חיוטין אדריכלים

משרד אדריכלים

חיוטין אדריכלים הוא משרד אדריכלים ישראלי המתמחה בתכנון מבני ציבור. המשרד, השוכן בגבעתיים, הוקם על ידי בני-הזוג ברכה ומיכאל חיוטין בשנת 1978. הוא מרבה להשתתף בתחרויות, שברבות מהן אף זכה בפרס ראשון ושני. עבודתם של חיוטין אדריכלים גם זכתה לאותות הוקרה, לרבות פרס א.מ.ת למצוינות באדריכלות (לברכה חיוטין, 2020), אות האדריכלות על תכנון מבנה ציבור ופרס מפעל חיים מטעם עמותת האדריכלים (2018), ושלושה פרסי רכטר: בשנת 1996 על תיאטרון גבעתיים, בשנת 2007 על היכל המשפט חיפה ובפעם השלישית בשנת 2018 על בניין האקדמיה ע"ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים.

חיוטין אדריכלים
מיכאל וברכה חיוטין במשרדם, 2015
מיכאל וברכה חיוטין במשרדם, 2015
מיכאל וברכה חיוטין במשרדם, 2015
תקופת הפעילות מ-1978
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות היכל המשפט חיפה
פרסים והוקרה פרס רכטר (שלוש פעמים), פרס א.מ.ת
אתר משרד חיוטין אדריכלים
בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין
בניין הסנאט באוניברסיטת בן-גוריון
הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר

מקימי המשרד

עריכה

מיכאל חיוּטין נולד בשנת 1941 בעיר וילנה ובשנת 1948 עלה לישראל. למד הנדסת בנין ואדריכלות בטכניון, והשלים את הדוקטורט שלו בלימודים טכניים בשנת 1975.

ברכה חיוטין נולדה ברעננה בשנת 1947. ב-1972 סיימה לימודי אדריכלות בטכניון ולאחר מכן השתלבה במשרדם של האדריכלים אורה ויעקב יער, שם עבדה, בין השאר, על תוכנית שכונת "נווה כפיר" בדרום תל אביב. בין השנים 19731977 עבדה במשרדו של האדריכל רם כרמי.

בני הזוג פתחו את משרדם המשותף בשנת 1978. המשרד מתמחה במבני ציבור, חלקם מבני אקדמיה וחלקם מבנים עירוניים. לאורך השנים ניגשו לתחרויות אדריכלים רבות, שבחלקן זכו בפרסים לרבות פרסים ראשונים לביצוע. בשנת 2018 זכו בני הזוג בפעם האחרונה במשותף בתחרות שארגנה עיריית ירושלים לתכנון חידוש כיכר ספרא וסביבתה הקרובה[1]. חודשים ספורים לאחר מכן, ב-16 במרץ 2019, נפטר מיכאל חיוטין ממחלה קשה[2]. המשרד ממשיך לפעול בראשותה של ברכה חיוטין, בשם "חיוטין אדריכלים".

פרויקטים נבחרים

עריכה

פרסומים נבחרים

עריכה
  • Architecture For Justice: The Haifa Courthouse (מוזיאון תל אביב לאמנות, שנת 2006)
  • זה בתהליך3X: חיוטין אדריכלים (זהזהזה גלריה לאדריכלות, שנת 2007)
  • אדריכלות החברה האוטופית: קיבוץ ומושב (הוצאת מאגנס, שנת 2010)
  • מחזון למציאות: אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2006-1990 (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שנת 2010)
  • Chyutin Architects 1980-2010 (הוצאת ABC, שנת 2012)

בנפרד מעבודתו במשרד האדריכלים, מיכאל חיוטין גם פרסם מחקרים רבים על הממדים התאולוגיים, הפוליטיים והאסתטיים של ספרות המקרא והבית השני[4].

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   נעמה ריבה, האם סוף סוף לירושלים תהיה כיכר, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2018
  2. ^   נעמה ריבה, מת מיקי חיוטין, מגדולי האדריכלים בישראל, באתר הארץ, 17 במרץ 2019
  3. ^ נועם דביר, החלה בניית מוזיאון הסובלנות בי-ם: המתכננים טוענים להפרת חוזה, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
  4. ^ ניסן אררט, הריאיון עם האל במשכן ובמקדש, שנתון שאנן: כתב עת רב-תחומי מקוון בענייני חינוך, יהדות וחברה 16, 2010