חיים יהושע קוסובסקי
הרב חיים יהושע קוֹסוֹבְסקי (בכתיב יידי: קאסאווסקי; בכתב לטיני: Kasovsky; ד' בטבת תרל"ג, 3 בינואר 1873 – כ"ה באייר תש"ך, 22 במאי 1960) היה רב ומחבר ספרים ומאמרים שונים. נודע בעיקר כ"בעל הקונקורדנציות".
 | |
| הרב קוסובסקי ודוד בן-גוריון | |
| לידה |
1873 ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה | מאי 1960 (בגיל 87 בערך) |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| פרסים והוקרה | פרס ביאליק לחכמת ישראל (1934; 1952), פרס הרב קוק (1943; פרס כבוד: 1946) |
| צאצאים |
בנימין קוסובסקי |
| תרומות עיקריות | |
| חיבור קונקורדנציות למשנה, לתוספתא, לתרגום אונקלוס ולתלמוד הבבלי | |
  | |
שנותיו הראשונות
עריכהנולד בירושלים. את חינוכו המוקדם קיבל בתלמוד תורה עץ חיים, שבו הורה אביו, הרב אברהם אבלי קוסובסקי שהיה גם הראב"ד הראשון של בית הדין האשכנזי בעיר העתיקה. אמו הייתה אטל הנא בת הרב משה זאב פיינשטיין (נכד ר' מאיר מאפטא, יש להבדיל בינו לבין הרב משה פיינשטיין שהיה מגדולי התורה בארצות הברית).
הצטיין בשקידתו, בידיעותיו הרבות ובתפיסתו המהירה ונחשב ל"עילוי" נדיר בין ה"עילויים", עד כי יחדו לו חדר בעלית הגג של בית הכנסת "החורבה" שיוכל ללמוד לבדו באין מפריע.[1] בשלוש שנותיו הראשונות של הסמינר העברי הכללי למורים, לימד תלמוד. היה מורה לתורה ושפה עברית של אלתר לוין.
בגיל 20 פרסם מאמרים בכתבי עת שונים, שעסקו בנושאים כמו השפה העברית, דקדוק עברי וגאומטריה, ובנושאים שונים בתלמוד. בשנת 1899 פרסם את ספרו "יד הלשון", ובשנת 1908 פרסם את ספרו "תורת החשבון". כמו כן פרסם את הספרים "תושיה" ו"החוט המשולש" ועוד מאמרים שונים. היה בין הפעילים לדיבור עברית בעיר העתיקה. הוא היה בין המצטרפים הראשונים לתנועה הציונית בירושלים[2] ותמך בתוכנית אוגנדה. ראה בהקמת מדינת ישראל ראשיתה של גאולה אך לא גאולה שלמה, מפני שהעיר העתיקה נותרה בידי הירדנים, אף על פי שסבר שירושלים העתיקה הייתה בכלל באזור שכונת תלפיות.[3]
נתמנה בתרפ"ה (1924), לעובד מדעי במקצוע התלמוד, במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית מראשיתה, אך אחרי שנתיים נאלץ לפרוש בגלל חוסר תקציב.[4]
הוסיף לשמו את השם 'בן-ציון' על חיבתו לציונות, ולבנו נתן את השם 'בנימין' על שם בנימין זאב הרצל. חיבה גדולה הייתה לו ללשון הקודש, ועל כן הוציא ספר ללימוד השפה - 'יד הלשון', בלא שהייתה לו הכשרה מקצועית או אקדמאית בבלשנות.[5] הקפיד לדבר בלשון הקודש גם בענייני חולין, דבר שלא היה מצוי בעיר העתיקה של ירושלים בזמנו (האשכנזים דיברו ביידיש).[6]
התגורר בשכונת קריית משה, ועמד בקשר עם מלומדים ורבנים בני התקופה. התפלל בבית הכנסת אהל יצחק. משפחתו מעולם לא נזקקה ל"חלוקה" - ביתו "קורץ מצור מחצבת העבודה"[7]. היה צמחוני ומיעט באכילה[7].
