ל משרדה.[18]

בנובמבר 2021 פרסם משרדה תוכנית למיגור האלימות בבתי הספר.[19]

בדומה לקודמה במשרד, יואב גלנט, החליטה גם שאשא-ביטון שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך.[20] נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דוד הראל, וחמישה מנשיאיה בעבר פרסמו מחאה על החלטת השרה.[21] נשיאי שבע אוניברסיטאות בישראל הביעו אף הם מחאה על החלטת השרה.[22]

חיים אישייםעריכה

נישאה לאילן ביטון, איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. מתגוררים עם משפחתם בזכרון יעקב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יפעת שאשא ביטון, באתר הכנסת
  2. ^ יפעת שאשא-ביטון, השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים, בקטלוג הספרייה הלאומית
  3. ^ ד"ר יפעת שאשא-ביטון ואסי אשד ב-Hot 3, באתר יוטיוב,‏ 18 בינואר 2004
    16 שנה לפני הקורונה: האזינו לסינגל הרשמי של ח"כ יפעת שאשא ביטון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 ביולי 2020‏
  4. ^ אבנר לוטן, הגברת הראשונה: ד"ר שאשא-ביטון בדרך לכנסת, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בינואר 2015
  5. ^ עדי חשמונאי, סגנית ראש עירייה - לא בקריית שמונה, באתר nrg‏, 8 במרץ 2010
  6. ^ חגי עמית, המועמדת הבכירה של כחלון: "אמרו לי 'אל תגידי יפעת ביטון, תגידי שאשא'", באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2015
  7. ^ מורן אזולאי ובילי פרנקל, נדחתה הצעת חוק להעסקת ילדים מגיל 13, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  8. ^ עדי כהן, אושר בכנסת: ח"כ יפעת שאשא-ביטון היא שרת הבינוי והשיכון, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2019
  9. ^ דותן לוי, המהלך הראשון של שאשא ביטון במשרד השיכון: מרכז פניות למחיר למשתכן, באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2019
  10. ^ בילי פרנקל ושלומית צור, הממשלה אישרה הארכת אשרת השהייה של 1,700 עובדי בניין סינים, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2020
  11. ^ אמיתי גזית, אלעזר במברגר מונה למנכ"ל הזמני של משרד הבינוי והשיכון, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2020
  12. ^ צבי זרחיה, נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 4 באוגוסט 2019
  13. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏ח"כ שאשא ביטון מונתה לתפקיד יו"ר ועדת הקורונה בכנסת, באתר מעריב אונליין, 14 במאי 2020
  14. ^ צבי זרחיה, נתניהו מפטר את יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2020
  15. ^ מורן אזולאי, "אנשים מתו בגללה": שאשא ביטון תובעת חצי מיליון שקל מיאיר נתניהו, באתר ynet
  16. ^ יהונתן גוטליב, לאחר שהאשים את יפעת שאשא ביטון במותם של ישראלים מנגיף הקורונה וקיבל איום בתביעה - בנו של יו"ר האופוזיציה הקריא נוסח התנצלות., באתר ערוץ 7, 117 באוקטובר 2021
  17. ^ מורן אזולאי, ח"כ יפעת שאשא ביטון מצטרפת לגדעון סער, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
  18. ^ ליאור דטל, השרה שאשא-ביטון בחרה מנכ"ל למשרד החינוך, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2021
  19. ^ מוקד לחרמות ושילוב הורים: תוכנית משרד החינוך למיגור האלימות, חדשות 13
  20. ^ ציוץ של יפעת שאשא ביטון בטוויטר, 18 בנובמבר 2021
  21. ^ גילוי דעת של נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר בנוגע להחלטת שרת החינוך שלא להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 18 בנובמבר 2021
  22. ^ מכתב נשיאי שבע האוניברסיטאות, 19 בנובמבר 2021


יפעת שאשא-ביטון - תבניות ניווט