חורבת מוצב

ישוב הרוס

חוּרְבָּת מֻצָּב, הידועה גם כח' אֶל־חַ'זְנָה וח' אֶל־חֻ'זְנָה היא שמו של ישוב הרוס הנמצא על במת סלע בעמק יזרעאל, בין מושב היוגב לקיבוץ מגידו.[1] חורבת מוצב יושבת על כביש רומי עתיק שהוביל מלגיו שעל יד מגידו של היום לעיר ציפורי בקרבת נצרת.[2]

חורבת מוצב (אתר ארכאולוגי)
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°35′32″N 35°11′50″E / 32.592341°N 35.197322°E / 32.592341; 35.197322 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היישוב מתוארך לפי החרסים המצויים בו לתקופה הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה. הממצאים יכולים להעיד על כך שביישוב היה מרכז פולחני של הלגיון הרומי ה-VI במאה ה-2 לספירה, אשר מחנה הקבע שלו שכן בלגיו, מדרום לחורבת מוצב. ייתכן גם שחורבת מוצב הייתה פרוור של העיר מכסימיאנופוליס (שהוקמה גם היא באתר לגיו) במאה ה-3 לספירה.[1]

ב-20 באוקטובר 1872 סקרה את האתר משלחת מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. המשלחת זיהתה באתר, שנקרא אז "ח'רבת אל-ח'וזנה", יסודות של מבנים גדולים, פירי עמודים, ושברים של סרקופגים (ארון קבורה מאבן). נמצאה כותרת השייכת להסדר הקורינתי. המשלחת מצאה אבן מסותת גדולה שחלקה הקטן קבור באדמה. תחילה חשבו אנשי המשלחת שמדובר במזבח, אך לאחר בחינה הסיקו כי מדובר בעמוד תמך גבוה.[3]

בראשית המאה ה-20, חפר במקום גוטליב שומאכר שהיה מבני המושבה הגרמנית בחיפה וחפר באותה עת בתל מגידו הסמוך. החורבה הייתה ידועה על ידי הערבים כ"ח'רבת אל-ח'זנה". יחד עם המשלחת הוא מצא את עמוד התמך שמצאה המשלחת הבריטית 30 שנה לפניו. הוא חפר מסביב לעמוד ומדד את גבהו שהשתמר לגובה של 2.2 מטר ועוביו נע בין 60 ל-70 ס"מ בקירוב. שומאכר מצא שתי מערות שכנראה שמשו לקבורה. מקומיים סיפורו לשומאכר שאחת המערות נפתחה על ידי תושבי המקום והשלל שהיה בתוכה נבזז וכלל בתוכו כלי חרס, בקבוקוני זכוכית ותכשיטים מברונזה וזהב. שומאכר גם מצא באתר דלת אבן עליה תבליט לא גמור המציג "שני ראשי אדם מוקפים בנחשים מתפתלים"[4] בנוסף למזבח רומי עשוי שיש, המעוטר בראשי שוורים.[1]

מבין שרידי הבניה נמצאים ראשי קירות עשויים אבני גזית (אבנים מנוסרות ומסותתות), משקופי דלתות, חוליות של עמודי תמך, כותרות ופרטי אומנות. רוב הפריטים שהיו באתר נבזזו. מזבח נוסף נמצא בשנת 1941 וחקוקה בו כתובת בלטינית המזכירה כהן מן הלגיון הרומי ה-VI. במזרחו של היישוב נמצאו שרידיו של מבנה ציבורי, בעל תוכנית של בזיליקה. מדרום ליישוב נמצאו שרידים של כבשן זכוכית ומסביבו פסולת רבה. הממצאים באתר כוללים גם שברים של כלי חרס וכלי זכוכית ומטבעות מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות ה-2'-6' לספירה) כמו גם חרסים מן התקופה הערבית הקדומה.[1]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 חוּרְבָּת מֻצָּב, אבנר רבן, אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
  2. ^ מ. הקר, כביש רומאי לגיו-ציפורי, ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1961, עמ' 175-186
  3. ^ Conder, C .R.; Kitchener, H.H. (1882). The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology. 2. London: Committee of the Palestine Exploration Fund, p.60
  4. ^ G. Shumacher, TELL EL-MUTESELLIM, Vol 1: Report of Finds, Liepzig, pp. 163-165
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.