חיבור הקונקורדנציות
עריכה
את עיקר פרסומו קנה הרב קוסובסקי בשל הקונקורדנציות שחיבר, למשנה, לתוספתא, לתרגום אונקלוס ולתלמוד הבבלי. כבסיס לעבודתו פיתח הרב קוסובסקי סכמה מסוימת, אותה שמר בכספת במשך כל חייו, אשר שימשה אותו בסופו של דבר כ"מפתח" להכנת הקונקורדנציות.
כתיבת הקונקורדנציה נעשתה בעידודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בעקבות מפגש שאירע בחתונה של אחד מבני משפחת הראי"ה קוק ביפו:
בין המסובים היה גם ר' יעקב שכביץ, תלמיד חכם ואיכר, איש גדרה, שאף בשעת היותו רכוב על חמורו להלוך מגדרה לראשון לציון היה שונה בתורה ומעלה חידושי תורה. שאמר: 'אוי מי יתן לנו קונקורדנציה למשנה דוגמת היכל הקודש למנדלקרן'. רגע עמד הרב קוסובסקי, שתק. יצא לחצר ומשחזר, אמר-נדר: 'הריני נוטל על עצמי...'[8]
את חיבור הקונקורדנציות לקח על עצמו בתנאים קשים. ללא תמיכה כספית מכל מוסד שהוא. רכש בית דפוס פשוט ביותר, והחל להדפיס לבדו את הכרך הראשון של הקונקורדנציה למשנה.[6]
הופעת הקונקורדנציה בשנת 1914 גרמה לסנסציה בעולם המשכיל, ואז הוקמה ועדה על מנת לספק לקוסובסקי את האמצעים החיוניים להמשך עבודתו - שני הכרכים של "אוצר לשון המשנה", ששת הכרכים של הקונקורדנציה לתוספתא, וארבעת הכרכים של הקונקורדנציה לתרגום אונקלוס.
שמואל יוסף עגנון כתב: "על הקונקורדנציה של הרב קוסובסקי, חמישים בני אדם יצטרכו לעבוד חמישים שנה מה שאדם זה עושה יחידי, וכמה אלפים דינרי זהב יעלה לנו הדבר. ומכאן יש אדם ומניחים אותו ואין נותנים לו לעשות עבודתו. אבדה עצה מבנים".[9]
עד פטירתו בשנת 1960 הוציא קוסובסקי גם 24 כרכים של הקונקורדנציה לתלמוד, עד לאות מ"ם.
הרב קוסובסקי זכה להוקרה רבה על עבודתו. הוא זכה פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל – בשנים 1934[10] ו-1952 (במלאת לו 80).[11] כמו כן זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית (למחקר) ב-1943[12] וב-1946 (פרס כבוד).[13] בשנת 1952 קיבל תואר עמית כבוד מבית המדרש לרבנים באמריקה,[14] ובשנת 1958 נמנה עם מקבלי התואר "אזרח כבוד של ירושלים".[15]
לאחר מותו
עריכהנפטר ב-22 במאי 1960, ונקבר בהר המנוחות.[16]
לאחר מותו המשיך והשלים בנו בנימין את הקונקורדנציה לתלמוד בבלי. בנו משה המשיך אף הוא במפעל אביו, וערך וסידר את הקונקורדנציה לתלמוד הירושלמי. בתו נישאה לאריה איבצן, שהיה המפכ"ל השמיני של משטרת ישראל.[17]
שם אחד הרחובות בשכונת קריית משה בירושלים שבה התגורר הוסב על שמו, וכך גם רחוב בשכונת בבלי בתל אביב, כהמשך לרחוב "בני דן".
פרסומיו
עריכה- פלפולי הלכה
- ספר מעייני הישועה: עם פנים מאירות חידושי הלכות על מסכת בבא קמא ונלווה אליו כלל בחלוקת תביעות אינן משתוות, ירושלים, י"ד פרומקין, תרנ"ז, 1896.
