חורבת בליה
אתר ארכאולוגי בגליל העליון
חורבת בליה (בערבית: ח'רבת אלמיבליה) הוא אתר ארכאולוגי בגליל המערבי, השוכן בין היישובים תובל ופלך, ברום של כ-490 מטרים מעל פני הים.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים |
490 מ'  |
| היסטוריה | |
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°55′55″N 35°14′20″E / 32.931855768029°N 35.238952755607°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   חורבת בליה | |
  | |
האתר תועד במהלך המאה ה-19 בידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ובידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ועד לשלהי התקופה העות'מאנית ישבו בו דרוזים[1].
בחורבה שרידי בית בד, מתקני תעשייה חקלאית ובורות מים גדולים, בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית[2].
האתר נזכר כ-Meblie בתעודה צלבנית משנת 1220[1].
בסמוך לאתר מערת קבורה, בה נתגלתה חריטה של מנורת שבעת הקנים[3].
לקריאה נוספת
עריכה- אריאל: כתב עת לידיעת ארץ-ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, גיליון 52, מאי 1987, עמ' 131
- אורי ערד ואורי רמון, סקר דרום הגליל המערבי, באתר מכון דשא