חיים יהודה אברהם
הרב חיים יהודה אברהם[1] או רחמים חיים יהודה אברהם או בכור אליעזר (נפטר ב-13 בדצמבר 1848, י"ח בכסלו ה'תר"ט) היה אב בית דין, דרשן דיין ופוסק שחי ופעל באזמיר. ספרו, שו"ת אחי וראש, מצוטט רבות בדברי האחרונים.
| כינוי | בכור אליעזר |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1848 י"ח בכסלו ה'תר"ט |
| מקום קבורה | אזמיר |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| תפקידים נוספים | דיין |
| חיבוריו | אחי וראש |
| אב | רבי יהושע אברהם יהודה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד באזמיר לרבי יהושע אברהם יהודה, מחבר "ספר עבודת משא"[2]. למד בישיבת בית יעקב רבי, יחד עם רבי חיים פאלאג'י, שהעיד על כך שהיו חברים קרובים: ”ומאז ועד עתה זה דרכו דרך הקדש להיות אהבתו עמי, וגדולה אהבה אשר יאהבני אישי ותמיד כל היום היה מבקש הנאתי ותועלתי...” (חלקם בחיים, דרוש ו') במשך כ-17 שנה. בישיבה למד שבעה ימים בשבוע, אליבא דהלכתא "ולרבות הלילות". למשך כשנתיים כיהן כראש הישיבה[3]. היה סגפן, והתענה תעניות רבות, וביניהם לימודי ל"ו שעות[4]. כיהן כדיין בעיר, וכתב כמה ספרים, שהיו כולם למאכולת אש, ואחיו, רבי ישראל בנימין, הוציא לאור את כתביו מהמעט שנותר מהם ברשותו. היה דרשן ותיק, ורבים מדרושים שנשא נדפסו בסוף ספרו "אחי וראש".
ספרו נחשב בתשובות האחרונים, והם מביאים אותו רבות בספריהם, וביניהם:ר' אליהו ילוז ממרוקו בספר יש מאין[5], רבי דוד פיפאנו[6], רבי דוד ועקנין מטבריה[7] בספר חיים ביד להרב חיים פאלאג'י[8], רבי עובדיה הדאיה[9] והרב עובדיה יוסף, שמביאו עשרות פעמים בחיבוריו [10]
נפטר באזמיר בי"ח בכסלו ה'תר"ט ונקבר בה. על מצבתו[11] נרשם:[12]
ברוך הגוזר במר אבכה ובציר צירים :ולב יכאב במסתרים :אף יצריח: ואחגור שק בראש קרחה וקול שירים וקול שמחה :אב יבריח: ואתחלחל עלי אבי :אשר גבהו כמו לביא :גם משגיח: בתוך עדן תחדתו :עלי אור צח ת"שיתהו שם יפריח: הוא אדוני עט'ר מעלת הרב השלם הדיין המצוין כמוה'רר רחמים חיים יהודה אברהם דמתקרי בכור אליעזר זלה"ה ב"ש ביום י"ח לחדש כסלו שנת 5609 תנצ"בה בעל ספר אחי וראש.
צאצאיו עריכה
בנו היה הגביר רבי נסים יהושע אליעזר, שנדב את הכסף להוצאת ספרו של אביו, ובתו הייתה רבקה, שהתאלמנה מרבי יוסף אמאדו, בנו של רבי יעקב אמאדו שנפטרה בז' באייר התרס"ד[13].
ספרו עריכה
- ספר אחי וראש (שאלוניקי תרי"א) - בנושאים יורה דעה, אבן העזר וחשן משפט על סדר הטור, ובסופו דרושים, ביניהם גם לשבת תשובה, לשבת זכור, לנישואין, להספד ולשבת הלבשה. את הספר הביא לדפוס אחיו, רבי רפאל ישראל בנימין אברהם, ומשום כך הוא נקרא בשם זה. טעם נוסף לקריאת הספר "חיים וראש", הוא שבראשי תיבות (הפוכים), המילה הראשונה היא - יהודה חיים אברהם. לספר הסכמות מרבי יהושע אברהם קריספין ומהרב הכולל, רבי חיים פאלאג'י.
לקריאה נוספת עריכה
- אחי וראש, הקדמה.
- ש׳ וואנונו, אנציקלופדיית ארזי הלבנון, ערך רבי חיים יהודה אברהם.
- א’ יערי, הדפוס העברי באזמיר - ארשת, א, תשי"ט, עמ’ 146.
קישורים חיצוניים עריכה
- רבי חיים יהודה אברהם, אחי וראש - שו"ת, באתר היברובוקס
- רבי חיים יהודה אברהם, אחי וראש - דרושים, באתר היברובוקס
הערות שוליים עריכה
- ^ במשפחות ספרדיות רבות וכן מעט מיחידי קהלות אשכנז, איטליה ופולין אין שם משפחה קבוע כי אם הם נקראים "מאב לבן או "די פאדרי אה איז'ו" כלומר שכינוי הבן הוא השם הפרטי של האב וכן הלאה למשל: בנו הבכור של ר' חיים בן שבתאי (המהרח"ש) נקרא שבתי חיים. ודון מינה ואוקי באתרין
- ^ (שאלוניקי 1846)
- ^ אחי וראש, הקדמת המאורות הגדולים
- ^ רבי חיים פאלאג'י, חלקם בחיים דרוש ו' להספד
- ^ סימן י"ט
- ^ שו"ת נושא האפוד סימן כח
- ^ שו"ת וידבר דוד חושן משפט סימן ח
- ^ למשל: סימן א, סימן ל"ו, סימן צ"ב
- ^ למשל: שו"ת ישכיל עבדי חלק ב - אבן העזר סימן ג, שו"ת ישכיל עבדי חלק ב - חושן משפט סימן ד
- ^ למשל: שו"ת יביע אומר חלק ו - יורה דעה סימן כח, שו"ת יביע אומר חלק ז - אבן העזר סימן ו, שו"ת יביע אומר חלק ח - אבן העזר סימן ט, שו"ת יביע אומר חלק ח - אבן העזר סימן יב ועוד.
- ^ מאגר מידע של קברי יהודים באזמיר, טורקיה, באתר jewishturkstones.tau.ac.il, מצבה מספר 46, תמונת מצבתו
- ^ יש לציין שא' פריימאן, מצבות רבני וחכמי אזמיר, בתוך ענייני ש"צ, עמוד 149 כתב נוסח שגוי של המצבה.
- ^ https://jewishturkstones.tau.ac.il/data?, רבקה אלמנת יוסף אמאדו