- ספר מעייני הישועה: חדושי הלכות על מסכת בבא בתרא, ירושלים, הרא"ם לונץ, תר"ע, 1909.
- ספר יד הלשון: חבור כולל כללי הדקדוק וההגיון ע"פ שיטה חדשה, ירושלים, דפוס ישראל דוב פרומקין, תרנ"ט, 1898.
- תורת החשבון: המחלקה הראשונה (בלשון המשנה), ירושלים, תרס"ח, 1907.
- מבשרת ירושלים: פירוש קצר על פי הפשט וציונים לתלמוד ירושלמי, מוציא לאור אברהם משה לונץ, תרס"ג, 1902.
- אוצר לשון התלמוד, ירושלים, תשי"ב, 1951.
- ספר התושיה, ירושלים, דפוס י"ן לעווי.
- חומר לקונקורדינציה לתלמוד
- ויראו אפיקי ים התלמוד.
- מפתח לתורה: קונקורדנצא לחמישה חומשי תורה: כל המילים שבתורה בציון המילים שכנגדן באונקלס, ירושלים, דפוס רפאל חיים כהן, תרצ"ט, 1938.
- אוצר לשון התוספתא: ספר המתאימות <קונקורדאנצא> לשישה סדרי התוספתא, ירושלים, דפוס עברי, תרצ"ג-תשכ"א (1932–1960).
- אוצר התרגום: קונקורדנציא לתרגום אנקלוס, ירושלים, מוסד הרב קוק, ת"ש, 1939.
- אוצר לשון המשנה: ספר המתאימות קונקורדנציה לשישה סדרי משנה, תל אביב, הוצאת מסדה, 1967.
- אוצר לשון תרגום אונקלוס: קונקורדנציה מיוסדת של התרגום שנדפס בברלין תרמ"א-תרמ"ד (1880–1884), ע"פ נוסחא בחומש סביוניטה שי"ז, (1556), ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ו, 1985.
- שעור בהסתכלות בסגנון התלמוד: מתוך עבודת סדור...הקונקורדנציא התלמודית, חיים יהושע קוסובסקי בהשתדלות הרה"ג יונתן בנימין הלוי איש הורוויץ, ירושלים, תרפ"א,1921, ועד פקידי ואמרכלי ארץ הקדושה מעי"ת אמשטרדם.
ספרים שערך
עריכה- ספר חוט המשולש בסוגיות ושמעתות...שואל ומשיב ח.י. קוסובסקי בסברים ישרות - אדמ"ור ר'ישראל מסלנט, אדמ"ור ר' יצחק ליפקין, ר' זאב וולף ליפקין, ירושלים, תרס"ד, 1903, דפוס אברהם משה לונץ.
ספרים שנכתבו על מפעל הקונקורדנציות
עריכה- מפעלו של הרב י"ח קוסובסקי : דעות רבנים, חוקרים וסופרים על הקונקורדנציות, תל אביב, תרצ"ז, 1936, הוועד למען הקונקורדנציות בארץ-ישראל.
