יפעת שאשא-ביטון

יפעת שאשא-ביטון
לידה	23 במאי 1973 (בת 47); כ"א באייר ה'תשל"ג; קריית שמונה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה
עיסוק	מחנכת, פוליטיקאית
מפלגה	כולנו, הליכוד
	1 ביוני 2020 – מכהנת; (20 שבועות ו־5 ימים)
	→ עפר שלח
	בממשלה ה־34
	9 בינואר 2019 – 17 במאי 2020; (שנה ו־18 שבועות)
	→ משה כחלון (מ"מ) יעקב ליצמן ←
	31 במרץ 2015 – מכהנת; (5 שנים ו־29 שבועות)
כנסות	ה־20–23
	2008 – 2010; (כשנתיים)
תחת ראש העיר	ניסים מלכה
	יו"ר הוועדה לזכויות הילד; סגנית נשיא מכללת אוהלו;
	יו"ר הוועדה לזכויות הילד; סגנית נשיא מכללת אוהלו;

אין לבלבל ערך זה, העוסק בחברת הכנסת, עם הערך "יפעת ביטון", העוסק בפרופסור למשפטים.

ד"ר יפעת שָׁאשָׁא-ביטון (נולדה ב-23 במאי 1973) היא יושבת ראש מפלגת כולנו בסיעת הליכוד, יו"ר ועדת הקורונה וחברת הכנסת. כיהנה כשרת הבינוי והשיכון וכיו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ה-20 וקודם לכן כסגנית ראש עיריית קריית שמונה. לפני כניסתה לפוליטיקה הייתה אשת חינוך וסגנית הנשיא במכללת אוהלו בקצרין.^[1]

ביוגרפיהעריכה

שאשא-ביטון נולדה בקריית שמונה ושם גדלה וחיה עד ספטמבר 2018. היא בת לרחל, אחות מוסמכת ילידת מרוקו, ולמשה דוד, נהג אוטובוס ולאחר מכן בעל חברת הסעות פרטית, יליד עיראק. למדה בתיכון מקיף 'דנציגר' בקריית שמונה. בצה"ל שירתה בפיקוד צפון כמש"קית כוח אדם מילואים.

בוגרת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה בתחום ניהול ופיתוח מערכות חינוך והדרכת מורים. בתחילת דרכה עבדה כמורה לספרות בבית ספר תיכון ומחנכת כיתה. בשנת 2002 קיבלה תואר דוקטור לחינוך מאוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה "השוואת התפיסה של מושג השלום אצל בני נוער יהודים-ישראלים ובני נוער פלסטינים: כפונקציה של נרטיב קולקטיבי והשתתפות בתוכנית חינוך לשלום".^[2]

הופיעה כזמרת בבמות מקומיות שונות והוציאה שלושה סינגלים.^[3]

בהתפתחותה המקצועית הייתה מורה ומרצה באקדמיה בחוגים חינוך, רב-תחומי ומשאבי אנוש וכן מרצה במכללה להכשרת מורים אוהלו בקצרין.

בשנת 2014 מונתה לסגנית הנשיא במכללת אוהלו להכשרת מורים בקצרין. היא חברת דירקטוריון במכללה הטכנולוגית תל-חי ובחברה למתנ"סים בקריית שמונה.

חיים פרטייםעריכה

שאשא-ביטון נשואה לאילן ביטון איש לוגיסטיקה ותפעול, ואם לשלושה. היא מתגוררת עם משפחתה בזכרון יעקב.

קריירה פוליטיתעריכה

פעילות במישור המקומיעריכה

בשנת 2008 התמודדה בבחירות לראשות עיריית קריית שמונה. כיהנה כסגנית ראש העיר עד שהודחה ב-2010,^[4] לדבריה מכיוון שניסתה לאחד שני בתי ספר קטנים בעיר בניגוד לעמדתם של חברי מועצה אחרים.^[5] במשך חמש שנים הייתה הממונה על תיק החינוך והנוער בעירייה. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה כחלק מרשימתו של יעקב בנצי בן ציון ונבחרה למועצת העירייה. במהלך כהונתה כממונה על החינוך הובילה את העיר לפרס חינוך מחוזי.

פעילות במישור הארציעריכה

שאשא ביטון, יושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת ה-23

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון ושובצה במקום השביעי. המפלגה קיבלה עשרה מושבים ושאשא-ביטון נבחרה לכהן בכנסת; במקומה נכנס למועצת העיר קריית שמונה אביחי שטרן, שנבחר בהמשך לראשות העיר.

בכנסת ה-20 כיהנה כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. שאשא-ביטון יזמה במהלך כהונתה את חוק הפיקוח על מעונות היום והפעוטונים בישראל ואת חוק הצבת המצלמות במסגרות הללו. כן יזמה את חוק הפיקוח על הצהרונים ועל מחיריהם והובילה את התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים. בנוסף הגישה הצעת חוק שנדחתה, להורדת גיל העסקת הנוער ל-13.^[6]

ב-9 בינואר 2019, חודשים אחדים לפני פיזור הכנסת, התמנתה לשרת הבינוי והשיכון בממשלה ה־34, לאחר התפטרותו של יואב גלנט וכיהנה בתפקיד זה במשך כשנה.^[7]

בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-3 ברשימת "כולנו" ונבחרה לכנסת ה-21 לאחר שהמפלגה זכתה בארבעה מושבים. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כחלון והשר אלי כהן התפקדו לליכוד, ומפלגת "כולנו" התמזגה לרשימת הליכוד לכנסת. שאשא-ביטון נותרה ב"כולנו" והוצבה במקום ה-29 ברשימה המאוחדת.^[8] בכנסת ה-23 שאשא-ביטון היא יו"ר מפלגת "כולנו" ונציגתה היחידה בכנסת.

ב-5 בינואר 2020 הציע ראש הממשלה, בנימין נתניהו למנותה לשרת העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בממשלת המעבר, אך המינוי לא הוגש לאישור הממשלה.^[9]

עם הקמת ממשלת ישראל ה-35 מונתה לעמוד בראש ועדת הקורונה של הכנסת.^[10]. בתפקידה כיו"ר ועדת הקורונה היא הביעה עמדה עצמאית אך שנויה במחלוקת, ולא אישרה 7 מתוך 11 החלטות הממשלה שהובאו לוועדה, דבר שעורר סערה ציבורית, ואף קיבלה מכתב שבו התבשרה על פיטוריה הצפויים, אך היא לא הוחלפה לבסוף אולם סמכויות ועדת הקורונה קוצצו.