פתיחת התפריט הראשי

בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 18851889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת ניצב על פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם. בבית הכנסת מתקיימים גם ביקורים במסגרת מוזיאון ראשון-לציון.

בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול בלילה.jpg
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ראשון לציון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ברוך פפירמייסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°57′52″N 34°48′28″E / 31.96433889°N 34.80777778°E / 31.96433889; 34.80777778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כיכר המייסדים ובמרכזה בית הכנסת, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20
כיכר המייסדים ובית הכנסת בשנת 1942
בית הכנסת הגדול ב-2007, מבט מכיכר המייסדים.
בית הכנסת הגדול ב-2012, לפני השיפוץ.

היסטוריהעריכה

בניית בית הכנסת החלה בשנת 1885, ונתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. את הסכום הראשוני לבניית בית הכנסת תרם צבי הכהן לבונטין[1]. את המבנה תכנן ברוך פפירמייסטר, שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון. בית הכנסת יועד לנוסח תפילה חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח הפרושי. בניין בית הכנסת הושלם בזכות תרומה של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.

ב-2013 יזם ראש עיריית ראשון לציון דב צור שיפוץ בבית הכנסת הגדול ובמבנים הסמוכים אליו ברחוב אחד העם, כחלק ממתיחת פנים כוללת של ראשון ההיסטורית והרחבת מוזיאון ראשון לציון. השינוי הבולט במראה הוא סיוד מחדש של קירות בית הכנסת.

מבנהעריכה

בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון, חביב, וכן המוזיאון לתולדות ראשון לציון.

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רן אהרונסון, לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, יד בן צבי, 2004