חיים שבתי

מגדולי רבני סלוניקי, ומחבר ספר תורת חיים

הרב חיים שַׁבְּתַי (מכונה: מהרח"ש) (1557 - 1647, י"ג בניסן ה'ת"ז) היה מגדולי רבני סלוניקי, ומחבר הספר תורת חיים.

חיים שבתי
חיים שבתי תורת חיים.png
לידה 1557
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1647 (בגיל 90 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אהרן ששון (רב), יוסף איסקפה, שמואל די מדינה, שלמה הכהן (מהרש"ך) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חיים שבתי signature.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בעיר סלוניקי בערך בשנת שי"ז (1557) לרבי שבתי. שמו השני הוא כשם אביו כפי שהיה מקובל אז בארצות המזרח.

היה תלמידו של רבי אהרן ששון בעל תורת אמת ולמד בישיבתו יחד עם רבי יוסף איסקפה. כן למד אצל רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) ורבי שלמה הכהן (מהרש"ך). בשנת שנ"ד, בהיותו בן שלושים ושבע, מונה לחבר בבית דינו של רבו רבי אהרן ששון. בשנת שע"ה, נפטר רבי שמואל פלורנטין, ראש הישיבה הגדולה ב"קהילת שלום" בסלוניקי, ורבי חיים מונה תחתיו לראשות הישיבה. בישיבה זו הרביץ תורה במשך ארבעים שנה ומאות תלמידים נהרו לישיבתו, רבים מהם שימשו לימים ברבנות בקהילות חשובות בכל ערי הבלקן וחיברו ספרי הלכה. מלבד הרבצת תורה כלל תפקידו גם השכנת שלום בין חברי הקהילה ושלום בית. כן נדרש למסור דרשות לקהל בשבתות ובחגים. בשנת שצ"ח מונה לרב הראשי של כל קהילות סלוניקי (אם כי באופן רשמי לא התאחדו כל הקהילות באותה עת), תפקיד אותו נשא עד לפטירתו.

היה מגדולי הפוסקים בדורו, והשיב מאות תשובות הלכתיות לכל תפוצות הגולה. גדולי דורו פנו אליו בשאלות מטורקיה ומחוצה לה, כצפת, ונציה, סופיה, רודוס ועוד. אחד מחכמי דורו כתב עליו "הוא בשאלוניקי ומצודתו פרושה על כל בני הגולה". בספריו פזורים התכתבויות רבות שניהל עם גדולי הרבנים בדורו, וביניהם: רבי משה גלנטי (הזקן), שכתב לו בתחילה מכתב חריף, וכשנתוודע לגדלותו מיהר להתנצל בפניו במכתב חוזר. את מכתבו זה הוא פותח בתואר: "האשל האדיר עטרת תפארת לגולת אריאל, החכם השלם, ריש מתיבתא, עמוד ההוראה, כמהר"ר חיים שבתי נר"ו",[1] רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), רבי יום טוב צהלון (עמו הייתה לו מחלוקת הלכתית חריפה),[2] רבי יעקב אבולעפיה, רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") ורבים נוספים.

האריך ימים ונפטר בן למעלה מתשעים שנה, בי"ג בניסן ה'ת"ז (1647). בנו רבי משה מילא את מקומו.

תלמידיועריכה

בין תלמידיו נמנו: המקובל רבי שלמה הלוי (מרבני סלוניקי, מחבר שו"ת מהר"ש הלוי), רבי יהושע חנדאלי (מרבני סלוניקי, מחבר שו"ת פני יהושע). רבי אליהו אלפנדרי (מרבני קושטא, מחבר "אליהו רבא" ו"אליהו זוטא"), ורבים נוספים. רבי דוד קונפורטי (בעל "קורא הדורות") נהג להפנות אליו שאלות ונחשב גם הוא לתלמידו.

משפחתועריכה

בגיל צעיר נשא את אשתו הראשונה שמתה עליו בלא בנים. לאחר מכן נשא אישה שנייה שמתה במגפה בשנת שע"ח. מאשתו זו נולדו ארבעת בניהם:

  • רבי משה - ממלא מקום אביו ומוציא כתביו. מחבר ספר התשובות תורת משה. [3] חתנו הוא רבי אליהו קובו.
  • רבי יוסף – נפטר חודשים מספר לאחר פטירת אביו.
  • רבי דוד חיים – למד אצל אביו והיה חבירו של רבי דוד קונפרטי לימים היה מרבני סלוניקי.
  • רבי שבתי - מוציא לאור ספרי אביו. נפטר בשנת תמ"ט

שני בניו רבי חיים ורבי משה הם המוציאים לאור של ספריו וכתבו יחד את ההקדמה לספר תורת חיים.

חיבוריועריכה

רבי חיים היה מחבר פורה וכתב מאות תשובות, דרשות וחידושים. חלק גדול מהם נשרפו או אבדו.

  • תורת חיים (מהרח"ש) - שאלות ותשובות בארבעה חלקים. זהו ספרו העיקרי והוא עוסק בעיקר בנושאים של אבן העזר וחושן משפט. לספר נספחים מספר קונטרסים בנושאים הלכתיים מורכבים (קונטרס עגונא דאיתתא, קונטרס מודעה ואונס, קונטרס עוללות הכרם). ספרו זה נחשב לאחד מספרי התשובות החשובים, והקונטרס עגונא דאיתתא העוסק בהתרת עגונות, מהווה את אחד המקורות העיקריים לדון בנושא. בשנת 2004 נדפס ספרו במהדורה חדשה ומתוקנת על ידי הוצאת "זיכרון אהרן".
  • תורת הזבח – על הלכות שחיטה. נותר בכתב יד.
  • סדר גיטין – נותר בכתב יד.
  • מודעה ואונס – הודפס בלבוב בשנת ה'תקנ"ח עם הפירושים "מודעה רבה" לרב ירמיהו רוזנבוים ו"מודעה זוטא" לבנו הרב יואב רוזנבוים.

בנוסף כתב ספר פירושים לרוב התלמוד אך רובו אבד ומעט ממנו נדפס בספר 'תורת משה' לבנו רבי משה. כן כתב ספר דרשות לשבתות ולמועדים אשר לפי עדות תלמידו רבי דוד קונפורטי הייתה כַמוּתו כגודל הספר מדרש רבה.[4]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שו"ת תורת חיים (מהרח"ש) חלק ב סימן לג.
  2. ^ ראו שו"ת תורת חיים (מהרח"ש) חלק ב סימנים לא-לד.
  3. ^ נדפס לראשונה בסלוניקי תקנ"ז, ובפעם השניה צורף לספרו של אביו שו"ת תורת חיים ח"א במהדורת זכרון אהרן)
  4. ^ קורא הדורות, מד, ב: "ואני הכותב הלכתי יום אחד לדבר עם הרב ז"ל לדבר על עניין אחד, וראיתי ספר הדרושים בידו, והיה כמו קובץ מדרש רבה ויותר גדול".