קישורים חיצוניים
עריכה- חיים יהושע קוסובסקי באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של חיים יהושע קוסובסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "הרב חיים יהושע (בן-ציון) קוסובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 830
- מרדכי אבי-שאול, חיים יהושע קוסובסקי, דואר היום, 4 ביולי 1924
- 'המסיבה לכבוד הרב קוסובסקי', דואר היום, 14 בדצמבר 1932, עמ' 3
- מרדכי אבי-שאול, עניני תרבות אקטואליים, דואר היום, 8 בדצמבר 1933
- יונתן אמיר, ה"משולח" לא הצליח...: מפעל חייו של הרב ח. י. קוסובסקי, – תלמיד חכם עושה מלאכתם של מאות אנשי-מדע, מעריב, 15 ביוני 1951
- חנה זמר, אחד שעשה מפעל אקדמיה, דבר, 9 בינואר 1953 (עם זכייתו השנייה בפרס ביאליק לחכמת ישראל)
- א.ח. אלחנני, עם הרב ח"י קוסובסקי, דבר, 1 באוגוסט 1958
- הרב ח. י. קוסובסקי, דבר, 23 במאי 1960, המשך, המשך המשך
- א. גיא, איש הקונקורדנציות, מעריב, 27 במאי 1960
- הרב קוסובסקי – למנוחות, מעריב, 24 במאי 1960
- יונתן בנימין הלוי איש הורוויץ, אוצר לשון המשנה, בתוך הצופה לחכמת ישראל י (בודפשט תרפ"ו), עמ' 122–128, באתר היברובוקס
- שערי שמחה מאת הרב אהרן שמחה בלומנטל הרב חיים יהושע קוסובסקי בעל הקונקורדנציות באמריקה, עמודים 129–132 הוצאת משפחת המחבר, תשכ"ז, ניו-יורק
מספריו:
- אוצר לשון התוספתא, כרך א' אות א', באתר היברובוקס
- אוצר התרגום, חלק ראשון, מוסד הרב קוק, ה'ת"ש, באתר היברובוקס
- מפתח לתורה, ירושלים, תרצ"ט, באתר היברובוקס
- מדור אלהא דמלקדמין, קונקורדציה לתרגום אונקלוס, ירושלים תרצ"ג, באתר היברובוקס
חיים יהושע קוסובסקי (1873-1960), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ב' עמוד 830
- ^ א. גיא, איש הקונקורדנציות, מעריב, 27 במאי 1960.
- ^ א.ח. אלחנני, עם הרב ח"י קוסובסקי, דבר, 1 באוגוסט 1958.
- ^ דוד תדהר, אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובניו, כרך ב', עמוד 830–831
- ^ בהסכמות לספרו 'יד הלשון', ניתן לראות את ההתפעלות מיכולתו לכתוב ספר ברמה גבוהה במקצוע חדש זה. כך לדוגמה כותב אחד הממליצים, שהמחשבה שלו הייתה שמאחר ומדובר ברב ולא בחוקר, שהרמה המחקרית של הספר תהיה נמוכה. בפועל הוא מתרשם ממחקר ולימוד עצמאי ברמה גבוהה שעשה המחבר.
- ^ 1 2 את בית הדפוס חכר הרב קוסובסקי מאת י' סילמן. בבית דפוס זה נדפסו ספרים נוספים, בשנים תרפ"ג-תרפ"ד, כפי שנזכר בכריכתם. בתוכם: מ' אוסטרובסקי, המידות שהתורה נדרשת; נ"ג ברודר, רוח הגן; נ' סלושץ, הכהנים אשר בג'רבה.
- ^ 1 2 מתוך ראיון עם הרב חיים יהושע קוסובסקי, עיתון דבר, 1 באוגוסט 1957, עמ' 5.
- ^ עיתון דבר, 1 באוגוסט 1958, עמ' 5, ראיון עם א"ח אלחנני.
- ^ גנזים, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, 108-109, ניסן תשנ"א, כרך ט' שנה 19, עמוד 64–66. לפי אמונה ירון נכתבו הדברים בידי עגנון אחרי פטירת ביאליק בשנת תרצ"ד.
- ^ פרס ביאליק לעגנון ולהרב קוסובסקי, דבר, 29 במרץ 1935.
- ^ פרס ביאליק לי.ד. ברקוביץ ולרב קוסובסקי, דבר, 29 בדצמבר 1952.
- ^ חלוקת הפרסים ע"ש הרב קוק, דבר, 29 בדצמבר 1943.
- ^ חולק הפרס ע"ש הרב קוק, דבר, 3 בספטמבר 1946.
- ^ 23 Rabbis Ordained at Jewish Theological Seminary Exercises, JTA, June 16, 1952.
- ^ הרב ח"י קוסובסקי - אזרח כבוד של ירושלים, דבר, 16 בדצמבר 1958
- ^ הרב ח. י. קוסובסקי, דבר, 23 במאי 1960
- ^ המשותף לשפיר ולאיבצן, דבר, 11 בינואר 1981.