חיים יחיאל בורנשטיין
חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם. עסק בחקר לוח השנה בכלל ולוח השנה העברי בפרט. תרגם את המחזה "המלט" לעברית.
 | |
| לידה |
15 ביוני 1845 ורשה  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוגוסט 1928 (בגיל 83) |
| ענף מדעי | כרונולוג |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבורנשטיין נולד לשמואל בורנשטיין בא' בסיוון ה'תר"ה (1845) בוורשה בירת פולין הקונגרסאית. אמו, חנה לבית כהן, הייתה בת אחיו של רבי אלעזר הכהן כ"ץ מסוכטשוב (מהרא"ך).
במשך תקופה שימש מנהל חשבונות בבית חרושת לסוכר בכפר מנישב[1].
משנת ה'תרמ"א (1881) כיהן כגזבר ועד בית הכנסת הגדול בוורשה, ובתרמ"ו (1886) התמנה למזכיר הוועד. בגיל 42 חלה במחלת עיניים קשה, שהתגברה משנה לשנה, ולעת זקנתו היה כמעט עיוור. מת בכ"ח באב ה'תרפ"ח (1928), ונקבר בבית הקברות היהודי הישן בוורשה. את הנוסח הכתוב על המצבה כתב בעצמו.
המחקר
עריכה
מחקרו של בורנשטיין יצא מתוך נושא לוח השנה העברי, על כל תתי-הנושאים הקשורים אליו והמסתעפים ממנו, כמו אורך היום, החודש והשנה והגדרתם, מולדות, תקופות, עיבורים, מחזורי שמש וירח, קביעות ודחיות ועוד, ועל כל ההיסטוריה של ההתפתחות האנושית בחקר התכונה (אסטרונומיה) ומהלך גרמי השמים. המחקר התפתח לחקר לוחות שנה של עמי קדם והתפתחותם, ולנושאי כרונולוגיה והיסטוריה רבים לפרטיהם.
בורנשטיין היה מן החוקרים הראשונים שעסקו בחקר תעודות הגניזה הקהירית לאור הנושאים שאותם הרבה לחקור – הלוח והכרונולוגיה. חקירותיו הרבות הובילו אותו למסקנה כי לוח השנה העברי נחתם סופית בתקופת הגאונים ולא בזמן האמוראים. את העדויות לכך הוציא מן הגניזה הקהירית. ספר מיוחד הוציא בורנשטיין על מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר בנושא קביעת לוח השנה בשנים ד'תרפ"ב–ד'תרפ"ד. חקירותיו בנושא התפתחות הלוח והתגבשותו המשיכו להניב מאמרים רבים, ארוכים ומפורטים, שאותם פרסם בכתבי עת ובספרי זיכרון, בעיקר בכתב העת "התקופה".
בורנשטיין הביא במחקריו ציטוטים רבים, ממקורות היהדות ומחוצה להם, וציטט גם את החוקרים שקדמו לו בחקר הנושאים שבהם הוא דן, ותוך כדי כך נושא ונותן בדבריהם בעברית משובחת וקולחת, המתובלת בחישובים סבוכים, לפי הצורך. מספרים על חיים נחמן ביאליק, שהיה מתפאר שהוא קורא 'אפילו' את מאמרי בורנשטיין ב"התקופה", אף שהודה שלא הבין בהם הכל, אלא שנמשך אחרי "הקסם הלשוני שבדבריו". בין החוקרים המצוטטים על ידו נמצאים פרידריך קארל גינצל, אדוארד מאהלר, אידלר, וייסבאך ועוד רבים. את דבריהם ומסקנותיהם הוא העמיד כנגד הביקורת, אם לדחות ואם לקבל, תוך שהוא מביא מקורות רבים לדבריו. מנהגו, לפי עדות מקורביו, לברר כל מסקנה ולנפות אותה טרם פרסומה. במחקריו ירד לפרטי פרטים ונגע בנקודות שנזנחו בידי כל החוקרים שקדמוהו.
