פתיחת התפריט הראשי

חושה (עיר מקראית)

חוּשָׁה הייתה עיר מקראית בהרי יהודה, הנזכרת בתנ"ך.

העיר נזכרת בספר דברי הימים לצד גדור ובית לחם, ברשימות הייחוס של בני שבט יהודה: "וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה, אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם".[1]

הביטוי "אבי X" ברשימות היחס של ספר דברי הימים, מורה הוא על איפונימום של בית אב, שהתיישב במקום מסוים שכבר היה קיים או שיסד יישוב חדש במקום כלשהו. לכן גם "אבי חושה" הוא שם מקום.[2]

כמו כן, שניים מגיבורי דוד המלך כנראה בני העיר חושה במקורם, האחד נקרא סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי, והשני נקרא מְבֻנַּי הַחֻשָׁתִי.

יש המזהים את העיר עם הכפר הערבי חוסאן, כ־6 ק"מ מערבית לבית לחם, וצפונית ל"ח'רבת ג'דור" (היא לפי הסברה גדור המקראית).[3] אולם אין אישוש ארכאולוגי לזיהוי זה.[2]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ד'.
  2. ^ 2.0 2.1 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', 64.
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל. משרד החינוך, 2010, עמ' 297