פתיחת התפריט הראשי
בית הכנסת העתיק בחורבת שמע
קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בהר מירון

חורבת שמע הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בהר מירון ובו שרידי עיר תלמודית. מקובל לזהות את המקום עם תקוע הגלילית.

זיהוי האתרעריכה

החוקר ישעיהו פרס סבר בזמנו, שהמקום הוא כפר שמי הנזכר בתלמוד הירושלמי, אלא שדעה זו אינה מקובלת. כיום מקובל לזהות את המקום עם תקוע הגלילית (להבדיל מתקוע שבגבול מדבר יהודה, מולדת הנביא עמוס). עליה נאמר בתלמוד בשל שפע זיתיה: "תקוע אלפא לשמן (מנחות פ"ה, ע"ב), דהיינו, בעסקי שמנים היא הראשונה. או - "אוכלין בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע", שהרי תקוע היא בצפון וזיתיה מבשילים במאוחר.

שרידים היסטורייםעריכה

במקום שרידים של מאוזוליאום, ושרידי בית-הכנסת. כבר במאה ה-16 נתגלו שרידי בית-כנסת עתיק במקום. בחפירות ארכאולוגיות נחשפו במקום מערות, גתות ושרידי מבנים. הבניין בנוי לרוחב ושונה מבתי-הכנסת האחרים שבגליל. ראשיתו, במאות השנייה והשלישית-לספירה, אז חרב כנראה ברעידת אדמה, נבנה שוב ותיפקד במאות הרביעית והחמישית, עד להריסתו במאה השישית ברעש נוסף. על משקוף פתחו חקוקה דמות נשר. מדרגות היורדות למרחב בית הכנסת מובילות, ככל הנראה, למקום בו שכנה עזרת הנשים. בפנים מצויים שרידי טורי עמודים המשרטטים את המקום בו הוצב ארון הקודש. באתר שער נוסף עם משקוף מעוטר במנורה בת שבעה קנים, וכן ספסל אבן ששימש את המתפללים ושרידי מקווה ששכן בתוך בית הכנסת עצמו.

בחזית בית הכנסת מבנה בן שתי קומות שאורכו כארבעה מטרים. זהו מבנה קבורה, שבקומתו הראשונה מצויות גומחות למתים וכריות אבן למראשותיהם. שנים רבות הייתה מקובלת הסברה שזה הוא קברו של שמאי הזקן ושל אשתו. ליד המבנה ישנן מערות, מקום קבורת תלמידי שמאי הזקן. במורד אפיקו של נחל מירון, לצד החניון בגדתו הדרומית של הנחל נמצאת טחנת קמח ישנה ששימשה לטחינת קמח בכח מי מעין מירון עד תחילת המאה ה-20. כיום (2009) המקום מוזנח, ולא משולט.

קישורים חיצונייםעריכה