חיים אלקון
חיים אלקון (באנגלית: Chaim Elkon) היה כדורגלן יהודי יליד פולין. נלחם במלחמת האזרחים בספרד במסגרת הבריגדות הבינלאומיות, ונהרג, ככל הנראה בקרבות שהתנהלו בסמוך לקריית האוניברסיטה במדריד באוגוסט 1936.[1]
ביוגרפיה עריכה
אלקון הצטרף ככדורגלן לקבוצת הכדורגל "הכח וינה", שהורכבה משחקנים יהודים שהגיעו מכל רחבי אירופה והגיעה להישגים מרשימים באוסטריה ובאירופה. ב-1924 הקבוצה ערכה מסע בפלשתינה-א"י, שעורר הדים רבים ביישוב היהודי, שמנה אז פחות ממאה אלף איש (מתוך כ-750 אלף תושבים בסך הכל).[2][3] אלקון החליט להישאר בארץ, והפך לחבר פעיל במפלגה הקומוניסטית של פלשתינה. ב-1933 חל שינוי במדיניות שלטונות המנדט כלפי הקומוניסטים, וגבר השימוש במעצרים, עינויים, וגירוש מהארץ.[4][5] אלקון נעצר על ידי הבולשת הבריטית וב-15 באוגוסט 1933. הוא נידון על ידי שופט שלום בריטי על שייכות לאגודה בלתי חוקית למאסר של שישה שבועות או 10 לא"י קנס. פסק הדין כלל גם הצעת גירוש מהארץ[6][7] אלקון אכן גורש והגיע לפריז.
ב-1931 החליט הוועד האולימפי כי אולימפיאדת 1936 תיערך בברלין. למרות עליית היטלר לשלטון בינואר 1933, ההחלטה לא שונתה. ב-1936, עם עליית ממשלת החזית העממית בספרד, החליטה ממשלת קטלוניה לקיים בברצלונה אולימפיאדה עממית, כחלופה לזו של ברלין. באולימפיאדה זו עמדו להשתתף כ-6,000 ספורטאים, כמחציתם לא מספרד.[8] מפלשתינה-א"י יצאה משלחת שמנתה כ-30 ספורטאים, וכללה נבחרת כדורגל ואתלטים מענפים שונים. חיים אלקון הצטרף מפריז כשופט כדורגל.[1] האולימפיאדה אמורה הייתה להיערך בין ה-19 ל-26 ביולי 1936. ביום שבו עמדו המשחקים להתחיל נפתח בספרד מרד צבאי לאומני שהוביל הגנרל פרנסיסקו פרנקו נגד ממשלת החזית העממית, וספרד הידרדרה למלחמת אזרחים.
מרבית חברי המשלחות עזבו את ברצלונה, אך כ-200 אתלטים נשארו בספרד כדי להצטרף לכוחות הרפובליקאים, וביניהם חיים אלקון, שהצטרף לאחת מהבריגדות הבינלאומיות. ייתכן שאלקון הצטרף לבריגדה ה-XI, שנודעה בשם בריגדת תלמאן (Thälmann), שהוקמה באוקטובר 1936[דרוש מקור][מפני ש...] ושמרבית חייליה היו גרמנים ואוסטרים.[1] יחידה זו השתתפה בקרבות ההגנה על מדריד באזור האוניברסיטה בנובמבר 1936.[דרוש מקור][מפני ש...] לפי סברה נוספת, אלקון הצטרף לבריגדה ה-XIII, הידועה בשם בריגדת דומברובסקי (Dąbrowski), שהייתה מורכבת בעיקר מקומוניסטים פולנים שהיגרו או גלו לצרפת ולבלגיה. אלקון ליד מכונת הירייה שלו בקרב רחוב, בהגנה על הרובע האוניברסיטאי במדריד.[9]
לקריאה נוספת עריכה
- רענן ריין, "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", זמנים 137, 2017, עמ' 102–115 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- שמואל דותן, אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991)
- בתיה דונר ורחל בונפיל, מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1936–1938 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012)
- James Stout, The Popular Front and the Barcelona 1936 Popular Olympics: Playing as if the World Was Watching, (Singapore: Palgrave Macmillan, 2020), p. 116
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה, בעמ' 114
- ^ Palestine Government (1922), "Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922"
- ^ "לקבלת פני 'הכח' בפ"ת", דאר היום, 9.1.1924, עמ' 2.
- ^ יעקב מרקוביצקי, המרדף אחר 'האחים האדומים': הבולשת הבריטית והפק"פ (1921–1933), עיונים בתקומת ישראל 12, (2002) עמ' 289–303, בעמ' 301
- ^ שמואל דותן, אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).
- ^ "נידון למאסר או לגירוש", הארץ, 16.8.1933, עמ' 4.
- ^ מבית המשפט - חיים אלקון נשפט, דבר, 16 באוגוסט 1933
- ^ James Stout, The Popular Front and the Barcelona 1936 Popular Olympics, (Singapore: Palgrave Macmillan, 2020)
- ^ "זכרו לברכה בני ארץ ישראל, שנפלו במערכה במלחמת הקודש למען חרות האדם על אדמת ספרד", קול העם, 15.7.49, עמ' 5.