חברו למחקר היה צבי הירש יפה, שחיבר ספר להרצאת חקירותיו – קורות חשבון העיבור. יפה היה גר בוורשה ועבר לרוסיה, והקשר ביניהם התבצע באמצעות מכתבים. תלמיד וחבר במקצוע זה היה לו גם אברהם אריה עקביא. האחרון קרא "לכנס את כל כתבי ח"י בורנשטיין המפוזרים בחוברות ובמאספים שונים ולהוציאם בהוצאה חדשה מסודרה ומתוקנה", דבר שלא יצא לפועל, כמו דרישתו של נחום סוקולוב לאחר מותו של בורנשטיין "חובה על חכמי ישראל להקדיש לבורנשטיין ספר-זיכרון, קובץ מאמרי מדע, וחובה על יהודי פולין, על עדת ורשה, לייסד באוניברסיטה העברית בירושלים קתדרה מדעית להציב יד ושם לעובד הגדול הזה".
בספרו "אגן הסהר" (סימן כ"א), טוען הרב חיים צימרמן למגמתיות ושגיאות של בורנשטיין ושל יפה בעניין מחלוקת רס"ג ובן מאיר.
התרגום
עריכהיצירה שעבד שנים רבות על תרגומה היא המחזה "המלט" של שקספיר. התרגום נדפס תחילה ב"הצפירה", ורק אחרי למעלה מ-20 שנה, בשנת תרפ"ו (1926), הוציא אותו בורנשטיין לאור כספר בצירוף מבוא גדול וביאורים ביקורתיים והיסטוריים מפורטים.
הוציא לאור גם חוברת בשם "מזמרת הארץ", שבה תרגום כמה שירים מאת גדולי משוררי פולין, ובהם אדם מיצקביץ', יוליוש סלוואצקי ואחרים.
כתבים
עריכה- מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, ורשה: תרס"ד, באתר היברובוקס.
- "פליטה מני קדם או שרידי קביעת שנים מדור עזרא ונחמיה", בתוך: זיכרון לאברהם אליהו הרכבי, פטרבורג: תרס"ט.
- מאמר חקרי עולמים – חשבון תקופות ומולדות, ורשה: תרפ"ז.
- "התקופות והתפתחותן", בתוך ספר זיכרון לשמואל אברהם פוזננסקי, ורשה: תרפ"ז.
נוסף על כך פרסם שורה של מאמרים ארוכים ומפורטים בכרכים של כתב העת "התקופה", כרכים: ד', ו', ח', ט', י"א, י"ד–ט"ו, ט"ז, כ'.
- "שימת עין על דבר ידיעת הרב רבי שניאור זלמן מלאדי בחכמת ההנדסה, התכונה והטבע, בתוך: הרב מלאדי ומפלגת חב"ד, כרך ב, ורשה: הוצאת תושיה, תרע"ג.
תרגום:
- המלט, נסיך דניה, מאת וו. שקספיר (מתורגם מאנגלית עם מבוא והערות, מאת ח. י. בורנשטיין), ורשה: הוצאת המתרגם, תרפ"ו–1926).
- מזמרת הארץ: תרגום שירים מגדולי משוררי פולין
לקריאה נוספת
עריכה- נחום סוקולוב, מאמר על חיים יחיאל בורנשטיין, התקופה, כרך כה, תרפ"ט.
- פישל לחובר, ראשונים ואחרונים, הוצאת דביר, תל אביב: תרצ"ד.
- אברהם אריה עקביא, "חז"ס, חיים יחיאל בורנשטיין, פסח שפירא", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, קובץ ה', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ב–1972.
קישורים חיצוניים
עריכה
- נחום סוקולוב, חיים יחיאל בורנשטיין, בפרויקט בן-יהודה
- כתבי חיים יחיאל בורנשטיין בפרויקט בן יהודה
- מאמרים על הלוח העברי מתוך "התקופה", באתר "דעת"
חיים יחיאל בארנשטיין (1845-1928), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ א"מ הברמן, ר' חיים יחיאל בורנשטיין, בתוך: הנ"ל, אנשי ספר ואנשי מעשה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ד, עמ' 122.